מוות ידוע מראש?

בריאות ומזון | מז"א ואקלים
רוב הקורבנות של גל החום שפקד מקומות רבים ברחבי העולם בקיץ החולף היו גברים מבוגרים ובודדים, שחיו בשולי החברה. סביר להניח שהם ימשיכו לשלם את המחיר הכבד של משבר האקלים גם בעתיד

 

הסתיו הישראלי כבר כאן, אבל גם כשהימים הופכים קרירים יותר לא צריך לשכוח שקיץ 2018 היה מהחמים ביותר בהיסטוריה של מדידות מזג האוויר ברחבי העולם ונראה שהשנה כולה תסיים במקום הרביעי הכולל ברשימה הלוהטת הזאת. גל החום ששבר שיאים ביולי-אוגוסט מסביב לגלובוס גבה מחיר כבד של פגיעה בבריאותם ובחייהם של אנשים רבים.

מותם של לפחות 93 בני אדם בקוויבק שבקנדה – יותר ממחציתם במונטריאול בירת הפרובינציה – היה קשור ישירות לגל החום של ראשית יולי, שבו הטמפרטורה הייתה גבוהה בעשר מעלות מהממוצע ועומס החום היה הגבוה ביותר שנמדד. מספר המתים הפתיע את הרשויות, שנאלצו לפנות את חלקם מחדר המתים העירוני לבתי לוויות פרטיים בשל צפיפות יתר. למעשה, ייתכן אפילו שהמספרים יעלו לאחר בחינה נוספת בחודשים הקרובים כשיתבררו מקרים נוספים.

הנתונים הרשמיים של ממשלת קנדה הם שהמדינה התחממה עד שנת 2014 ב-1.6 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע של אמצע המאה ה-20. המגמה לא השתנה בשנים האחרונות. בעקבות שינוי זה, והעובדה שתושבי קנדה מורגלים פחות לחום הגבוה, מספר המתים במונטריאול היה גבוה משאר האזורים בקנדה.

פרופיל חברתי ואיי חום

"מכת חום" (heatstroke) גורמת למוות מטראומה לאחר עליית חום הגוף בשל מאמץ פיזי (למשל, ריצת מרתון) או בשל חשיפה פתאומית לטמפרטורה קיצונית (המקרה המצער אך המוכר של תינוק שנשכח באוטו). בשונה ממנה, גל חום – מספר ימים רצופים בהן הטמפרטורה נותרת חריגה בגובהה – מחריף מצב בריאותי קיים כמו מחלות לב וכלי דם, כלי נשימה וסוכרת.

הסיבה לשיעור המתים הגבוה במונטריאול היא כנראה כפולה. בעיר היו יותר בני אדם שעונים לפרופיל חברתי שמתברר כנתון בסיכון: גברים בודדים – כמעט כולם מעל גיל 60 – עם רקע של מחלות גוף או נפש, או של שימוש בסמים ואלכוהול. השנייה, בניגוד למקומות אחרים בקנדה, במונטריאול התעצמו התנאים של איי החום העירוניים הנובעים מאספלט ובטון קולטי-חום ומהעדר צל.

"בערים יבשות בישראל, כמו באר שבע וירושלים, תופעת אי החום העירוני תהיה מסוכנת בעשורים הבאים באופן ניכר יותר מאשר בערי חוף, כמו תל אביב וחיפה, שבהן יש אחוזי לחות גבוהים יותר", אומרת ד"ר חופית יצחק-בן-שלום, שחקרה את תופעת איי החום בערים גדולות בעולם ובישראל. "למרות שאנחנו חיים במדינה שחשופה לקרינת שמש גבוהה, התכנון העירוני בישראל לא לוקח מספיק בחשבון את השפעות האקלים על העיר, בהווה ובעתיד. כך, למשל, בבאר שבע, הרחובות רחבים ומקשים על הצללה ויש גם מחסור בעצים רחבי נוף. בנוסף, בעיר יש יותר מדי משטחי אספלט חשופים שגורמים לעלייה בתחושת אי הנוחות וגם ריבוי המזרקות בעיר, שלכאורה אמורות להעניק תחושה נעימה יותר, גורם לעלייה בעומס החום העירוני".

"לכל עיר יש אופי אקלימי משלה", מוסיפה יצחק-בן-שלום, "ולכן חשוב לקחת את הנושא הזה בחשבון כשמתכננים את המרחב העירוני כדי לנצל את היתרונות למזער את החסרונות".

