לא נעים לראות גן בוטני סגור

חי וצומח |
משרד החקלאות ופיתוח הכפר צמצם כמעט לחלוטין את התמיכה התקציבית בגנים הבוטניים, ועבודה של עשרות שנים עלולה לרדת לטמיון

 

באופן מפתיע וללא הודעה מוקדמת קיבלו בשבוע שעבר הגנים הבוטניים ידיעה דרמטית בדבר קיצוץ של 95 אחוז בתקציבם לשנת 2015 – תקציב שאמור להגיע אליהם על פי חוק הגנים הבוטניים ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר. בניגוד לנאמר להם בתחילת השנה ובשונה מהסכום שהתקבל בשנים האחרונות ועמד על כ-3-5 מיליון שקלים לשנה, השנה יקבלו עשרת הגנים הבוטניים ביחד 100 אלף שקל בלבד. למעשה, הדבר מעמיד בסכנה את המשך פעילותם של הגנים.

פרופ' דן לבנון, יו"ר מועצת הגנים הבוטניים, מצר על ההחלטה ואמר השבוע: "אין ספק שאי תקצוב הגנים לשנה הקרובה יגרום נזק רב לגנים הבוטניים ולמאמצים שהושקעו בהם במשך השנים".

הגן הבוטני בגבעת רם. צילום: Adiel lo, Wikipedia
הגן הבוטני בגבעת רם. צילום: Adiel lo, Wikipedia

איים ירוקים ומרכזי ידע

הגנים הבוטניים בישראל מהווים מרכזים חשובים לצבירת ידע בתחומי הצומח והגנה על מינים. בנוסף, הם מהווים מוקד לפעילות חינוכית, שמפגישה את הקהל הרחב עם הצמחים האופייניים לארץ ישראל ולמקומות שונים בעולם. נכון להיום ישנם כעשרה גנים בוטניים מוכרים בישראל, חלקם אוניברסיטאיים (תל אביב, הר הצופים, מכללת אורנים), אחרים בידי רשויות שונות כמו נאות קדומים המשלב ערכי טבע ומורשת, המתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים, ואף ישנם כאלה שנמצאים בידי עמותות פרטיות.

חוק הגנים הבוטניים, שנחקק לפני עשור, נועד לתמוך בגנים הבוטניים בארץ וליצור סטנדרטים כגון מאגרי מידע פתוחים לקהל, שילוט במספר שפות ושמירה על רמה מדעית. המימון הממשלתי הוביל, בין השאר, לרתימת הגנים לשמירה על "הצמחים האדומים" – מינים בסכנת הכחדה, שילוב של פעילות אקדמית וחינוכית, פעילות פתוחה לציבור הרחב, הפעלת מתנדבים ופעילויות שונות למען הקהילה.

הגן הבוטני במקווה ישראל. צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה
הגן הבוטני במקווה ישראל. צילום: ד"ר אבישי טייכר, ויקיפדיה

גנים שונים משלבים פרויקטי דגל שונים והם בעלי אופי ייחודי. המוכר ביותר הוא אולי הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם בירושלים, שמכיל יותר מ-6,000 מינים משישה אזורים שונים בעולם. גנים נוספים שפועלים בישראל הם בעלי ערך רב: הגן הבוטני בהר הצופים, שהוא ראשון הגנים האוניברסיטאיים בישראל ומכיל כ-40 אחוז ממיני הבר של ישראל; הגן בקיבוץ ניר עוז בנגב המערבי, שבו מתקיים פרויקט חשוב לפיתוח "גינון בר-קיימא" וליצירת נווה מדבר אקולוגי חסכוני במים; וכן הגן במקווה ישראל, שהוא הגן הוותיק ביותר בישראל ושממוקם בבית הספר החקלאי הראשון בישראל.

גנים אלה ורבים אחרים הם אוצר של שמירת טבע ומגוון ביולוגי בישראל, ואף רלוונטיים ביותר עבור משרד החקלאות עצמו – בעיקר לתחום הגינון, איקלום צמחים וקידום שימוש בצמחי בר למטרות גינון אקולוגי וחסכוני במים. עקב הגזרה התקציבית, חלק מהגנים עומדים בפני סכנת סגירה.

סכנה לקיום הגנים הבוטניים

מה עומד מאחורי ההחלטה? ד"ר מני נוימן, מנהל הגן הבוטני בהר הצופים, סובר שמאחורי צמצום התקציב עומד חוסר עניין בהמשך הפעילות של הגנים תחת חסות משרד החקלאות. "בשנים האחרונות היתה הפחתה מתונה בתקציב, אך עם זאת, היא היתה הדרגתית. במקביל, עם השנים הצטרפו יותר ויותר גנים למועצת הגנים, אך התקציב לא עלה בהתאמה והגנים נאלצו להצטמצם אף יותר. ההחלטה הנוכחית לא משאירה מקום לתהייה – התקציב הזעום שמועבר אינו אלא דרך לקיים באופן פורמאלי בלבד את לשון החוק שמחייבת את העברת התקציב, אך בעצם הוא לא תומך בגנים כלל וכלל. בעצם, ההחלטה מנוגדת לדעת המחוקק, שסבר שיש מקום לתמרץ כלכלית את הגנים. סגירת התקציב משמעותה  סכנה לקיום הגנים הבוטניים בארץ".

הגן הבוטני בהר הצופים. צילום: ד"ר מני נוימן
הגן הבוטני בהר הצופים. צילום: ד"ר מני נוימן

האומנם אין משרד החקלאות מעוניין לתמוך בגנים הבוטניים, שאליהם הוא מחויב לפי חוק? דוברת משרד החקלאות מוסרת בתגובה: "כלל תקציב הפעולות של המשרד קוצץ בכ-40 אחוז, בנוסף לתמיכות שונות שאף לא תוקצבו כלל. זאת לאור החלטות הממשלה השונות שבהן הוחלט לתעדף ולתקצב תכניות אחרות". לבקשתנו להבהרת הדברים נמסר שאכן הוחלט שלא לתקצב את הגנים הבוטניים לשנה זו, אם כי "שר החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות גדולה בגנים הבוטניים ובהמשך פעילותם, ועל כן מנסה לגייס מקורות תקציביים לטובת תקצוב הגנים הבוטניים, ופועל לקבל תוספת תקציבית לנושא לקראת אישור תקציב המדינה בנובמבר".

האם אכן יגיע תקציב ראוי לגנים? מהידוע בשלב זה התמונה איננה מעודדת כלל. ללא תקציב סביר והגיוני, משמעות הדבר ברורה: תהיה פגיעה חמורה בגנים הבוטניים ונסיגה מההישגים הסביבתיים, המדעיים והחינוכיים שנרשמו בעשור האחרון הודות לקיומו של חוק הגנים הבוטניים.

בעקבות חשיפת "זווית", הסיפור פורסם במעריב.

 



אולי יעניין אותך