ששה חודשים לתוך משבר הקורונה יש הרבה דברים שאנחנו עדיין לא יודעים על המגפה והשפעותיה. מה שאנחנו בטוחים בו היום, זה שהמשבר שפוקד אותנו לא נוגע רק לבריאות, אלא גם משפיע על החברה, על הכלכלה ונוגע כמעט לכל תחומי החיים שלנו.
לפי דו"ח מבט לתעסוקה 2020 של ארגון ה-OECD שפורסם ביולי האחרון, ישראל היא המדינה השנייה בשיעור העלייה במספר המובטלים (כולל חל"ת) במשבר הקורונה בין המדינות המפותחות (ארצות הברית היא הראשונה). הדו"ח גם צפה ששיעור האבטלה בארץ יעלה במקרה של גל שני. תחזיות שאוששו כאשר על פי נתוני בנק ישראל נכון לתחילת חודש אוגוסט שיעור האבטלה בישראל עמד על כ-12 אחוז.
מובן שגם במדינות נוספות בעולם נסקו שיעורי האבטלה. אחת מהמדינות הללו היא אוסטרליה. שם הממשלה נקטה בצעדים שונים על מנת לסייע לתושבים כלכלית. אחד מהצעדים הללו הוא יצירת 10,000 משרות חדשות הקשורות למיחזור הפסולת במדינה. הרעיון מאחורי המיזם הזה הוא לנצל את ההזדמנות לשנות את ענף הטיפול בפסולת והמיחזור של המדינה ואת אופן התמודדותה עם בזבוז משאבים.
"הרבה מאוד גופים בעולם מסתכלים על משבר הקורונה במושגים של הזדמנות. התפיסה הכללית היא, יש פה קטסטרופה, אך במסגרתה יש גם ירידה ושינוי בדפוסי צריכת המשאבים של האוכלוסייה האנושית", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן, הטכניון ומהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "לכן כדאי לנצל את המשבר ולעשות מהלימונים לימונדה".
להפסיק לייצא פסולת
כחלק מהמיזם, הודיעה ממשלת אוסטרליה על השקעה של 190 מיליון דולר אוסטרלי (שווה ערך ל-130 מיליון דולר אמריקאי) בהקמת קרן מיחזור במדינה. צורך שעלה עוד טרם משבר הקורונה.
האוסטרלים מייצרים מדי שנה כ-67 מיליון טונות של פסולת, וכמו במדינות רבות נוספות בעולם, חלק גדול ממנה נשלח לחו"ל ובעיקר לסין (נכון לשנת 2017 כ-43 אחוז מפסולת המתכת, 70 אחוז מהפלסטיק ו-43 אחוז מהנייר והקרטון יוצאו לעיבוד מעבר לים). אולם בעקבות משבר הקורונה, סין ומדינות נוספות בעקבותיה הודיעו כי הן אוסרות על יבוא של פסולת זרה לשטחן.
לכן, אוסטרליה החליטה לשנות את מדיניות הטיפול בפסולת שלה עצמה. החל מינואר 2021 יכנסו לתוקף תקנות ואיסורים על ייצוא של סוגי פסולת שונים, ועד אמצע 2024, תעשיית המיחזור האוסטרלית תטפל ב-650,000 טון נוספים של פסולת פלסטיק, נייר, זכוכית וצמיגים מדי שנה.
על פי הרשויות באוסטרליה, הפסקת ייצוא הפסולת מעבר לים והשינוי בתהליכי מיחזור הפסולת במדינה יעצבו מחדש את ענף הפסולת, יביאו ליצירת מקומות עבודה נוספים ויחזירו חומרים חשובים למשק.
"אחת המסקנות ממשבר הקורונה היא שנדרשת השקעה משמעותית יותר בתשתיות בכל העולם, כיוון שאנחנו יודעים שהמשבר הנוכחי הינו קטן ביחס למשבר שיהיה כנראה גדול יותר ושצפוי לנו בעתיד, משבר האקלים", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ומדיניות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "אנחנו מבינים שברמה העולמית והמקומית אנחנו לא ערוכים למשברים בכלל. לכן, אם אנחנו רוצים לצאת מהמשבר הכלכלי בו אנו נמצאים עלינו לעשות שינויים שיובילו להאצת הכלכלה והגדלת החוסן המערכתי לקראת העתיד".
"עלינו לנקוט בגישה שבה אנו מייצרים ומיישמים תכניות חילוץ ירוקות מהמשבר. לדוגמה, ייצור של אנרגיה מתחדשת. כך אנחנו מפחיתים את הסכנות שבמשבר האקלים, מגבירים את העמידות של המערכת ומייצרים חסינות, וגם מייצרים לשוק העבודה משרות נוספות ", מוסיף שרון.
לעגל את הכלכלה
היוזמה של הקרן למיחזור באוסטרליה מתכננת להסיט יותר מ-10 מיליון טונות של פסולת ממסלולה הקבוע למערך מיחזור בתוך אוסטרליה – זאת כחלק מאסטרטגיה כוללת להפחתת סך הפסולת שמוטמנת ב-10 אחוזים, ולהגדיל את השימוש במשאבים הקיימים בתחום באוסטרליה מ-58 אחוז ב-2017 ל-80 אחוז עד 2030.
"המיזם המתוכנן באוסטרליה עוסק, בין היתר, ביישום מודל של כלכלה מעגלית", מסביר שרון, "בכלכלה מעגלית תוצרי הלוואי של תהליך אחד יכולים לשמש כמרכיבים בתהליך אחר. כך ביכולתנו להגדיל את חסינות המערכת, להפחית את התלות בגורמים חיצוניים ולהשתמש במשאבים הקיימים בה".
