בשבועות האחרונים צפינו בנזק העצום שהותיר אחריו הוריקן "איאן" במדינות דרום ארצות הברית: עשרות הרוגים, מיליוני בני אדם שנותרו ללא קורת גג, שכונות מגורים שנהרסו לחלוטין, גשרים וכבישים שקרסו, ואלה רק הכותרות הגדולות. התמונות האלה הזכירו לנו שהערים שלנו, שבהן מתגוררת רוב אוכלוסיית העולם, נמצאות בשנים האחרונות תחת איומי אסונות טבע, כמו הוריקנים, הצפות ורעידות אדמה. אז מה עושים, ואיך ממגנים עיר שלמה ממשברי הענק העתידיים?
אחד הפתרונות שמוצעים למצב הוא תכנון נכון ואקולוגי של ערים שעתידות לקום בשנים הבאות; מהלך שכבר יצא לפועל ביפן, עם תכנונה של עיר יוצאת דופן שמתרחש כבר בימים אלה. שמה של העיר מזכיר מיזם בחברת היי-טק יותר מאשר מקום מגורים – Tokyo Bay eSG Project – וכנראה שלא בכדי: העיר עתידה להתבסס על טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת, להיות בת-קיימא עם אפס פליטות פחמן דו-חמצני ומינימום פגיעה בסביבה, ואף שואפת להוות אב-טיפוס לערים הבאות שיקומו.
על פי החזון השאפתני של עיריית טוקיו, "העיר תציב את התושב בראש סדר העדיפויות ותכלול צמחייה עשירה, קרבה למים ומגוון ביולוגי, ותהיה עמידה בפני מגיפות ואירועים חריגים״. יאנהגישאווה מאסההירו, מנהל במיזם מטעם מטרופולין טוקיו, הצהיר ש״מיזם מפרץ טוקיו ישמש מודל בינלאומי לערים שלאחר מגפת הקורונה, ערים בנות-קיימא וכדאיות כלכלית״. אז האם מדובר בגן-עדן עתידני, או בעוד מיזם שעתיד להיתקע לנצח במשרדי האדריכלים?
שכונה קטנה ומטריפה
אז אומנם "עיר עתידנית" נשמע טוב מבחינה שיווקית, אבל אם להיות מדויקים, מדובר על מיזם של 2,500 דונם, שבסדרי הגודל של טוקיו מהווה שכונה קטנה. השכונה תבנה במפרץ טוקיו, על גבי קרקע מלאכותית (מעשה ידי-אדם) שלא הייתה מאוכלסת במשך כמה עשרות שנים, ושימשה בעיקר לצורכי אחסון מכולות ועיבוד אשפה של הנמל המקומי – וגם עבור מספר תחרויות שיט באולימפיאדת טוקיו 2020.
תכנון המיזם עשוי לקחת שנים רבות, וההערכה היא שהעיר תיבנה לקראת 2050. עד שהמנופים יתחילו לעבוד, עיריית טוקיו הזמינה חברות טכנולוגיות וארגונים מכל העולם להשתמש בשטח המיזם כפלטפורמה למחקרים שונים בנושאי קיימות וטכנולוגיות עירוניות ועבור מציאת פתרונות לאתגרים מורכבים, כמו אסונות הטבע שמאיימים על הערים שלנו כבר היום.
״כבר היום יש רשימה של 50 ארגונים, חברות מסחריות ומוסדות מחקר מרחבי העולם שמציעים מיזמים שונים ושייקחו חלק במחקר ובפיתוח התוכנית״, מעיד אריה קוץ, אדריכל ומתכנן ערים ומוסמך המכון הטכנולוגי של טוקיו. כל המיזמים יתמקדו ביצירת עיר מקיימת וחכמה יותר בעזרת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת עומסי תנועה, פליטות גזי חממה, לכידת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, אנרגיה מתחדשת וטיהור מים. עיריית טוקיו עתידה להשקיע כ-7.3 מיליון דולר בכל מיזם של פיתוח מחקרי.
יפן הירוקה?
למרות ההצהרות החגיגיות והעובדה שמדובר במיזם עם חזון מרשים ומבורך, ההדמיות שפרסמה עיריית טוקיו עלולות להראות כאיורים פלקטיים של עיר עתידנית עם מכוניות מעופפות ובועות ענק; מסוג התמונות שמתפרסמות במיזמים אחרים בעולם ולרוב לא מבשילות מעבר לשלב ההדמיה. ״כדאי לעשות הפרדה בין התכנים והחזון של המיזם לבין ההדמיות שפורסמו", מסביר קוץ. "ההדמיות האלה לא מדגימות עד כמה העיר הזאת היא איכותית עבור תושביה, אבל כשקוראים את התכנים ואת לוחות הזמנים מבינים שיש פה תוכנית רצינית״.
שאלה נוספת שעולה כשצוללים לעומקו של המיזם היא האם הוא אכן מהווה פריצת דרך סביבתית שתצליח להפוך לאב-טיפוס בינלאומי. לדברי קוץ, לפני הכול, המיזם מהווה אמירה חשובה מצד יפן. ״טוקיו החליטה להיות קרש הקפיצה של ערי העתיד בכך שתהיה המקום שמיישם את החזון המקיים בפועל״. זאת ועוד, קוץ גורס שיפן היא אכן המדינה הנכונה ביותר לאתגר. ״החל משנות השמונים יפן עברה מהפכה גדולה: ממדינה מתועשת ומזהמת – למנהיגה סביבתית. זה לא מקרי שהאמנה הסביבתית הבינלאומית הראשונה בנושא משבר האקלים אומצה בקיוטו (אמנת קיוטו, 1997, שבה נקבע לראשונה שמדינות העולם צריכות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן – א"ד)", הוא מסביר. "בנוסף, לטוקיו יש מסורת רבת שנים של חדשנות, קידמה ומנהיגות, והיא זאת שיכולה לקחת את המיזם השאפתני הזה על עצמה״.
בקרוב אצלנו?
ומה לגבינו? האם נוכל לראות עיר ישראלית עתידנית, במאה ה-21? "המיזם הזה מבוסס על חזון רחב ומחשבה ארוכת טווח, בעוד בישראל מתכננים לטווח של קדנציה, ואפילו זה לא״, אומר קוץ. ״בשונה מאצלנו, יפן היא מדינה שיודעת לתכנן לטווח של 50 ואפילו 100 שנה קדימה; יש בה מסורת של הקשבה לאנשי מקצוע, של המשכיות ושל מחויבות שלטונית״.
אז אם נניח בצד את חלום "אשדוד העתידנית", שמעולם לא עלה על הפרק – האם לפחות ניקח חלק במיזם השאפתני של טוקיו? ״טכנולוגיות ישראליות בהחלט יכולות למצוא את מקומן במיזם בטוקיו״, מצהיר קוץ. ״בעשור האחרון יפן סוף סוף גילתה את ישראל מהבחינה העסקית, ולכן אני מאמין שהיפנים יבואו לבדוק הזדמנויות גם אצלנו. אני בהחלט מצפה לראות שותפויות ישראליות-יפניות״.
