מכת בכורות?

בריאות ומזון |
האם המוצרים החדשים שאנו קונים לילדינו הראשונים מעמידים אותם בסכנה בריאותית בגלל חשיפה לחומרים מסוכנים? הצד המסוכן של "חדש מהניילונים"

מי לא מכיר את הריח הנעים של ריפוד עור במכונית חדשה או בספה שזה עתה נקנתה? או את הריח של מזרון חדש מהאריזה?

את הריח הממכר הזה רובנו משייכים באופן אוטומטי לתחושה של "חדש וטוב". הוא ממלא אותנו בהרגשה נעימה שרכשנו מוצר חדש ומשופר, שעולה על כל המוצרים הישנים שבידנו. אבל מתברר שפעמים רבות הריח הזה עשוי להטעות אותנו, שכן הוא נובע ממגוון של חומרים כימיים שהיצרנים מוסיפים לבגדים, לרהיטים ולצעצועים. החומרים האלה עשויים להזיק לנו מאוד מבחינה בריאותית – בעיקר כאשר מדובר בילדים צעירים.

הורים רבים לילדים ראשונים במשפחה נוטים לרכוש ציוד רב ובגדים חדשים מהאריזה. הילד צריך לישון? קונים לו כמובן מיטת תינוק חדשה. צריך לחתל אותו? קונים שידת החתלה חדשה. וכן הלאה וכן הלאה: צעצועים, שטיחים, שמיכות, מצעים, בגדים, ומה לא. מספיק לבקר יום אחד באחת מהרשתות הגדולות למוצרי תינוקות, ולראות הורים נבוכים המחזיקים ברשימות אינסופיות של מוצרים שהם רוצים לקנות לקראת הלידה הראשונה. הכול כמובן "צריך להיות חדש".

לתופעה הזאת של רכישה המונית של מוצרים חדשים יש השלכות סביבתיות רבות. היא מגבירה את זיהום הסביבה, בין היתר בגלל שימוש במוצרים שאינם מתכלים, כגון פלסטיק, ומביאה להגדלת כמות האשפה, שחלק גדול ממנה אינו ניתן למחזור.

פתאלאטים עלולים להימצא בבגדים בעלי תכונות דוחות מים כמעילי גשם ומגפי גומי, ועלולים גם הם לגרום לסרטן ולבעיות בפוריות. תצלום: aditya romansa

אך האם לרכישה המוגברת של מוצרים חדשים עשויות להיות גם השלכות בריאותיות שליליות על ילדינו הבכורים בעיקר, שנחשפים בעל כורחם לחומרים המזיקים המצטרפים למוצרים האלה, ושאינם קשורים כלל לתפקודם המקורי? חומרים מעכבי בעירה, שאריות דבק וצבע, חומרים משמרים ומונעי ריקבון ועובש – כל אלה אמורים להגביר את עמידותו של המוצר, ולהגדיל את רווחיות היצרנים, אך עשויים להכיל מרכיבים מסוכנים לבריאותם של ילדים רכים. כך, למשל, בחפצים שונים ניתן למצוא פורמלין – שמשמש כמחליק קמטים וגם כדוחה כתמים ומעכב בעירה – והוכח כחומר שעלול לגרום לסרטן, לבעיות התפתחותיות ולבעיות בפוריות. חומרים אחרים שנמצאו בחפצים שאתם באים למגע ילדינו הם פתאלאטים, שעלולים להימצא בבגדים בעלי תכונות דוחות מים כמעילי גשם ומגפי גומי, ועלולים גם הם לגרום לסרטן ולבעיות בפוריות; וצבעי אזו (Azo) – המשמשים לצביעת הבגדים באופן סינתטי, ומגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן בשלפוחית השתן, ועוד.

עוטפים בחומרים בעייתיים

בישראל יש מידע זמין מועט מאוד בנושא כימיקלים במוצרי צריכה. בסקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים ועסק בתכולת פתלאטים בצעצועים מיובאים, 7 מתוך 40 דגימות של מוצרי צריכה שנרכשו בחנויות בישראל לא עמדו בתקן האירופי. הפתלאטים שחרגו בדרך כלל מהרמה המותרת בתקן היו דיאתיל הקסיל פתלאט (DEHP) ודיאיזונוניל פתלאט (diisononyl phthalate – DINP). נתונים ממכון התקנים הישראלי מלמדים כי 60 אחוז מהצעצועים שנבדקו העשויים פוליוויניל כלוריד (polyvinyl chloride – PVC) מכילים רמות פתלאטים החורגות מהתקן הישראלי.

ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה, אומרת שבפיג'מות שמיובאות מארצות הברית, למשל, יש חומרים מעכבי בעירה, שכלל אינם נחוצים בישראל, אך שאיפה שלהם דרך מערכת הנשימה יכולה להיות מסוכנת לילדים. "גם מוצרי טקסטיל, כמו בגדים, שמיכות ומצעים, עשויים להכיל חומרים כימיים שמאפשרים להם להישמר באחסון ובהובלה ממושכת בתנאים של שינויי מזג אוויר ולחות", היא אומרת. "מטרתם של היצרנים היא להביא את המוצר למדפים במצב אופטימלי מבחינת המראה החיצוני שלהם. הסיוט הכי גדול מבחינתם הוא שמשלוח שלם של חולצות או שמיכות יגיע מלא בעובש, ובשל כך הם עוטפים אותן בשלל חומרים בעייתיים. שטיחים ורהיטים עשויים להכיל שאריות של דבק וצבע, ששאיפתם דרך מערכת הנשימה עשויה להיות מסוכנת גם היא".

״למוצרי טקסטיל אין תקנים רשמיים, ולכן הם לא עוברים כל בדיקה במכון, בין אם מדובר בייבוא רגיל ובין אם באינטרנט״, מאשרים במכון התקנים. ״מאחר ובמקומות אחרים בעולם מתקיימות בדיקות, בעיקר למוצרי טקסטיל המיועדים לילדים, אנו משערים שעשויה להיות פגיעה בבריאות הציבור. ניתן לראות מוצרים שנבדקו ונפסלו על ידי המועצה האירופית, למשל, באתר RAPEX".

מוצרי טקסטיל, כמו בגדים, שמיכות ומצעים, עשויים להכיל חומרים כימיים שמאפשרים להם להישמר באחסון ובהובלה ממושכת בתנאים של שינויי מזג אוויר ולחות. תצלום: tim bish

ישן במצב טוב

פתרון אפשרי הוא להשתמש במוצרים מיד שנייה – אבל במצב טוב. בגדים משומשים עברו כמה כביסות בדרך כלל, וסביר שהחומרים הבעייתיים כבר הוסרו מהם. שאריות דבק וצבע מתנדפות תוך זמן מה, ולכן שימוש ברהיטים או בשטיחים שכבר נעשה בהם שימוש מפחית את כמות החומרים המסוכנים. בנוסף, מוצרים שהחזיקו מעמד זמן מה מעידים שהם יוצרו מחומרים איכותיים ועמידים יותר מאשר מוצרים שהתפרקו לאחר זמן קצר: צעצוע ששרד כמה חודשים או שנים הוכיח למעשה כי החומרים שממנו הוא היה עשוי מלכתחילה היו טובים יותר.

אז האם אנו גוזרים מבלי דעת "מכת בכורות" לילדים הראשונים שלנו? והאם זה אומר שמצבם של הילדים הבאים בתור במשפחה עדיף? "הכוונה היא להשתמש במוצרים במצב טוב, ולא במוצרים שכבר החלו להתבלות", אומרת אולנובסקי. "שכן באלה טמונות סכנות חדשות בשל היחשפות לחומרים מסוכנים אחרים. כשרהיט מתפורר, למשל, חומרים לא טובים מתנדפים באוויר.

"הכלל", מסכמת אולנובסקי, "הוא שישן במצב טוב עדיף בדרך כלל על חדש לגמרי".

אם בכל זאת משתמשים במוצרים חדשים, כדאי מאוד לאוורר אותם. כדאי להתקין רהיט חדש בחדר תינוקות כמה ימים לפני שמניחים לו לישון בחדר בפעם הראשונה, שכן ההתנדפות המשמעותית ביותר של חומרים מסוכנים מתרחשת מיד בהתחלה. מוצרי טקסטיל ובגדים כדאי לכבס כמה פעמים, גם ללא הרתחה. צעצועים שמקבלים מיד שנייה אפשר רק לשטוף פעם אחת במים ובסבון ולהתחיל להשתמש בהם. כך נוכל אולי להציל את ילדינו הקטנים מ"מכת הבכורות" הזאת, שמסתתרת לה אי-שם בתוך ענני הריח הנעים.

מידע נוסף בנושא כימיקלים מסוכנים במוצרי צריכה ניתן למצוא באתר האינטרנט של הקרן לבריאות וסביבה.

 

טיפים לשימוש נכון במוצרי ילדים

  • טקסטיל ובגדים – להעביר כמה כביסות, לא צריך הרתחה
  • שטיחים – לאוורר לפני השימוש הראשון ובאופן תקופתי
  • צעצועים שמקבלים יד שנייה – רק לשטוף במים ובסבון
  • שידה ורהיטים אחרים בחדר הילדים – להתקין ולאוורר, לא לתת לילד לישון מיד בחדר שבו הותקן רהיט כזה, כי רוב ההתנדפות היא בהתחלה. מדובר בעיקר על דבק וצבע


אולי יעניין אותך