ההנחיות בנוגע להתנהלות המשק בתקופת הקורונה משתנות בימים אלו באופן תכוף. חלק מהשינויים הרבים גורמים לבלבול בקרב הציבור (האם מגבלת ה-500 מטר תקפה רק לספורט? ואם כן, האם זה אומר שצריך לרוץ לקניות באיקאה?), אך יש הנחיה אחת קבוע: החובה להשתמש במסכות הפנים. לפי ההנחיה, על כלל הציבור לחבוש מסכת פה-אף (מסכת מנתחים, מסכת פה-אף לא-רפואית ומסכת בד) בכל עת במרחב הציבורי ובמקום העבודה. מי שלא פועל לפי הנחיה זו עלול לקבל קנס בסך 200 שקל.
הצוותים הרפואיים מחויבים לחבוש מסכות כירורגיות או מסכות נשימתיות בתקן N95, שמהוות מיגון מינימלי מפני המחלה.
עם התפרצות המגפה, פורסמו עדויות מדאיגות בנוגע למחסור בציוד מגן בקרב צוותים רפואיים בישראל ובעולם. לפי חלק מהעדויות, בבתי החולים השונים בישראל, נמסר כי לכל אחד מאנשי הצוות הרפואי הוקצבה מסכה כירורגית אחת בלבד למשמרת, מסכה המותאמת לשימוש של עד כארבע שעות. המחסור במסכות נשימתיות הורגש לא רק בישראל כי אם בכל העולם, לכן, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פירסם אישור לחיטוי ושימוש חוזר במסכות נשימתיות בתקן N95.
השיטה שאותה אישרו לשם חיטוי ושימוש חוזר נקראת נקראת vaporized hydrogen peroxide gas plasma sterilization – עיקור באמצעות פלזמה – הנוצרת משפעול מי- חמצן (H2O2)באמצעות אלמנט חשמלי המייצר רדיקלים חופשיים (ROS). "מחלת הקורונה (COVID-19) מוגדרת כפנדמיה וקיימת כיום כמעט בכל מדינות העולם", מסביר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת מדעת. "יש דרישה מאוד גבוהה למסכות ולכן במקביל לכך שמגבירים את הייצור, אמרו ב-FDA: 'אם כבר יש לנו מסכות, בואו נראה כיצד אפשר להשתמש בהן פעם נוספת'".
לפי משרד הבריאות, נגיף הקורונה עובר מאדם לאדם על ידי נתז טיפות בזמן דיבור, שיעול או עיטוש. הדבקה המתבצעת דרך האוויר עשויה להתקיים בשני אופנים עיקריים: טיפות שגודלן גדול מ-5 מיקרון (0.005 מילימטר), מקורן בדרכי הנשימה והן נעות באוויר עד למרחק של כמטר. סוג נוסף של טיפות שעלולות להדביק, מורכבות מחלקיקים הקטנים בגודלם מ-5 מיקרון המכונים אירוסולים. חלקיקים אלו נישאים באוויר בקלות למרחק של מטרים אחדים ומסוגלים לרחף באוויר מספר שעות. כאשר טיפות אלו, גדולות כקטנות המכילות מחוללי מחלה או במקרה זה את נגיף הקורונה (SARS-CoV-2), באות במגע עם רקמה רירית חשופה של אדם (עיניים, פה ואף) הן עלולות להדביק אותו בנגיף.
בית גידול של זיהומים
מטרתה של מסיכת פה-אף בכללי ומסכות N95 בפרט, להגן על מי שחובש אותה ועל מי שקרוב אליו. למה דווקא מסכות N95 ולא מסכות אחרות? מסכות N95 עומדות בתקן האמריקאי, שנקבע על-ידי המנהל האמריקאי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (NIOSH), גוף המקביל למכון התקנים הישראלי. בעוד שמסכת מנתחים מספקת הגנה טובה בחסימת טיפות נוזלים גדולות, היא אינה יעילה בסינון של אירוסול. מסכת N95 מונעת מעבר של לפחות 95 אחוז מכלל החלקיקים הגדולים מ-0.1 – 0.3 מיקרון, ובכך יעילה יותר בסינון של אירוסול.