הפוטנציאל הגדול של הכלכלה המעגלית ליצירת מקומות עבודה ירוקים מוכר ומדובר ברחבי העולם והאיחוד האירופי אשר שם את נושא הכלכלה והמשרות הירוקות בלב תוכניותיו להתאוששות מהמשבר הכלכלי של משבר הקורונה.
גם דו"ח עתיד הטבע והעסקים העולמיים של הפורום הכלכלי העולמי מזהה את המעבר לכלכלה ירוקה כזרז להזדמנויות עסקיות שנתיות בשווי 10 מיליארד דולר, שיכולים ליצור 395 מיליון מקומות עבודה בעולם עד שנת 2030.
"הגישה שלנו בארץ שונה מעט משל האוסטרלים" מסביר ד"ר אריק ריבקין, מנהל תחום פודטק וכלכלה מעגלית במינהל תעשיות של משרד הכלכלה והתעשייה. "לא תמיד בטוח שהדבר הסביבתי, היעיל והכלכלי יותר יהיה דווקא לקחת פסולת ולטפל בה בתוך המדינה. במקרה של אוסטרליה, למשל, יכול להיות שדווקא יהיה נכון יותר יהיה לשנע פסולת מסוימת לניו זילנד לצורך מיחזור, למשל, ולטפל בפסולת ניו-זילנדית אחרת בתוך אוסטרליה".
"אנחנו מנסים לעזור לשוק למצוא את הפתרונות הכי כלכליים וגם הכי סביבתיים. זאת אומרת, אנחנו מנסים להבין למה חברות לא מיישמות כלכלה מעגלית, כי אם זה כלכלי הן אמורות ליישם ומכאן מתחיל התהליך. על סמך הפידבקים שעלו מהשטח שמנו לעצמנו כמטרה לחשוף את התעשייה בישראל ליתרונות הסביבתיים והכלכליים של כלכלה מעגלית", אומר ריבקין. "בישראל אין מספיק ידע בנושא זה, ואנו מקווים שהנגשת הפרקטיקות המעגליות בשילוב עם הסרת חסמים רגולטוריים יאפשרו לשוק הישראלי למצות את מלוא הפוטנציאל שטמון בגישה זו".
"חוק האריזות בישראל יכול להוות דוגמה לכלכלה מעגלית", אומר רני איידלר, מנכ"ל תאגיד מחזור האריזות תמיר. "החל משלב ייצור האריזה, הפרדה ומיון אריזות בבית התושב, תשתית מתאימה לאיסוף פסולת אריזות, מיון ומיחזור וחזרה לתחילת המעגל עם תכנון אריזה מותאמת למיון ומיחזור מיטבי. מטרת החוק להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד מיחזור של אריזות במקום העברתן להטמנה".
"החוק מטיל אחריות בראש ובראשונה על יצרנים ויבואנים בישראל, למחזר 60% מהאריזות שיוצרו, באמצעות גוף מוכר", מוסיף איידלר.
היצרנים והיבואנים מחויבים להתקשר חוזית עם תמיר, כגוף מוכר שקיבל הכרה מהמשרד להגנת הסביבה, להגיש דיווח תקופתי מפורט על כמות האריזות הנמכרת, ולשלם לתמיר דמי טיפול עבור האריזות. "דמי הטיפול משמשים אותנו למימון תהליך מחזור האריזות כולו, הכולל בין היתר פריסת פחי מיחזור, מערך איסוף פסולת האריזות והסברה לתושבים ברשויות המקומיות, בחמש השנים האחרונות העברנו לרשויות כחצי מיליארד שקל למימון התהליך", מסביר איידלר. "לאחר שהאריזות נאספות הן מועברות לתחנות מיון, ממוינות לחומרים השונים ועוברות למפעלי מיחזור בארץ המייצרים מהן מוצרים חדשים, כמו פלסטיק ממוחזר לאדניות, דולבים ומשטחים".
אז המיחזור יפתור את המשבר הכלכלי?
"דבר אחד שחשוב להדגיש זה שאין פתרון אחד. קידום תעשיית המיחזור בישראל הוא חשוב אך אין ביכולתו לפתור את כל הבעיות", אומרת אילון. "רק באמצעות תמהיל של פתרונות המכיל סט כלים שניתן להשתמש בהם, מדיניות עקבית ותמריצים נכונים נוכל להגיע ליעדים משמעותיים ושינוי. העניין הוא לייצר הזדמנויות ובעיקר לייצר תעסוקה ותעשיות טובות יותר מבחינה סביבתית ויעילות יותר מבחינת הביצועים".
"האתגר ביצירת כלכלה מעגלית מתפקדת הוא שינוי השיטה הלינארית בה אנו עובדים כיום", מוסיף שרון. "כל חברה מתעסקת בשלה ואין חיבורים. זה קשה, משום שהתשתית הכלכלית שלנו לא בנויה באופן הזה, ונדרשים שינויים מאוד עמוקים במבנה השוק, השחקנים והרגולציה. אנחנו מבינים שאנחנו בנקודה בה צעדי צמצום כבר לא יעצרו את הבעיה, ימנעו את המשבר הבא ויעזרו לנו לצאת מהמשבר הנוכחי. לכן, עלינו להשקיע ביוזמות שיניבו תשואה גבוה ויאפשרו לנו לכסות את הבור".
