טבעוני, את חשבון החשמל כבר בדקת?

חי וצומח | תשתיות ואנרגיה
פסולת של תעשיית המזון מן החי משמשת להפקת אנרגיה בעולם, וגם בישראל. האם הגיע הזמן שלקוחות יוכלו לבחור את ספק האנרגיה שלהם לפי העדפותיהם המוסריות והסביבתיות, כפי שכבר קורה בחו"ל?

 

 

מדינת ישראל, ובעיקר תל אביב, ידועות כגן עדן לטבעונים. מי שבוחר להימנע ממוצרים מן החי נהנה כיום מאפשרויות כמעט בלתי מוגבלות בתחום הקולינרי, ממזללות ועד מסעדות גורמה, וממגוון של מוצרים תחליפיים בחנויות – מתחליפי עור ועד מזון טבעוני לחיות מחמד.

אבל יש מקום אחד שבו טבעונים וחובבי סטייקים נמצאים בסירה אחת: בתור לתשלום חשבון החשמל. בישראל אין כל אפשרות בחירה בתחום הזה, ואת חשבון החשמל משלמים כל תושבי ישראל לחברת החשמל, בין אם הם טבעונים, חצימחוניים, ממחזרי אריזות או בעלים של מפעל מזהם. למצב הזה, של חוסר תחרות בשוק האנרגיה, יש כמובן השפעה על הכיס של הצרכנים (חברת טלפונים יקרה אפשר כיום להחליף בקליק), אבל מתברר שהוא גם מציב בעיות ערכיות בפני מי שנמנע ממוצרים מן החי.

בעת האחרונה עולה המודעות בעולם לשימוש שנעשה בשיירים מתעשיית המזון מן החי לייצור אנרגיה. באירופה זו פרקטיקה מקובלת זה עשרות שנים, שעושה שימוש בפסולת הרבה שמייצרת ממילא התעשייה הזו. גם בארץ, מתברר שהחשמל שלנו הוא לא מאה אחוז טבעוני. האם בקרוב נראה גם בישראל חברת אנרגיה שמתהדרת בתו תקן "טבעוני", כפי שקרה באחרונה באנגליה?

אלפית מייצור החשמל בישראל

משק האנרגיה העולמי מתבסס בעיקר על דלקי מאובנים כמו גז, נפט ופחם. בעשורים האחרונים הצטרפו אליהם אנרגיות מתחדשות מסוגים שונים, כמו אנרגיית הרוח והשמש; אך במקביל, הפקה של אנרגיה משיירים של תעשיית המזון מן החי (המכונה בשפה המקצועית פרש, או פשוט זבל בעלי חיים) מציעה עוד דרך להפקת אנרגיה מתחדשת, שגם פותרת בעיה סביבתית: כאשר לא מטפלים בה, צואת בעלי חיים עלולה לגרום למפגעי ריח ולזיהום קרקע ומים בחיידקים מחוללי מחלות ובאנטיביוטיקה. בנוסף לכך, היא פולטת לאטמוספרה פחמן דו-חמצני וגז מתאן, כאשר האחרון הוא גז חממה עוצמתי שהשפעתו על אפקט החממה גדולה פי 30 מזו של פחמן דו-חמצני.

בשל כך, נעשה בעולם מאמץ נרחב "לקצור" את המתאן הזה ולהפיק אנרגיה משאריות של חומר אורגני, בהיקפים מסחריים ובמתקנים שפועלים בטכנולוגיות מתקדמות ,כאשר כתוצאה משריפה של המתאן הבעייתי מתקבלים בעיקר פחמן דו-חמצני ואדי מים (גזי חממה חלשים יותר). אין מדובר כאן בהפקת גז רק מזבל בעלי חיים, אלא גם מחומרים אורגניים אחרים כמו פסולת אורגנית עירונית (ביוב) ופסולת חקלאית צמחית. אירופה היא המובילה בעולם בייצור חשמל מחומר צמחי (ביומאסה), ופועלים בה 17,400 מתקנים המייצרים 10 ג'יגה-וואט חשמל בשנה.

בישראל פועלים שלושה מתקנים עיקריים להפקת אנרגיה מפרש בעלי חיים: בעמק חפר, במיצר שבדרום רמת הגולן ובאזור באר טוביה. המתקנים מטפלים בעיקר בזבל שמקורו ברפתות. הזבל מועבר במכליות למתקן ייעודי, שם הוא הופך לגז מתאן, שבאמצעותו מופעלים גנרטורים שמייצרים חשמל. החשמל מוזרם לאחר מכן לרשת החשמל הארצית, שם הוא למעשה "מתערבב" עם יתר החשמל שמוזרם לצרכנים ברחבי המדינה.

ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי, ממייסדי SP Interface, שכתב דו"ח בנושא עבור המשרד להגנת הסביבה, מסביר: "הפקת אנרגיה מפסולת ביומאסה בישראל הוא תחום שמפגר אחר הנעשה בעולם המפותח. יש שלושה מתקנים קטנים שלוקחים פרש של פרות ומייצרים ממנו אנרגיה ומזינים אותה לרשת החשמל הארצית או לשימוש היישובים הסמוכים, ולצדם קיימים גם מתקנים להפקת אנרגיה ממטמנות אשפה וממתקני טיהור שפכים כמו השפד"ן. אך ההספק של כל המתקנים הללו בישראל הוא מזערי ומהווה בערך אלפית מייצור כלל החשמל בישראל".

