בימים אלה, כשהטמפרטורות יורדות עוד ועוד, כולנו מתכוננים לחורף שכבר ממש מעבר לפינה: מורידים את הסוודרים מהבוידעם, רוכשים תה ומצרכים למרק ומנגבים את האבק מתנור החימום הביתי. אך ימי הקור הקיצוני שהחורף מביא איתו טומנים בחובם גם סיכון עבור עובריהן של נשים בהיריון, והשפעותיו עלולות להימשך לאורך כל החיים. במחקר ישראלי חדש נמצא קשר בין חשיפה לקור או חום קיצוניים במהלך ההיריון לבין משקל נמוך יותר של תינוקותיהן בלידה – והתופעה צפויה רק להחמיר בשנים הקרובות בשל החרפת השפעותיו של משבר האקלים.
במחקר החדש נבדקו נתונים מכ-625 אלף הריונות ולידות – כל הלידות של תינוק יחיד שהתרחשו בישראל בין 2014-2010. נסקרו בו נשים מכל ישראל, ממגוון מוצאים, שילדו בכל חודשי השנה. כל התינוקות שנכללו במחקר לא היו פגים (כלומר, הם נולדו אחרי השבוע ה-36 של ההיריון). החוקרים הסתמכו על נתונים שסופקו על ידי השירות המטאורולוגי, שכללו מידע על הטמפרטורה בכל קילומטר רבוע בישראל בכל שעה, ושבאמצעותם אפשר היה לחשב את הטמפרטורה הממוצעת באזור מגורי האם בכל שבוע ושליש של ההיריון ולאורך ההיריון כולו.
"בהתחלה בדקנו האם הקשר הוא לינארי: כלומר, האם ככל שהטמפרטורה עולה, משקל התינוק יורד והסיכון ללידה של תינוק במשקל לידה נמוך (פחות מ-2.5 קילוגרמים) עולה", מספרת ד"ר קרן אגאי-שי, ראשת המעבדה לבריאות וסביבה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן, שהובילה את המחקר החדש. "מה שמצאנו היה קצת שונה: גילינו שהקשר בין מזג האוויר לבין משקל הלידה קשור לערכים הקיצוניים – גם של חום, אבל גם של קור".
שוקלים 65 גרם פחות
לפי אגאי-שי, טמפרטורה קיצונית היא מדד שמצריך התייחסות נבדלת לאזורים שונים, מפני שהטמפרטורה שתושבי הנגב רגילים אליה שונה מאוד מזו שאליה מורגלים תושבי הגליל. "ישראל היא מדינה עם שונות אקלימית גבוהה", היא אומרת. "בני אדם מסתגלים לאקלים שבו הם חיים, ולכן אותה הטמפרטורה יכולה להיחשב קיצונית עבור אוכלוסייה אחת ולא עבור אחרת".
כדי להתחשב בהבדלים הללו, המחקר כלל ניתוח בשתי גישות: בחלוקה של ישראל ל-3 אזורי אקלים עיקריים (ים-תיכוני, מדברי וערבה) וכן ל-49 אזורים בישראל, כשעבור כל אחד מהאזורים חושב טווח הטמפרטורות לתקופות השונות בהיריון שנבדקו. טמפרטורות שנכללו ב-10 האחוזים העליונים וב-10 האחוזים התחתונים של הטווח הוגדרו כטמפרטורות קיצוניות.
במחקר נמצא שבהשוואה לתינוקות של נשים שנחשפו לטמפרטורות נוחות במהלך כל ההיריון, תינוקות של נשים שהיו חשופות לטמפרטורה קיצונית נמוכה נולדו במשקל נמוך יותר ב-56 גרם בממוצע (עם סיכון גבוה ב-35 אחוז ללידת תינוק במשקל לידה נמוך), ושתינוקות של נשים שהיו חשופות לטמפרטורה קיצונית גבוהה נולדו במשקל נמוך יותר ב-65 גרם בממוצע (עם סיכון גבוה ב-58 אחוז ללידת תינוק במשקל לידה נמוך). בנוסף, נמצא שהשפעתה של החשיפה לחום או לקור היא המשמעותית ביותר כשהיא מתרחשת במהלך השליש השלישי של ההיריון.
