בשבועות האחרונים מונח הנושא הבוער של סגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה על שולחנה של ועדת מנכ"לים בין-משרדית, שצפויה לפרסם את מסקנותיה בנושא בימים הקרובים. אין ספק שהמאבק הארוך לסגירת בתי הזיקוק בחיפה היה אחד הסוערים והמשמעותיים שידעה ישראל בתחום הסביבתי.
לצד המהלכים המדיניים שהתבצעו בתחום על ידי גורמים ממשלתיים שונים, יצאו בשנים האחרונות לדרך גם מחקרים מדעיים בנושא. כך, בשני מחקרים חדשים נעשה מאמץ להבין טוב יותר את השפעותיו של זיהום האוויר בחיפה, דרך הערכת העלויות שנגרמות עקב נזקיו הבריאותיים ודרך מדידת כמויות המזהמים בדמם של התושבים המקומיים.
המחקרים החדשים, יחד עם כמה מחקרים נוספים, מומנו על ידי המשרד להגנת הסביבה במסגרת קולות קוראים שפורסמו ב-2016 וב-2018. זאת כחלק מתכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה.
נזק כלכלי בגלל תחלואה
במחקר הראשון, שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה, כומת הנזק הכלכלי שמושת על הציבור כתוצאה מתחלואה ותמותה שמקורן בזיהום אוויר במפרץ חיפה (נכון ל-2015). המחקר התבצע על ידי החוקרים פרופ' ניר בקר, ד"ר קרן אגאי-שי, ד"ר יוסי אראל, ד"ר גד שפר ועשהאל גרינפלד, בשיתוף פעולה בין מכללת תל חי, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה.
החוקרים השתמשו בשיטה חישובית חדשנית כדי להעריך כמה אנשים סובלים ממחלות ונפטרים בעקבות זיהום האוויר באזור מדי שנה. "זה כלי שהתחילו לעבוד אתו בעולם רק בשנים האחרונות, ושלפנינו כמעט ולא השתמשו בו ברזולוציה של אזור ספציפי", אומרת אגאי-שי, מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר אילן. בשלב הבא עשו החוקרים שימוש במודלים ובנתונים קיימים מתחום כלכלת הבריאות והסביבה, שהותאמו לישראל, כדי להעריך את העלויות שנגרמות בעקבות היקפי התחלואה והתמותה שנמצאו. בחישוב זה נלקחו בחשבון הן עלויות ישירות, שכוללות עלויות אשפוז, מומחים רפואיים, שיקום, ביקורים בחדרי מיון ותרופות, והן עקיפות, כמו אובדן ימי עבודה ועלות נסיעות לטיפולים רפואיים.
החוקרים מצאו שעלויות התחלואה והתמותה בעקבות זיהום האוויר במפרץ חיפה עמדו ב-2015 על בין 561 מיליון שקל ל- 1.3 מיליארד שקל לשנה. על פי המחקר, רוב התחלואה והתמותה והעלות הגבוהה ביותר נגרמו בעקבות חשיפה לתחמוצות חנקן (NOx), גזים מזהמים שנוצרים כתוצאה מתהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות (כמו אלה שמתבצעים במפעלים בתעשייה ובמנועי כלי רכב). לפי ממצאי המחקר, התמותה שנגרמה כתוצאה מזיהום תחבורתי באזור, שעמדה על פי הערכות החוקרים על כ-87 איש ב-2015, הייתה גבוהה משמעותית מזו שנגרמה בעקבות הזיהום התעשייתי, שעמדה על כ-14 איש.
לסייע לשכונות הפגיעות
המחקר כלל גם מיפוי של השכונות הפגיעות ביותר לנזקיו של זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה. "הדר, נווה שאנן, נשר וקריית ים היו שכונות פגיעות במיוחד", אומר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי. "יש שכונות שפגיעות כי הן מאוד צפופות, ובאחרות האוכלוסייה היא רגישה – בדרך כלל כי היא מבוגרת או צעירה מאוד. השכונות שבהן קיימים שני המאפיינים הללו גם יחד הן הפגיעות ביותר". לדבריו, ממצאים אלה יוכלו לאפשר את קביעתם של צעדי מדיניות נקודתיים, שיוכלו לסייע לאזורים הפגיעים.
יש לציין שהמחקר החדש לא כלל את הפליטות שנגרמות בעקבות פעילותו של נמל חיפה, ולא נבדקו בו חומרים אורגניים נדיפים (קבוצת מזהמים גזיים שנפלטים בין השאר ממפעלי בז"ן). מעבר לכך, הנתונים שהיו זמינים לחוקרים בעת ביצועו היו מ-2015, ועל פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, זיהום האוויר באזור פחת מאז. בשנים 2018-2015, שבהן פעל המשרד להגנת הסביבה נגד הזיהום בחיפה במסגרת התוכנית הלאומית לאזור זה, נרשמה הפחתה של 56 אחוז בפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים, 26 אחוז בפליטות תחמוצות החנקן, 13 אחוז במזהמי האוויר החלקיקיים ו-10 אחוזים בתחמוצות הגופרית. בנוסף, ב-2018 הושק בחיפה אזור מופחת פליטות מתחבורה (שאליו אין כניסה לרכבי דיזל מזהמים), מה שהוביל מאז לירידה של 34 אחוז בשיעור הפיח השחור באוויר באזור ולירידה של 19 אחוז בריכוזי תחמוצות החנקן.
