אתם זוכרים את חשבון החשמל שלכם מיולי-אוגוסט האחרונים? גם אם המספר הספציפי לא חקוק בזיכרונכם, בוודאי לא שכחתם את הרגע שבו הבנתם שגם השנה תאלצו לשלם הרבה מאוד על צינון ביתכם בקיץ הישראלי.
בהקשר הזה, אתם ממש לא לבד: במחקר חדש שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" נמצא שגלי חום מובילים לעליית מחירי החשמל – ככל שחם יותר בחוץ, לא רק שסביר להניח שכולנו נדליק את המזגן יותר, אלא גם שנשלם יותר על כל דקת שימוש בו. אז למה זה קורה ומה אפשר לעשות בנידון?
יותר חשמל, יותר זיהום, יותר כסף
בשנים האחרונות, כתוצאה ממשבר האקלים – גלי חום וקור קיצוניים נעשים תדירים יותר ויותר. כאן במזרח התיכון אנחנו מכירים היטב בעיקר את גלי החום, שיש להם השלכות הרות-אסון כמו גרימת מותם של עשרות ישראלים מדי שנה.
במחקר החדש בחנו ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין, יחד עם מור נגר, בר יוחאי וגל ברוך-לוי, סטודנטים לכלכלה במרכז האקדמי רופין – את הקשר בין משבר האקלים וגלי החום בפרט, לבין צריכת החשמל בישראל.
"נתוני צריכת החשמל חשאיים ולא יכולנו לקבל גישה אליהם, אז במקום זאת בחנו את הקשר בין גלי החום לבין השינויים במדד ה-SMP", מסביר ברנט-יצחקי. ה-SMP (System Marginal Price) הוא מדד לעלות ייצור החשמל בפועל – שנעה תמידית בשל משתנים מרובים, כמו צריכה, תנאי מזג אוויר, אילוצים טכניים ועוד. לדברי ברנט-יצחקי, מכיוון שהמדד משקף גם את צריכת החשמל בפועל, מדובר בתחליף הקרוב ביותר לנתוני הצריכה בישראל; זאת אומרת, אומנם ה-SMP לא משקף את עלות החשמל לצרכן באופן ישיר וברמה המיידית – אך הוא מספק מדד לתנודה בעלויות הייצור שלבסוף משפיעה גם עלינו.
כדי לבחון את הקשר הזה – בין גלי החום לבין ה-SMP – החוקרים השתמשו במודלים מתקדמים של למידת מכונה (Machine learning).
כדור שלג לוהט
התוצאות במחקר היו חד-משמעיות. "גילינו שעלייה בטמפרטורה – ובפרט, גלי חום – מובילים לעלייה ב-SMP; כלומר, לצריכת חשמל גבוהה יותר", אומר ברנט-יצחקי.
הממצא הזה כנראה נשמע הגיוני לרובנו – כשחם יותר, אנחנו מדליקים יותר מזגן וצריכת החשמל הכללית עולה. עם זאת, מהמחקר גם עולה שתעריף החשמל עולה בעקבות העלייה בצריכה – אז, מדוע זה כך?
רוב החשמל בישראל מגיע מתחנות הכוח של חברת החשמל, שמופעלות באמצעים שונים – כמו פחם, סולר או גז טבעי. "החומרים הללו משפיעים גם על המחיר", מסביר ברנט-יצחקי. "חברת החשמל לישראל שואפת לייצר את החשמל הנקי והזול ביותר שאפשרי (למשל, בוחרת בחשמל סולארי על פני גז טבעי או בגז טבעי על פני פחם – נ"ס), אבל כשיש עלייה בביקוש, היא נאלצת לעבור לשימוש במקורות אחרים – כמו תחנות ייצור החשמל בחדרה, שפועלות על אנרגיה שמקורה בפחם – שהם גם מזהמים יותר וגם יקרים יותר. כשעלות ייצור החשמל עולה, גם מחירי החשמל לצרכן עלולים לעלות". אגב, במקרה של הפחם מדובר במקור האנרגיה המזהם ביותר בה"א הידיעה.
כך, לדבריו, נוצר מעין "כדור שלג": כשנעשה חם יותר, אנחנו מדליקים את המזגן יותר, משתמשים במקורות מזהמים יותר לייצור חשמל, מזהמים את האוויר – באופן שמוביל לעלייה במחירים וגם להחרפת משבר האקלים שגורם לכך שכולנו נשתמש במזגן אפילו יותר.
