תקופת החגים כבר כאן, ויחד איתה שבו אלינו גם תלושי הקנייה ממקום העבודה, המבצעים בחנויות ושחרור הרסן של התיאבון הצרכני. נדמה שאפילו סגר (חס וחלילה לא עלינו) לא יהרוס את חגיגת הקניות, שכן צרכנים ברחבי העולם הסתגלו במידת מה לחיים לצד הקורונה והפכו למנוסים יותר ברכישות במדיומים דיגיטליים.
עם זאת, מסתבר שמגיפת הקורונה העולמית השפיעה לא רק על הדרך שבה אנחנו קונים, אלא גם על השיקולים שמעורבים בקנייה. על פי מספר סקרים שערכו גופי ענק שעוסקים במגמות שינוי צרכניות, שיקולי סביבה וקיימות הפכו לחשובים יותר עבור הצרכן בשנה וחצי האחרונות – וחלק מהגופים אף מצהירים על שינוי היסטורי ודרמטי בהתנהגות הצרכנית.
אם גם אתם נמנים עם אלו שמעוניינים לצרוך בצורה ידידותית יותר לסביבה, ייתכן שמצאתם את עצמכם מתמודדים עם השאלה: איך קונים בצורה בת-קיימא? ובכן, אל דאגה. אספנו עבורכם עצות פרקטיות ושימושיות לקונה הסביבתי.
הקורונה והצרכן החדש
על אף שלא תמיד קל לראות את הקשר שקיים בין התפרצות מגפות לבין הפגיעה בסביבה, מסתבר שתקופת הקורונה גרמה לצרכנים ברחבי העולם להעריך מחדש את בחירותיהם. ייתכן שמדובר בהפחתה שחלה בפעילות האנושית המזהמת בזמן הסגרים, שאיפשרה לבחון את השפעתה לרעה על העולם – למשל במקרים של זיהום אוויר.
על פי סקר שנערך בישראל באפריל האחרון על ידי ד"ר ורד בלאס, חברת סגל בחוג ללימודי סביבה באוניברסיטת תל-אביב וחוקרת אקולוגיה תעשייתית, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, הישראלים מתכוונים למחזר יותר ולהפחית את הצריכה שלהם בעקבות משבר הקורונה. "בסקר מצאנו שאנשים מקשרים בין מגפת הקורונה לבין משבר האקלים, ומצהירים על כוונה לשנות את ההתנהגות שלהם", מסבירה בלאס. מתוך 296 איש שהשיבו באופן מלא לסקר, 40 אחוז מאלו שמיעטו למחזר לפני המשבר ו-20 אחוז מאלו שהרבו למחזר הצהירו שהם מתכוונים למחזר יותר. בנוסף, 28 אחוז מאלו שלא הפחיתו את הצריכה לפני פרוץ המגיפה ו-45 אחוז מאלו שכן הפחיתו אותה במידת-מה הצהירו על כוונתם להפחית בצריכת מוצרים (תוצאה שנותרת מובהקת גם כאשר הירידה בהכנסה בעקבות משבר הקורונה נלקחת בחשבון).
ממצאים אלו מצטרפים לעדויות דומות מרחבי העולם. כך לדוגמה, בסקר שכלל יותר מ-8,600 צרכנים מ-22 מדינות, 50 אחוז מהמשיבים טענו שהם ידידותיים יותר לסביבה בקניות שלהם ממה שהיו לפני המגיפה.
צרכנות ירוקה – איך עושים את זה?
1. לקנות רק את מה שאנחנו באמת צריכים
"הדבר הנכון ביותר שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות הוא להפחית את הצריכה שלנו", אומרת בלאס. "המשמעות של צעד כזה היא הפחתה של הפסולת במקור – אם לא נייצר את הפסולת, לא נצטרך לטפל בה".