בישראל פועלים שלושה מתקנים עיקריים להפקת אנרגיה מפרש בעלי חיים: בעמק חפר, במיצר שבדרום רמת הגולן ובאזור באר טוביה. תצלום: matthew henry – unsplash

 

תמריץ כלכלי למדיניות ירוקה

במצב שנוצר, קשה לצרכן לדעת ממה מורכב הזרם החשמלי שמגיע בסופו של דבר אל השקעים בבית. התמהיל הזה יכול לכלול אנרגיה מזהמת ולא סביבתית בעליל שמקורה בשריפת דלקים, לצד אנרגיה נקייה ומתחדשת, ובמקרים מסוימים, כפי שמתברר, גם אנרגיה שמקורה בזבל של תעשיית המזון מן החי.

מדר מציין כי גם בישראל יש לארגונים גדולים אפשרות לבחור ספק חשמל שאינו חברת החשמל, אך מסביר כי לרוב מדובר ב"ספק וירטואלי", שמזין את האנרגיה לרשת החשמל הארצית. לכן, משתמש הקצה לא צורך ישירות חשמל שיוצר על ידי הספק, אלא את אותו תמהיל חשמל שצורכים כלל תושבי ישראל. "מבחינת השימוש, לרוב לא ניתן לצרוך חשמל ממקור אחד", מסביר מדר. "עם זאת, בחירה של ספק אנרגיה בעל מדיניות מוצהרת, כמו למשל חשמל ממקור מתחדש או חשמל 'טבעוני', תומכת בקידומה של אותה מדיניות ונותנת לה תמריץ כלכלי".

חברת Ecotricity הבריטית קיבלה לאחרונה תו תקן שלפיו היא מספקת ל-200 אלף לקוחותיה חשמל שהוא "טבעוני" בלבד ושאינו מופק משאריות של בעלי חיים מכל סוג. תו התקן הזה ניתן לה על ידי "האגודה הטבעונית" בבריטניה, שהיא הארגון הטבעוני הוותיק ביותר בעולם (הוקם ב-1944). פרט להיותו "טבעוני", החשמל שמספקת החברה מופק כולו מקורות מתחדשים (בעיקר מאנרגיית הרוח). חברות נוספות בעולם מספקות אנרגיה שאינה מבוססת כל על הפרשות בעלי חיים, אך בעלי Ecotricity ביקשו לקבל את תו הכשרות הטבעוני "על מנת להסב תשומת הלב לתופעת ה'התגנבות' של תוצרי-לוואי של משק החי המתועש למשק האנרגיה", כפי שמצהירה החברה.

בבריטניה, השימוש בתוצרים של משק החי להפקת האנרגיה תפס לאחרונה כותרות לאחרונה בשל מקרה מתוקשר של חווה לגידול חזירים שתועדו בה תנאי מחייה קשים ושסיפקה זבל בעלי חיים לתחנת כוח סמוכה, ובשל מקרה אחר של תחנת כוח בסקוטלנד, שהשתמשה בפגרי דגי סלמון מחוות דגים סמוכה. בשני המקרים מיהרו החברות להבהיר כי מדובר היה במקרה חד-פעמי ושמדובר באחוז מזערי מהחשמל אותו מספקת החברה ללקוחותיה. בנוסף, הרי שלשימוש הזה יש גם הצדקה סביבתית, מאחר שהוא עושה שימוש בחומר מזהם שאחרת היה מוטמן בקרקע.

בבריטניה, השימוש בתוצרים של משק החי להפקת האנרגיה תפס לאחרונה כותרות לאחרונה בשל מקרה מתוקשר של חווה לגידול חזירים שתועדו בה תנאי מחייה קשים ושסיפקה זבל בעלי חיים לתחנת כוח סמוכה. תצלום: suzanne tucker – unsplash

 

אך ההסבר לא סיפק את לקוחותיהן הטבעוניים של החברות. "מנקודת המבט הטבעונית, אף פעם אין הצדקה לעשות שימוש בבעלי חיים, ויש לכבד אותם", מסרו בתגובה מ"האגודה הטבעונית" הבריטית. "השימוש בבעלי חיים לייצור אנרגיה רק מחזק את התפיסה שהם רק חומר שניתן להשתמש בו לצרכינו".

רונן בר, פעיל טבעוני ומנכ"ל העמותה לחקלאות מודרנית, רואה גם הוא בעין שלילית את הפקת האנרגיה משיירים של משק החי. "תעשיית הבשר רעה לבעלי החיים, לסביבה ולבריאות. שימוש בבעלי חיים לאחר מותם או בהפרשות שלהם לייצור אנרגיה בעצם מעודד את תעשיית הבשר ואף גורף לה רווחים. בנוסף, התעשייה הזו במהות שלה אינה סביבתית, גם אם מציבים על רפתות פאנלים סולאריים, או משתמשים בתוצרים שלה להפקת אנרגיה".

עם זאת, העובדה שהחשמל שאנו צורכים אינו מאה אחוז טבעוני לא תמנע מבר לצרוך חשמל. "אנשים אוהבים דברים מוחלטים, אבל בעניינים של מוסר יש הרבה מורכבויות. גם הבית שלי עומד במקום שבו היה פעם שטח פתוח וחיו בו בעלי חיים. כל אדם צריך לשאול את עצמו באיזו מידה הפעולה שהוא עושה גורמת לסבל של בעלי חיים. תשלום עבור חשמל שחלק מזערי ממנו מופק משיירי בעלי חיים הוא בטל בשישים, זה לא מגיע לאלפית האחוז. לא חשוב שאנחנו נרגיש טהורים, אלא שנעזור לחלשים, וזה ייעשה על ידי התמקדות בעיקר".



אולי יעניין אותך

בסיפור זה מופיעים המומחים הבאים:

ד

ד"ר דניאל מדר

יועץ מדעי למערכת זווית, כתב ובוגר תכנית ממשק, מחזור ג'
מדע ומדיניות, תקשורת המדע, אנרגיה מפסולת ותחליפי דלקים, ביולוגיה