הקיץ עומד כבר ממש מעבר לפינה, ובקרוב כולנו נשלוף את בגדי הים מהמדפים – וננסה להיזכר איפה קרם ההגנה שזרקנו באיזו מגירה מתישהו בשנה שעברה. עוד מעט נגלה אילו ארטיקים חדשים יצאו לשוק וכנראה גם נחזור לטעמים הישנים והמוכרים. ויחד איתנו, עם מוכרי הארטיק, עם קרם ההגנה ועם השמשיות – יגיעו לים גם כמה אורחות בלתי רצויות: המדוזות. כן, לא רק אנחנו אוהבים את השמש, ואת עונת הרחצה הקרובה אנחנו ניאלץ לחלוק גם הקיץ עם היצורים העוקצים והמשונים הללו.
מחקר ישראלי חדש בחן את אותה חיבה לחום (הישראלי, ובכלל) בקרב מדוזות: החוקרים בדקו את השפעותיה של טמפרטורה משתנה על שלבי החיים הראשונים של מין המדוזה הידוע ביותר לשמצה בישראל ומצאו שטמפרטורות גבוהות בים התיכון מאפשרות לו להתפתח ולשגשג – ועל כן, מין זה עתיד להתבסס ולגדול אף יותר בשנים הבאות. בנוסף, על אף שטמפרטורות גבוהות הן המועדפות עליו – מין זה הצליח להתפתח גם בטמפרטורות נמוכות יותר ועל כן החוקרים סבורים שהוא עתיד להגר לאזורים חדשים בים התיכון.
לאור עליית הטמפרטורות העולמית, ממצאי המחקר עלולים להדאיג. "אנחנו תורמים לעליית הטמפרטורה", אומרת הילה דרור, דוקטורנטית בחוג לציוויליזציות ימיות במעבדת AMBER של פרופ' דרור אנג'ל שבאוניברסיטת חיפה, "ואז אנחנו נכווים – תרתי משמע – מהתפשטות המדוזות".
אינסוף מדוזות
בעולם קיימים יותר מ-2,000 מינים ידועים של מדוזות, ובארצנו הקטנטונת נצפו 17 מינים שלהן. חלק ממיני המדוזות בישראל נחשבים לפולשים – זאת אומרת, בעלי חיים שבעקבות פעילות האדם הגיעו לאזור שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעי, שרדו ואף שגשגו בו. עם זאת, לדבריה של דרור, קשה להדביק להם את הכותרת הזאת, מכיוון שמקורם של מינים אלה טרם זוהה – כמו מאפיינים רבים של המדוזות, שעדיין לא ברורים לנו. זאת אומרת, ייתכן שאת חלקן לא זיהינו בעבר באזורנו – פשוט כי לא חיפשנו טוב.
כמעט כל מיני המדוזות בישראל לא צורבות ולא מזיקות לאדם; אך עבור רובנו, מדוזות מקושרות אוטומטית לחוויות הללו, כי אנחנו לא נתקלים בהן בהזדמנויות אחרות. מדוזה שצריבתה חזקה – והיא גם המוכרת מכולן בישראל – היא החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica), שהתגלתה עוד בשנות ה-70 במימי מזרח הים התיכון החמימים. "השערה רווחת במחקר היא שמין זה הגיע לארץ מהים האדום, דרך תעלת סואץ", אומרת דרור. "ההשערה הזאת מבוססת על כמה פרטים שנמצאו באזור תימן סביב 1930. עם זאת, אנחנו לא יודעים האם זה נכון כי כיום אין בשום מקום אחר בעולם נחילים של חוטית נודדת בסדרי הגודל שקיימים אצלנו".
המחקר החדש התמקד בשלב צעיר בחיי המדוזות, שנקרא "פוליפ". "מדוזות בוגרות – אלה שאנחנו מכירים מהים – מתרבות בצורה מינית: 'מדוז' ומדוזה נפגשים, וכשהם משחררים תאי מין למים מתרחשת רבייה", מתארת דרור. "אולם, בשלב הפוליפ – המדוזות מתרבות באופן א-מיני; זאת אומרת, ללא הפריה חיצונית, על בסיס חלוקה של תאים".