עם זאת, ממדי תופעת הצריכה כיום הם אסטרונומיים. בענף האופנה למשל, מחקרים מראים שכ-85 אחוז מהבגדים שנמכרים מושלכים לפח תוך שנה מרגע הקנייה, ותעשיית האופנה אחראית על ייצור 40 מיליארד טון של פסולת טקסטיל בשנה. "כיוון שהכול זול ונגיש מאוד, אנשים לא חושבים על המשמעות של הרכישה שלהם", אומרת בלאס. "צריך לחשוב עשר פעמים – האם באמת יש לי צורך לשדרג את הרכב כל 3 שנים? האם באמת יש לי צורך בעוד זוג נעליים, או בעוד חולצה שבסוף אזרוק עם התגית מבלי שאלבש אותה אפילו פעם אחת?".
2. לקנות מוצרים יד שנייה
מלבד הפחתת הצריכה, הדרך הטובה ביותר להמעיט את ההשלכות הסביבתיות שכרוכות בצרכנות היא לרכוש מוצרים משומשים. כך, נאריך את זמן השימוש במוצר קיים – ונימנע מיצירת פסולת נוספת. כיום קיימות שלל חנויות שבהן אפשר לקנות בגדים ומוצרים אחרים יד שנייה, בהן רשתות הביגודית והמציאון, שקנייה בהן גם תורמת לקהילה. אפשר לקנות מוצרים יד שנייה גם באינטרנט, וכן לקבל אותם ללא עלות מאנשים שכבר אין להם צורך בהם, למשל דרך אתר אגורה או קבוצות פייסבוק ייעודיות.
3. לקנות מוצרים שישמשו אותנו לטווח הארוך
במקרים שבהם נבחר לקנות מוצר חדש, כדאי לרכוש מוצר איכותי, שישרוד לאורך זמן רב, ולא מוצר זול שאיכותו ירודה ושיתקלקל או ייהרס במהירות – ויהפוך לפסולת. "תרבות הצריכה שלנו זריזה והיא לא מעודדת השקעה במוצרים איכותיים, במיוחד כשמדובר בקניות באינטרנט", אומרת בלאס. "אנשים חושבים שאם המוצר יישבר הם פשוט יזמינו עוד אחד, והדבר עומד בניגוד מוחלט לדרך החיים שהייתה נהוגה בעבר, שבה האנשים היו פחות להוטים להחליף כל דבר".
4. לעשות שימוש חוזר במוצרים
עדיף תמיד לבחור מוצרים שלא נועדו לשימוש יחיד, אלא לשימוש חוזר – כולל מוצרים יומיומיים. "לאחרונה חברות רבות מודעות הרבה יותר להיבט הסביבתי, ולכן יש ביניהן תחרות בנושא", מסבירה בלאס.
בישראל, אפשר לרכוש מוצרים כאלה בין השאר בכל-בו הידידותי לסביבה של אקו-סטור, שמוכר בתל אביב ובאינטרנט חיתולי בד, קשים רב-פעמיים, מוצרי וסת רב-פעמיים ועוד.
5. להעניק במתנה חוויות במקום מוצרים
כשאנחנו נותנים מתנות לאנשים שאנחנו אוהבים, אנחנו יכולים להתחמק לחלוטין מבעיית ההשפעה הסביבתית של המוצרים. "מה אנחנו בעצם מחפשים – לאגור חפצים, או לייצר חוויות עם אנשים?" שואלת בלאס. "כיום מתפתחת תנועה של דה-מטריאליזציה, ששמה את הערך החברתי של המתנות מעל הערך הפיזי שלהן". לדבריה, אפשר לתת במתנה פעילות שאדם יכול לבצע בעצמו, כמו קורס דיגיטלי, או לפנות זמן לפעילות משותפת או לפגישה איכותית. "מבחינתי, יציאה משותפת לפיקניק או לטיול וחיפוש של האיכויות של התקשורת הבין-אישית שחסרות במתנות פיזיות הם הרבה יותר משמעותיים".
אם תעקבו אחר שלל העצות הללו (שלא מוגבלות רק לתקופת החגים, כמובן), אין ספק שתוכלו להפוך לקונים חסכוניים ושקולים יותר. ואולי אפילו תהפכו לחברים טובים יותר עבור הסובבים אתכם, ולא רק עבור הסביבה.