עם זאת, לדברי החוקרים, יש למחקר חשיבות רבה בגלל התשתית שהונחה בו לביצוע הערכת העלות, שתאפשר את החלתה על נתונים עדכניים יותר בקלות יחסית. "אנחנו בודקים את האפשרות להריץ את המחקר על נתונים מעודכנים, שכבר קיימים כיום", אומרת ד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה.
זיהום שזורם בדם
במחקר אחר, שאיסוף הנתונים עבורו נמצא כיום בעיצומו, נבדקות רמותיהן של מתכות כבדות בדמם של תושבי מפרץ חיפה בהשוואה לשאר אוכלוסיית ישראל. המתכות שנבדקות במחקר הן עופרת, קדמיום, ארסן וכרום – חומרים מזהמים שמקורם הוא בין השאר בתחבורה ובתעשייה. "אנחנו יודעים שכל החומרים האלה מסרטנים", אומרת ד"ר לנה נובק מהמרכז למחקרים קליניים בבית החולים סורוקה, שמובילה את המחקר.
ייחודו של המחקר הוא בכך שהחוקרים מסתמכים בו על דגימות מתרומות דם, שנאספות באופן שגרתי על ידי מרכז שירותי הדם של מד"א. השימוש בדגימות אלה, שהוצע על ידי הסטודנט ליאור חסן ממעבדתה של נובק, מאפשר לחוקרים גישה לדם, שהוא מקור טוב לניטור חומרים שנמצאים בגופם של הנבדקים (זאת בהשוואה לשתן, שאמנם קל יותר לאסוף – אך שמכיל את החומרים שהגוף סילק מתוכו ולא בהכרח את אלה שנמצאים בו), וזאת בלי שיהיה צורך לגייס נבדקים שיסכימו לתרום את דמם במיוחד עבור הניסוי.
"כשאדם תורם דם הוא יכול לאשר את השימוש בתרומה שלו גם למחקר", אומרת נובק. לדבריה, הדם שנלקח עבור המחקר לא מגיע מתרומת הדם עצמה, שמיועדת כמובן למטרות רפואיות, אלא מהחלק ממנה שמיועד לצרכים טכניים. "כל תרומת דם עוברת בדיקות סיקור להפטיטיס, HIV, עגבת ועוד, והמבחנה שמשמשת לבדיקה שלנו נלקחת ממערך הבדיקות הזה", היא אומרת.
במהלך המחקר, שביצועו החל לפני קרוב לשנה, מתכננים החוקרים לאסוף 5,000 דגימות, שמתוכן ייבחרו באקראי 900 דגימות שיישלחו לבדיקה במעבדה הארצית לבריאות הציבור במשרד הבריאות – מחציתן דגימות דם של תושבי מפרץ חיפה והאחרות של תושבי שאר המדינה.
עד כה, הספיקו החוקרים לאסוף כ-40 אחוז מכמות הדגימות המבוקשת. המידע שאוספים החוקרים יוצלב גם עם נתוני זיהום אוויר נקודתיים מבוססי צילומי לוויין ממעבדתו של פרופ' איתי קלוג מהמחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון.
תרומה משמעותית למאבק בזיהום
"באזור מפרץ חיפה חיים היום כ-530 אלף תושבים, ומתבצעת בו פעילות אינטנסיבית תעשייתית, שכוללת בתוכה ריכוז גדול של חומרים מסוכנים ושיוצרת זיהום רב. חשיפה לחומרים מסוכנים עלולה להשפיע, תחת תנאים מסוימים, על בריאות הציבור, ולכן המשרד להגנת הסביבה מוביל מחקרים במטרה למצוא את הפתרון המיטבי למצב הקיים", מסכמת השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. "תוצאות מחקרים אלו יובאו בפני צוותי המשנה של ועדת המנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה ויסייעו בגיבוש המלצות ואבני דרך בקשר להיבטים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים של פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה".
"יש למחקרים כאלה תרומה משמעותית למאבק בזיהום במפרץ", אומרת שרית גולן-שטיינברג, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה וממובילי המאבק נגד המפעלים המזהמים בחיפה. עיניה של גולן-שטיינברג, כמו עיניהם של רבים, נשואות כיום להחלטת ועדת המנכ"לים. "אנחנו מקווים ומצפים שתתקבל החלטה לסגירת בז"ן כבר ב-2025", היא אומרת. "משק האנרגיה יכול לחיות עם החלטה כזאת, להתכונן אליה ולהתאים את עצמו אליה".
