כיפה אדומה צועדת ביער. לפתע היא פוגשת זאב רשע, שמנסה לטרוף אותה. כיפה אדומה נחלצת ממלתעותיו, אך הזאב הערמומי טורף את סבתה ואחר כך טורף בעורמה גם אותה. למרבה המזל, הצייד מגיע ברגע הנכון ושולף את שתיהן מבטן הזאב, והכול בא על מקומו בשלום.

סיפור כיפה אדומה הוא בעל ניחוח אירופי מובהק, ולא בכדי. עלילה כזאת דומה שיכולה להתרחש רק ביער עבות, רוחש זאבים וחיות בר אחרות. יערות האורן הנטועים של קק"ל, לעומת זאת, יכולים להיות רקע מתאים בעיקר לעלילות של פיקניקים וטיולים רגליים. חיות בר, כך מקובל היה לחשוב, מעדיפות לשהות בסביבת המחייה הטבעית שלהן, כלומר בחורש הים תיכוני הצפוף. עם זאת, לאחרונה, בעקבות תמונות ממצלמות מעקב שהציב המארג ברחבי הארץ, מתברר שגם ביערות הנטועים מתרוצצות להן לא מעט חיות בר – ביניהן גם זאבים.

זאבים בהר מירון:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=hioqwUDdZmU[/youtube]

באנו לנטר

כחלק מהמאמצים לשימור ולניהול משאבי הטבע של ישראל, מפעיל המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל – מספר תכניות שמטרתן להעריך את מצב הטבע, השטחים הפתוחים וחיות הבר בארץ. תכניות אלה מתנקזות לדו"ח תקופתי שיוצא אחת לשנתיים ושמתאר את מצב הטבע בישראל. אחת מהתכניות הללו היא "התכנית הלאומית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי", שבאמצעותה עוקב המארג אחר קבוצות בעלי חיים וצמחים ברחבי הארץ.

ניטור הוא מעקב מתמשך, שמסייע לגבש הבנה עמוקה של תהליכים לאורך טווח זמן ממושך יחסית. הניטור מאפשר להבחין בשיפור או בהחמרה במצב האזור או בעלי החיים, להבחין במגמות ולנסות לצפות האם הן תימשכנה בעתיד. באמצעות תכנית ניטור המגוון הביולוגי היבשתי יוצרים במארג בסיס ידע ומאגר נתונים, שמסייעים לבצע הערכה לגבי מצב הטבע בשטחים הפתוחים בישראל. מידע זה מיועד לסייע לגופים המנהלים את השטחים הפתוחים  לגבש דרכי פעולה לשמירתם.

במסגרת התכנית חולקה הארץ ל-12 תאי שטח בעלי מאפיינים שונים (אקלים, צמחיה וכדומה). בתוך אזורים אלה מבצע המארג סקירה של החי באמצעים ובשיטות שונות: מיני הצמחים, לדוגמה, מנוטרים על ידי זיהוי קרקעי וחישה מרחוק באמצעות צילומי לוויין ותצלומי אוויר, כאשר ההתמקדות היא בזהות הצמח ובאחוז הכיסוי של מינים מעוצים; ציפורים וזוחלים מנוטרים על ידי אנשי מקצוע באמצעות סקר רגלי ותצפיות, כאשר הסוקרים מבצעים רישום של כל הזוחלים שנצפו וסמני הימצאותם בשטח; מכרסמים, לעומת זאת, מנוטרים באמצעות הנחת מלכודות למשך הלילה, וספירה ומדידה של בעלי החיים שנלכדו למחרת בבוקר (שמשוחררים כמובן לאחר מכן בשלום בחזרה לטבע).

בנוסף, מעקב אחר יונקים מתבצע בעזרת מצלמות שמוצבות בשטח ושמופעלות באמצעות חיישני תנועה. כל מערך מצלמות מוצב במקום למשך כמה ימים, ובכל פעם שהן קולטות תנועה בשטח הן מתעדות רצף של תמונות. ניתוח הנתונים מהצילומים המתקבלים מאפשר לזהות את מין בעל החיים ואת רמת הפעילות שלו באזור נתון. כך, למשל, גילו התצפיות שהצבוע המפוספס, שנחשב ליונק נדיר בישראל, נפוץ בארץ יותר ממה שהניחו.