כך גם החוטית הנודדת. "לרוב, המדוזה הזאת מתרבה כשהפוליפ 'צועד' קדימה בתוך המים, ומשאיר אחריו חומר אורגני על הקרקע – שממנו בוקע פוליפ נוסף, בתנאים המתאימים", מסבירה דרור. "פוליפ של חוטית נודדת יכול 'לצעוד' כ-30 צעדים ומכל 'צעד' כזה עשוי להתפתח עוד פוליפ שישחרר לים עוד מדוזות".
כאמור, במחקר החדש החוקרים התמקדו בשלבי החיים הצעירים של החוטית הנודדת – ובחנו את יכולתם של יצורים אלה לשרוד בטמפרטורות משתנות. עבור כך, החוקרים שימרו פוליפים באקווריומים בטמפרטורה של 12, 18, 24, ו-30 מעלות צלזיוס.
חוטית נודדת למערב
החוקרים מצאו שטמפרטורות גבוהות, של 30-22 מעלות צלזיוס – מאפשרות לשלבי החיים המוקדמים של החוטית הנודדת, כמו הפוליפ, להתפתח ולשגשג; בנוסף, על אף שטמפרטורות גבוהות עדיפות לתהליך – הפוליפים במחקר הצליחו לשרוד גם בטמפרטורות של 16-12 מעלות צלזיוס.
לאור עליית הטמפרטורות העולמית – שכחלק ממנה גם הים הולך ומתחמם – הנתונים הללו מדאיגים, בוודאי באזורנו: הים התיכון הוא אחד האזורים המושפעים ביותר מתופעת ההתחממות העולמית – וקצב עליית הטמפרטורות שלו גבוה מהממוצע העולמי. לפי דרור, מכיוון שהאזור שלנו, מזרח הים התיכון, חם יותר מהאזור המערבי של הים (שבו הטמפרטורות הן 26.2-12.2 מעלות צלזיוס) – המדוזות מעדיפות אותו; אך בעקבות תוצאות המחקר, שמהן עולה ששלביה הצעירים של המדוזה יכולים לשרוד גם בטמפרטורות נמוכות יותר – החוקרים מסיקים שהחוטית הנודדת כנראה תתפשט עוד יותר גם באזור המערבי של הים התיכון, אז יתכן שתפגשו אותה תוך כמה שנים גם בעיצומה של חופשה בספרד.
שליטת החוף
אז מה עושים? לדברי דרור, מדינות רבות בעולם מבצעות ניטור של אוכלוסיית המדוזות כדי להבין את גודל הבעיה – שפוגעת במערכת האקולוגית הימית כולה. בישראל, כחלק ממאמצי הניטור הוקמה אפליקציה שקיבלה את השם המשעשע: מדוזות בע"מ. האפליקציה היא מיזם מדע אזרחי שבו חוקרים ואזרחים מדווחים ועוקבים אחרי נחילי מדוזות בחופי הים לאורך השנה. הנתונים הנצברים נחקרים ומנותחים על ידי החוקרים, לשם רכישת הבנה וידע על המדוזות – וגם משותפים עם גופי מחקר באיחוד האירופי.
לדברי דרור, המחקר על המדוזות חיוני למדי עבור התמודדות עימן – וכרגע הוא עוד ממש בתחילת הדרך. "המחקר הזה נמצא עדיין בחיתוליו: אנחנו נאלצים לנחש לא מעט דברים שלגביהם אין לנו מידע ודאי", היא מסכמת. הדבר היחיד שכבר אפשר לחתום עליו הוא שבקיץ הקרוב כולנו נפגוש חוטית נודדת – דיירת ותיקה של החופים שלנו – שייתכן שתהפוך למלכה הבלתי מעורערת של חופי ישראל.
