מס היברידי

כלכלה וצרכנות
כיצד תשפיע נוסחת החישוב החדשה להטבות מס על רכבים היברידיים על שוק הרכב בישראל ועל זיהום האוויר בכבישים שלנו?

בסוף 2018 פירסמה רשות המיסים את טיוטת הנוסחה החדשה לחישוב גובה הטבות המס שינתנו לרכבים בהתאם לדרגת הזיהום שלהם. תוך זמן קצר קמה זעקה בקרב יבואני הרכב, התאחדות התעשיינים ולשכות המסחר – המעוניינים בשימור הטבות המס – כל גוף מסיבותיו הוא. גם המשרד להגנת הסביבה התנגד לשינוי זה, שעומד בניגוד לתפיסה שלו, לפיה יש לקדם את השימוש ברכבים אלה הגורמים לפחות זיהום אוויר.

במשרד האוצר מיהרו לקחת חצי צעד לאחור ולפרסם עדכון לנוסחת החישוב. העדכון בנוסחה, שהגרסה הסופית שלה התפרסמה השבוע, אמנם לא היה מהותי, אך הצליח להמשיך ולהכיר ברכבים ההיברידיים ה"עממיים", כדוגמת קיה נירו, יונדאי איוניק וטויוטא C-HR, בדרגת זיהום אוויר שמאפשרת להם ליהנות מהטבת מס הקניה לרכבים היברידיים וכך להמשיך ולעודד את השימוש בהם בקרב הציבור. עם זאת, רכבים היברידיים אחרים שעד כה נהנו מהטבת המס, כדוגמת טויוטה פריוס, יונאי סונטה וקיה אופטימה, לא יוכרו עוד כזכאיים להטבת מס הקנייה.

רכבים היברידיים אחרים שעד כה נהנו מהטבת המס, כדוגמת טויוטה פריוס, יונאי סונטה וקיה אופטימה, לא יוכרו עוד כזכאיים להטבת מס הקנייה. תצלום: erik mclean – unsplash

 

גובה מס הקניה על רכבים היברידיים עומד על 30 אחוז (עבור רכבים היברידיים שמצאים בדרגת זיהום 2 ומטה) – זאת במקום 83 אחוז שמוטל על רכבים "רגילים". רכבים היברידיים נטענים ורכבים חשמליים נהנים מהטבה גבוהה יותר ומס הקניה עליהם עומד על 20 ו-10 אחוזים, בהתאמה.

הטבה זו ניתנה לרכבים היברידיים בשנת 2009, כאשר מספרם על כבישי ישראל היה נמוך מאוד ומחירם היה גבוה משמעותית מרכב רגיל (בעיקר בגלל הוספת עלות הסוללה החשמלית). באותה תקופה, הרגולטור (המאסדר) ראה לנכון לתמרץ טכנולוגיה חדשה זו ב"הטבת ינוקא", הטבה הניתנת לטכנולוגיות ומוצרים חדשים מתוך כוונה לעודד את השוק להשתמש בהם ומתוך ראיה הוליסטית של הטוב הכללי באימוץ הטכנולוגיה.

נזק של 6 מיליארד שקל בשנה

הנזק בישראל מדי שנה כתוצאה מהשפעות של זיהום אוויר מתחבורה על בריאות האזרחים מוערך בכ-6 מיליארד שקלים (כתוצאה מתחלואה, עלות ימי אישפוז ומוות בטרם עת), ולכן חשוב לעודד שימוש בטכנולוגיות שיצמצמו את הנזק הסביבתי. מצד שני, אובדן הכנסות המדינה בעקבות הטבות המס הירוק עומד על כ-1.5 מיליארד שקל בשנה ואף יותר. מקבלי ההחלטות במשרד האוצר מבינים את העלות הסביבתית והבריאותית של זיהום האוויר, אך כנראה שאובדן הכנסות המדינה ממיסוי צורם להם יותר.