הבדל קטן עלול להשפיע לכל החיים
הסכנות השונות שטמונות בחשיפה לטמפרטורות קיצוניות במהלך היריון דווחו בעבר במספר מחקרים רחבי היקף. במחקר שבו נבדקו כ-32 מיליון לידות בארצות הברית נמצא שחשיפה לטמפרטורות גבוהות או למזהמי אוויר מסוימים בעת היריון מגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת, ללידה של תינוק במשקל נמוך ואף למוות של העובר לפני הלידה. במחקר אמריקאי נוסף נמצא שגם חשיפה לטמפרטורות נמוכות קיצוניות במהלך 7 השבועות הראשונים של ההריון עלולה להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת. גם בישראל נעשו בעבר מחקרים בתחום: במחקר שהתבצע במרכז הרפואי סורוקה בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון, ושכלל כ-31 אלף נשים, נמצא שכשרוב תקופת ההיריון הייתה באביב-קיץ, טמפרטורה גבוהה מהממוצע בשליש הראשון והשלישי הובילה לעליה בשכיחותה של רעלת הריון. במחקר אחר, שהתמקד באזור תל אביב ושגם אותו הובילה אגאי-שי, נמצא שגלי חום עלולים להעלות את הסיכון למומים מולדים בליבו של העובר כשהם מתרחשים בשבועות 8-3 של ההיריון – התקופה שבה ליבו של העובר מתפתח.
המנגנון המדויק שעלול לגרום לכך שגדילתו של העובר תיפגע בשל חשיפה לטמפרטורות קיצוניות לא ברור לחלוטין. מעבר לכך שהתייבשות מזרזת לידה, ייתכן שחום פוגע בתאי השליה ובמערכת הדם, ובכך גורם לבעיות באספקת תזונה לעובר. קור עלול לגרום להצרות של מערכת הדם ולסמיכות יתר של דם, מה שעלול להביא לתוצאות דומות.
ייתכן שאתם תוהים – מדוע שהבדל של 50 גרם בלבד במשקל התינוק ישנה משהו? ובכן, לפי היפותזת בארקר, תאוריה רפואית שהוצעה כבר ב-1990 על ידי האפידמיולוג האנגלי דייויד בארקר בעקבות מחקריו, למחלות רבות שמופיעות לאורך החיים הבוגרים יש קשר ישיר לבעיות התפתחות בשלב העוברי, שמתבטאות במשקל לידה נמוך. "מחקרים רבים עוסקים בתאוריה הזאת", אומרת אגאי-שי. "אפילו אם זה נשמע כמו הבדל קטן, גם הוא עלול להשפיע על הסיכוי של התינוק לחלות – לא רק בילדות, אלא לכל אורך חייו.
להכיר לנשים הרות את הסיכונים
לדברי אגאי-שי, למרות העדויות שהולכות ומצטברות על ההשפעות השליליות שעלולות להיות לחשיפה למזג אוויר קיצוני בזמן היריון, אין מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. "בטיפת חלב מדברים עם נשים בהיריון על דברים שונים שהן לא צריכות להיחשף אליהן: נשים הרות יודעות שאסור להן להיכנס לג'קוזי או לסאונה, למשל, ויש גם שלטים שמזהירים אותן בנוגע לפעילויות האלה", היא אומרת. "עם זאת, גם לטמפרטורות חיצוניות יש השפעה – וצריך ליידע את הנשים על העניין".
הצפת הסוגיה בשיח הציבורי חשובה היום יותר מתמיד נוכח החרפתו של משבר האקלים, שהוביל עד כה להתחממות ממוצעת של 1.5 מעלות צלזיוס בישראל, שצפויה להמשיך ולהתגבר בשנים הבאות, ושמביא לעלייה בשכיחות של אירועי מזג אוויר קיצוני, שעלולים לגרום בין השאר לגלי חום וקור. "לאירועי קיצון של חום וקור תהיה השפעה על בריאותם של עוברים ושל ילדים – כלומר, על הדורות הבאים", אומרת אגאי-שי. "לכן, בנוסף לפעולות להפחתת הפליטות, צריך להיערך למשבר האקלים שכבר כאן וליידע נשים הרות שעליהן להישמר שלא יהיה להן חם או קר מדי. בימים שבהם הטמפרטורות קיצוניות, עדיף שהן לא יעשו פעילות גופנית בחוץ, ושהן ישהו בסביבה נעימה מבחינה אקלימית – וחשוב מאוד שהן ידאגו לשתות ולהימנע מהתייבשות, במיוחד בימים חמים", היא מסכמת.