ברנט-יצחקי מסביר שמעבר לעלייה במחירי החשמל, גם האופן שבו מרביתנו משלמים על החשמל עלול להשתנות. "כיום, רובנו עדיין צורכים חשמל דרך מסלול ברירת המחדל של חברת החשמל ולא באופנים אחרים (כמו אנרגיה בייצור עצמי, או המסלול הברירתי של החברה, שפועל לפי עומס המערכת וזמן הצריכה – נ"ס), ומשלמים על החשמל באופן לינארי – כלומר, גם אם לחברת החשמל עולה יותר כסף לייצר חשמל בשעות מסוימות, זה לא משפיע ישירות על הכיס שלנו, לטווח הקצר", הוא מסביר, "אך על פי דיונים שנערכו בעבר במשרדים ממשלתיים, ייתכן שבהמשך התשלום יהיה דיפרנציאלי; כלומר, כשנצרוך חשמל בשעות השיא של הצריכה – כמו למשל בזמן שרב, כשכולם מדליקים מזגנים – מכיוון שעלות הייצור בשעות אלו תהיה יקרה יותר, גם נשלם על כך יותר".
במילים אחרות, שני גורמים עלולים לגרום לנו לשלם יותר על החשמל בעקבות העלייה בטמפרטורות: עצם העלייה בעלות הייצור (למשל, בזמנים של עלייה בביקוש שבהם חברת החשמל משתמשת בתחנות הפחמיות והיקרות יותר), ושינוי התמחור לצרכן כך שהתעריף יהיה מושפע באופן משמעותי יותר מעלות הייצור בשעות שונות.
בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את העלויות החיצוניות: "ככל שנייצר חשמל מזהם בכמות רבה יותר, נעלה את רמת מזהמי האוויר – מצב שעלול לגרום לעלייה בתחלואה ובתמותה. ואם בכלכלה עסקינן, גם עלייה בתחלואה ובתמותה מהווה נזק כלכלי", מסביר ברנט-יצחקי.
עתיד ירוק יותר? אפשר רק לקוות
מכל אלה עולה שמשבר האקלים ימשיך לגבות מאיתנו מחירים שונים – ויקרים למדי. אז מה עושים? "אם המדינה תשכיל לפתח ולהרחיב את השימוש באנרגיות ירוקות, זיהום האוויר ייפחת – מצב שעשוי לצמצם את ההשלכות הכלכליות והבריאותיות הבעייתיות של ייצור החשמל ואף להציל חיים", אומר ברנט-יצחקי.
עם זאת, לדבריו, קשה לקוות שנראה מהפך מעין זה מתחולל בתקופה הקרובה. "על אף תוכניות לקידום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – בעידן הנוכחי של שינויים חקיקתיים ותקציביים, קיימים סימני שאלה גדולים בנוגע למחויבותה של הממשלה כלפי אנרגיות ירוקות וההסכמים הקואליציוניים מפנים מיליארדי שקלים לנושאים אחרים", אומר ברנט-יצחקי. "השקעה באנרגיות ירוקות היא חשובה להווה שלנו אך גם לעתידם של הדורות הבאים – ולצערנו לא נראה שהנושא נמצא על סדר היום של הממשלה הנוכחית".
בנוסף, לדברי ברנט-יצחקי – גם לאופי הבנייה יש חשיבות רבה בנושאים אלה. "רוב הבנייה בישראל לא מותאמת למזג האוויר שלנו, בדגש על מזג אוויר קיצוני", הוא מסביר, "אבל אם יקודמו תוכניות לבנייה ירוקה וחכמה – שמתחשבת בתנאי האקלים ובצריכת האנרגיה המקומית – לא נצטרך לצרוך חשמל רב כל כך כדי לקרר את הבתים שלנו בקיץ או לחמם אותם בחורף".
ומה נוכל לעשות אנחנו, הצרכנים? "קודם כול, מי שיכולים להקים על גגות בתיהם פאנלים סולאריים וכך לייצר אנרגיה ירוקה ונקייה ללא תלות בחברות גדולות – שיעשו זאת, זהו מהלך מבורך", אומר ברנט-יצחקי. "מעבר לכך, מלבד צמצום הצריכה במידת האפשר, אפשר לנסות לפרוס את השימוש במכשירי חשמל על גבי שעות שונות – למשל, להפעיל את מכונת הכביסה דווקא בלילה, כשמוצרי חשמל אחרים לא פועלים. וככלל, כדאי להיות מודעים יותר לצריכת החשמל שלנו ולהשפעותיה הכלכליות, הסביבתיות והבריאותיות".
