מחסן לפחמן (דו חמצני)


איסוף דגימות גז ומים מקידוחים במצבור ה-CO2 התת קרקעי. צילום: Marc A. Hesse
איסוף דגימות גז ומים מקידוחים במצבור ה-CO2 התת קרקעי. צילום: Marc A. Hesse

תיאוריית האקלים המובילה גורסת ששרפת דלקי מאובנים בעידן המודרני גורמת לעלייה תלולה בכמות גז החממה פחמן דו חמצני (CO2) באטמוספרה, ובעקבותיה שינויי אקלים חריגים בכל העולם. אחד הפתרונות שהוצעו לבעיה זו הוא תפיסת פחמן, או אחסון פחמן: הרעיון הוא למנוע מה-CO2 להגיע לאטמוספרה ולתרום לאפקט החממה.

שיטה אחת שהציעו מדענים כדי ליישם את הפתרון הזה היא לכלוא גז שנפלט מתחנות כוח בתוך חללים, או סלעים נקבוביים בבטן האדמה. הגז מתמוסס במי התהום שנמצאים בחללים האלה ובסופו של דבר יכול להפוך לאבן (לעבור מינרליזציה). הסיכון לדליפה חזרה לאוויר קטן ביותר.

שיטה מבריקה, אבל יש רק בעיה אחת קטנה: במחקר חדש נבדק קצב ההתמוססות במים של הפחמן הדו חמצני שנמצא במאגר תת קרקעי טבעי, והתברר שזה תהליך אטי ביותר. עם זאת, נמצא שהגז במאגר התת קרקעי שנבדק כלוא שם מיליון שנים לפחות – מה שמוכיח שאפשר בהחלט לאחסן אותו בקרקע בלי שידלוף לאטמוספרה.

לכתבה על המחקר לחצו כאן



אולי יעניין אותך