חזירים, שועלים ודו-קרב של צבאים:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=078N-n4Y6q8[/youtube]

היונקים מתחילים להפנים

אחד הממצאים שהתגלה לאחרונה מאתגר תפיסה רווחת שלפיה חיות בר, ויונקים בפרט, נוטים להימצא בעיקר בחורש הים תיכוני הטבעי, שמאופיין בצמחייה רב שכבתית, סבוכה ומגוונת, ולא ביערות המחט הנטועים, שמאופיינים בצמחייה יחסית חדגונית ומרווחת יותר. היערות המחטניים בארץ ניטעו ברובם על ידי קק״ל, וככאלה הם נתפסים לעתים כעניים יחסית בערכי טבע כדוגמת פעילות בעלי חיים. עם זאת, השימוש הנרחב באורן בנטיעות בשילוב עם נטייתו להתפשט אל מחוץ לשטחים הנטועים, הפכו אותו לחלק בלתי נפרד מנוף הארץ בעבור כל ישראלי שמטייל (או סתם עושה פיקניק).

כעת, נראה שגם יונקי הארץ מתחילים להפנים את העניין: לפי ממצאי תכנית הניטור, יונקים רבים נמצאים גם ביערות המחט הנטועים, חלקם אף בתדירות גבוהה מזאת שבה הם פוקדים את החורש.

במסגרת התכנית, נפרשו מצלמות ב-15 אתרי חורש וב-15 אתרי יער נטוע, ועקבו אחר תנועת בעלי החיים בתוכם. אף שבחורש נצפתה פעילות רבה יותר, רבים ממיני היונקים נצפו גם ביער הנטוע – חלקם אף באופן בלעדי. על פי התצפיות, היונקים הנפוצים ביותר בשני בתי הגידול היו חזיר הבר, התן הזהוב, השועל המצוי והדורבן המצוי. מינים שנצפו בחורש בלבד הם שפן סלעים, קיפוד מצוי וגרביל סלעים. כמו כן נצפה נמנמן עצים, מין של מכרסם קטן שלא נצפה בארץ למעלה ל-40 שנה. לעומת זאת, אך ורק ביער הנטוע קלטו המצלמות זאב מצוי, ארנבת מצויה, אייל הכרמל וקוצן מצוי (מין של מכרסם).

"מעניין לראות את תוצאות הניטור הראשוניות, ובהחלט אפשר להבין מתוכן שיש מינים שבית הגידול של היער הנטוע מתאים להם", אומר ד"ר עידן שפירא, מנהל התכנית לניטור המגוון הביולוגי היבשתי במארג, "אבל צריך להיות זהירים עם המסקנות. גם אם המצלמות לא תיעדו מין מסוים בבית גידול אחד – אין זה מעיד על כך שהוא לא קיים בו, אלא רק שאנחנו לא ראינו אותו שם".

לאכול עם זאבים

הממצאים מציעים זווית חדשה, שלפיה אף על פי שהיער הנטוע הוא אינו סביבת המחייה הטבעית של חיות הבר בישראל, נראה שלפחות חלקן הצליחו להסתגל אליו באופן מוצלח. ימים יגידו האם מינים מסויימים מוצאים יתרון ביער הנטוע לעומת החורש הים תיכוני באופן מובהק, והאם מינים נוספים עוברים בין בתי הגידול השונים.

אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לפיקניק ביערות קק״ל, נסו להיות שקטים ולהצטייד במשקפת. כך, אולי גם אתם תצליחו להבחין בבעלי חיים שלרובנו לא יצא לפגוש בטבע. המצלמה לא משקרת, הם נמצאים שם בסביבה.

צבוע מתגלגל:

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=Ix9AUj1gGrM[/youtube]

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם באתר מאקו.