מותם של לפחות 93 בני אדם בקוויבק שבקנדה – יותר ממחציתם במונטריאול בירת הפרובינציה – היה קשור ישירות לגל החום של ראשית יולי. תצלום: anthony intraversato – unsplash

 

גישה למיזוג אוויר

בעקבות מקרי המוות כתוצאה מגל החום בקנדה, התגלה גם שהאוכלוסייה בסיכון נוטה להיות עם קשר מוגבל עם הקהילה וסביבתם האנושית ולכן אינה מודעת בהכרח להתפתחות עומס החום או שאינה מקבלת את האזהרות בנושא. כתוצאה מהגיל או ממצבם החברתי הם אף נוטים לנהוג בחשדנות כלפי אנשי שירותי החירום או השירותים החברתיים שתפקידם להפיץ את האזהרות מדלת לדלת. זה נכון כי יש להם כנראה, מסיבות כלכליות, גישה מוגבלת למקומות עם מיזוג אוויר – שבמדינה כמו קנדה הם בדרך כלל ציבוריים, למשל קניונים – אך המאפיינים הסוציו-פסיכולוגיים חשובים יותר. בנוסף, הרגלי החיים שלהם מקשים אף הם. כך, למשל, צריכת אלכוהול, ואולי זה אינו מובן מאליו, מייבשת את הגוף עוד יותר.

עד ששירותי בריאות הציבור בקוויבק יסיימו לחקור את ההשלכות הישירות והעקיפות של גל החום האחרון, מצביע מאמר שפורסם לאחרון במגזין PLOS Medicine על כך שמספר מקרי המוות מגלי חום בשנים 2031 – 2080 יוסיף לעלות באורח משמעותי לעומת השנים 1970 – 2020, במיוחד אם לא תקודם מדיניות הסתגלות לאומית לשינוי האקלים. המחקר בחן מספר תרחישים של גידול באוכלוסייה מול ארבעת התרחישים המקובלים לבחינת שינוי האקלים. אין כמעט תרחיש אחד שבו אין עלייה במספר מקרי המוות, אך במדיניות הקרובות לקו המשווה העלייה היא הרבה מעל לגידול הצפוי באוכלוסייה. בקולומביה, למשל, היא עלולה להגיע עד לפי 20 ובברזיל לפי 15, לעומת קנדה ובריטניה שם יעלה המספר "רק" פי חמישה. יוצאות הדופן הן יפן ומולדובה, שם מדיניות הסתגלות מפותחת יותר תוביל לירידה מתונה.

מחקר מצא כי עלייה של מעלה בטמפרטורה הממוצעת יעלה את מספר מקרי ההתאבדות לפחות באחוז. תצלום: sasha freemind – unsplash

 

המשרד לענייני בדידות

השילוב של בדידות, מחלות, זקנה ושינוי האקלים אינו מוגבל לגל החום בקנדה. משק בית של אדם בודד הוא דגם שהופך נפוץ הרבה יותר, במיוחד בעולם המערבי. בבריטניה מונתה בתחילת 2018 חברת פרלמנט לתפקיד שרה (בדרג זוטר אמנם) לענייני בדידות, כדי לתת מענה מדיניות לשינויים הללו. ביפן, שבה האוכלוסייה מזדקנת בקצב הגבוה בעולם, מתפתחת תעשייה שלמה של ניקוי ופינוי אחרי זקנים עריריים שנפטרו לבדם. לצד זאת, יש השפעה גם במישור בריאות הנפש האישית: מחקרים אחדים מצביעים על הקשר שבין שינוי האקלים לבין עליית הסיכון להתאבדות בארצות הברית, במקסיקו, באנגליה ובוויילס – מחקר אחר אף מצא שעלייה של מעלה בטמפרטורה הממוצעת יעלה את מספר מקרי ההתאבדות לפחות באחוז.

שינוי האקלים פוגש כעת שינויים דמוגרפיים וחברתיים של המאה ה-21 ומוביל לאי-שוויון חברתי מסוג חדש. התכיפות העולה של גלי חום, ואירועי מזג אויר קיצוני בכלל, מציבה אתגר מידי בפני השירותים הציבוריים: כיצד להתגבר על הניתוק האישי של קבוצות רגישות יותר כדי להביאן אל מרחבים ציבוריים בהם ניתן יהיה לדאוג להם. חיזוק החוסן החברתי והקשרים הקהילתיים הוא מהלך המסייע לא רק להתמודדות עם משבר אישי אלא גם עם משבר אקלימי.

 



אולי יעניין אותך