נכון להיום, השימוש במסכות אלה הוא חד-פעמי בלבד וקיימות שתי בעיות עיקריות שעלולות להתרחש בעקבות שימוש חוזר בהן: "ראשית, כשאנחנו נושמים אנחנו יוצרים הרבה מאוד לחות", מסביר לרנר. "הלחות הזאת יכולה לגרום לבלאי של המסכה – בעצם, המסכה נרטבת וכך עלולה להיקרע. שנית, חום ולחות הנובעים מנשימה, מייצרים ביחד בית גידול לזיהומים. כך, למשל, אם ניקח סמרטוט, ננשום דרכו ונניח אותו בצד, במקום חמים ולח ללא שמש ישירה, נוכל לראות שגדלים עליו כל מיני חיידקים. אם נלך עם אותה מסכה שבוע רצוף בלי הפסקה, נוצר סוג של בית גידול לחיידקים שאחר-כך אנחנו נושמים דרכו. למעשה, כך אנחנו נחשפים להרבה זיהומים ומחלות נשימתיות אחרות, ולא רק לקורונה".
לפי ההנחיות של משרד הבריאות, יש להחליף מסכה רטובה, לא הדוקה, מקומטת, קרועה או בלויה. מסכות מבד, יש לכבס בטמפרטורה של למעלה מ-70 מעלות צלזיוס במשך 30 דקות ויותר. "בניגוד לכלל הציבור, את המסכות שמקבל הצוות הרפואי (מסכות כירורגיות או נשימתיות) אי אפשר לכבס" אומר לרנר. "מדובר על אלפי מסכות חד פעמיות ביום ולכן יש כאן מקום לחשוב האם ניתן לעשות בהן שימוש חוזר".
עיקור בפלזמת מי-חמצן
במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, נבחנו מספר דרכים לחיטוי ושימוש חוזר במסכות N95: עיקור בפלזמה באמצעות ריסוס ויינון מי חמצן, עיקור בחום יבש בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס, באור אולטרה סגול או באמצעות חיטוי ע"י ריסוס אתנול 70 אחוז. לפי המחקר, השיטה היעילה ביותר לחיטוי שהכי פחות פוגעת ביעילות הסינון של המסכה, היא עיקור בפלזמה ע"י אידוי מי חמצן. פלזמה הוא בעצם מצב צבירה (מוצק, גז, מים ופלזמה) הקרוי גם גז מיונן, מצב צבירה הנוצר באמצעות שימוש בגלי רדיו או רכיבים חשמליים אחרים. בשיטה העיקור המדוברת, מחדירים לתא העיקור רסס מי חמצן שעוברים דרך קשת פלסמה חשמלית קרה השוברת את מי החמצן ומייצרת רדיקלים חופשיים שהעיקרי בהם הוא הידרוקסיל (•OH).
הרדיקלים מגיבים עם סביבתם ופוגעים בחומרים ביולוגים – תהליך המוביל להרס ממברנות, דנא וחלבונים. בעצם, בתהליך זה ניתן לחסל נגיפים, חיידקים, נבגים ועובשים.
לשיטת חיטוי זו יתרונות נוספים כמו זמן חיטוי קצר של עשרות דקות עד שעה, והיא מותאמת לציוד שרגיש לרמות חום ולחות גבוהות ואיננה מותירה שיירים רעילים כתוצאה מהתהליך, שכן בסופו נשאבות שאריות מי החמצן מתא החיטוי של המכשיר. בנוסף, על פי המחקר, חיטוי בתהליך זה לא פגע ביכולת המסכה לאטום את הפנים וככל הנראה ניתן לחטא את אותה מסכה עד שלוש פעמים.
באישור החירום שהוציא ה-FDA, נאמר כי מתקן עיקור אחד יכול לחטא כ-480 מסכות N95 ביום, ועם מספר מכונות החיטוי הקיימות כיום בארה"ב, ניתן לחטא ולעשות שימוש חוזר בכ-4 מיליון מסכות ביום.
מובן שלצעד זה יש משמעויות כלכליות משמעותיות. עובד במשל"ט קורונה (מרכז השליטה המתכלל לטיפול בקורונה) מסר ל"זווית" ש"מסכה תוצרת חוץ עולה למדינה 25 שקל ומסכה תוצרת הארץ 5 שקלים. ההערכה היא שכושר היצור שלנו לא יעבור 1.5-1 מיליון מסכות N95 בחודש, כשהדרישה היא ל-3 מיליון בחודש (כחד פעמיות)… בישראל ניסו כבר חיטוי ע"י הקרנה בקרינת גאמה שהרסה את המסכות. אתילן אוקסיד נמצא יעיל, גם חום יבש של 70 מעלות צלזיוס וגם אור אולטרה סגול. עדיין לא ניסינו פלזמה או את מה שאישר ה-FDA, אבל הנושא הזה בבחינה כבר מתחילת המשבר, ויש צוותים שמתמקדים בזה".
עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת ממשרד הבריאות.
