חם לכם? תכנון נכון של צל יכול להקל

התמודדות עם החום אינה מתחילה ואינה נגמרת בתחזית מזג האוויר. העיצוב והתכנון של הסביבה העירונית הם המפתח לשיפור ההתמודדות עם החום. הדרך שבה מתוכננים רחובות, שכונות ומרחבים ציבוריים יכולה להחריף את עומסי החום או להפחית אותם. לדברי אלכסנדרוביץ', הכלי היעיל ביותר בהתמודדות עם חום עירוני בסביבה הישראלית הוא צל. "הצללה היא האמצעי הראשון במעלה להפחתה דרמטית בעומס החום המורגש בשעות היום", הוא אומר. "המדינה ידעה למגן את עצמה מהחום לא רע בכלל בחללים הפנימיים. אם מסתכלים על כמות המזגנים, אנחנו חיים בתוך סביבה ממוזגת בצורה קיצונית, אבל בכל הנוגע למרחב הפתוח אנחנו חושפים את הישראלים לעומסי חום קיצוניים, פשוט כי לא דאגנו למגן גם את החוץ".

לדבריו, מכיוון שעומסי החום מורגשים בעיקר במרחב הציבורי, נושאים במחיר בעיקר אלה שאינם יכולים להימנע מהשהות בו. "יש הרבה מאוד אנשים שאין להם ברירה אמיתית והם חייבים להיות בחוץ בעבודה, בדרך למשרד, בהמתנה לתחבורה ציבורית או בגישה לצרכים בסיסיים", הוא אומר. אנשים שמתניידים ברגל או בתחבורה ציבורית, או שמרבים לשהות במרחב הציבורי, נאלצים להתמודד עם תנאים קשים בלי שהעיר מספקת להם הגנה ראויה.

בהקשר זה הוא מפנה ביקורת למערכות התכנון. "המחסור בהצללה קשור לבעיות עומק שיצר התכנון באופן מודע מאז הקמת המדינה. כמעט שמונה עשורים אנחנו חיים בסביבה שתוכננה מתוך הדחקה של קיומנו במרחב מזרח תיכוני", הוא מסביר.

"מכיוון שצל הוא תוצר ישיר של הגיאומטריה של המרחב, הוא תלוי כמעט לחלוטין בהחלטות התכנון. אם לא מתכננים את הצל, לא צריך להתפלא שבסופו של דבר אין צל", הוא אומר.

לדבריו, יש לתכנן הצללה בשתי שכבות משלימות: הראשונה היא תכנון הבינוי העירוני – כיוון הרחובות, גובה הבניינים והמרחקים ביניהם – כך שיספק הצללה איכותית ורציפה ככל האפשר. שכבה זו מתבססת בעיקרה על השקעה שההון הפרטי שמח לממן ללא קשר לצל, ולכן יש להתבסס עליה עד כמה שאפשר בהצללת המרחב הציבורי. השכבה השנייה, הכוללת עצים ואמצעי הצללה נוספים, ממומנת רובה ככולה בכספי ציבור, ומשום כך צריכה להיתפס כשכבה משלימה אבל לא כחזית הפעולה העיקרית.

"כך לדוגמה, ברחוב שכיוונו צפון-דרום קל להשיג הצללה אפקטיבית מהבינוי לפחות בצד אחד של הרחוב כאשר מתכננים בניינים בני כמה קומות שהמרווחים ביניהם אינם גדולים. לעומת זאת, ברחוב שכיוונו מזרח-מערב קשה לקבל בקיץ הצללה משמעותית מהבניינים במשך מרבית שעות היום בשל מיקום השמש בשמיים, ולכן במקרים כאלה יהיה צורך לתכנן מערכת משמעותית של הצללות מעבר לבינוי עצמו", הוא אומר. "בכל אחד מהמקרים, החלטות תכנוניות ישפיעו באופן דרמטי על מצב ההצללה ברחוב ועל מידת ההשקעה הציבורית הדרושה להבטחת הצללה איכותית".

בשלוש השנים האחרונות פיתח אלכסנדרוביץ', בשיתוף צוות מחקר, כלי דיגיטלי חדש המבקש להעניק לרשויות המקומיות אמצעי לחישוב יעדי נטיעות על בסיס תמונה מדויקת יותר של מצב העצים וההצללה בעיר. הכלי מבוסס על נתוני מיפוי ארציים של צמרות עצים, שהוכנו בידי המרכז למיפוי ישראל, ועל מודל חישובי המסוגל להעריך כמה עצים מסתתרים תחת חופות עצים צפופות, היכן הם ממוקמים ועד כמה הם מפותחים, גם בלי להידרש לסקרי עצים מפורטים ויקרים.

"זה ניסיון ליצור שכבות מיפוי חדשות המבוססות על כימות מדויק יחסית, ראשון מסוגו, של מספר העצים בערים שונות בישראל. הכלי הזה נועד לא רק לסייע בחישוב כמויות העצים שצריך לנטוע כדי לשפר את מצב ההצללה, אלא גם להציף את הדילמות הערכיות של תעדוף פעולות הנטיעה", הוא מסביר. הכלי מאפשר לבחון תרחישים שונים ולהבין איפה חסר צל, היכן חסרים עצים וכמה יעלה לשנות את המצב.