זה לא סוד שמשרד האוצר מנסה לצמצם את הטבות המס ולהתחיל במגמת נסיגה לאחור מהטבת מס הקניה המופחת שאותה העניק לרכבים ההיברידיים. במגמה זו הבחנתי כבר לפני ארבע שנים, עת שימשתי כיועץ מדעי במינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה במסגרת תכנית ממשק. כשנפגשתי עם הכלכלן הראשי במשרד האוצר אז וניסיתי להסביר את החשיבות של המשך הטבת מס הקניה המופחת לרכבים היברידיים. הטיעון המרכזי שלי באותה עת היה שהרכבים ההיברידיים זקוקים לאותה הטבת ינוקא משום שבלעדיה אין להם סיכוי להיקלט בישראל והם יישארו כרכב נישתי בלבד. אז, נתח השוק של רכבים היברידיים עמד על אחוזים בודדים, אך נכון לשנת 2018 נמכרו בישראל 25,100 רכבים, המהווים יותר מ-15 אחוז מסך כל הרכבים החדשים שנמכרו. אין ספק שהטבת הינוקא עזרה רבות להגיע למצב, אך כעת, לאחר שאחוז כלי הרכב ההיברידיים עלה משמעותית, טיעון הטבת הינוקא אינו קביל עוד בשכנוע הרגולטור להמשיך להיטיב עם סגמנט זה.

מקבלי ההחלטות במשרד האוצר מבינים את העלות הסביבתית והבריאותית של זיהום האוויר, אך כנראה שאובדן הכנסות המדינה ממיסוי צורם להם יותר. תצלום: alessio lin – unsplash

 

הטיעון השני להטבת המס היה כי הרכב ההיברידי הוא שלב בחינוך הציבור לעבור לטכנולוגיות הנעה חלופיות בכלל ולרכב חשמלי בפרט. טיעון זה עדיין אקטואלי ורלוונטי למצב בישראל. התכנית המקורית של האוצר – להתחיל בנסיגה ממס הקניה המופחת לרכבים היברידיים בצורה הדרגתית – אמורה היתה להעמיד את המס על 45 אחוז. צעד זה היה עלול לחסל כליל את שוק הרכבים ההיברידיים, זאת משום שהוא אינו יוצר אבחנה בין סוגי הרכב השונים (קטנים, משפחתיים, מנהלים וכו'). כך, מחירם של כל הרכבים ההיברידיים היה מזנק משמעותית והביקוש להם היה יורד בהתאם.

מקבלי ההחלטות לא יכולים עוד להתעלם מכניסת טכנולוגיות סביבתיות מתקדמות בקרב כלל הרכבים והוזלת מחירי הסוללות. גורם חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שינוי שיטת מדידת המזהמים באיחוד האירופי לשיטה מציאותית יותר. בספטמבר 2017 החל האיחוד האירופי להשתמש בשיטה WLTP, שמייצגת בצורה נכונה ומהימנה יותר את זיהום האויר הנגרם משימוש ברכב בנסיעה יומיומית ובתנאי שטח אמיתיים. זאת בניגוד לשיטת המדידה הקודמת, NEDC, שבה הרכב נבדק על גבי דינמומטר שילדה בתנאי מעבדה.

כאשר השיטה החדשה הוצגה בפני האוצר על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה, לפני כשנה, מקבלי ההחלטות שם לא היו יכולים להתעלם מהערכים שהתקבלו בשיטת המדידה החדשה. עם זאת, כאשר יישמו את הערכים בנוסחה לחישוב הטבות המס הירוק הם נוכחו לדעת שהחישוב החדש מדיר מההטבה את הרכבים ההיברידיים "העממיים, ובעצם פועל בדומה להעלאת המס לכלל הרכבים ההיברידיים לביטול הטבת מס הקניה הלכה למעשה.

להמשיך את מדיניות המס המתעדפת

יש מי שרמזו שהלחץ של יבואני הרכב ואירגוני העובדים היה הגורם שהביא לתיקון בנוסחת החישוב לפני מספר ימים ולהוצאת נוסחה מעודכנת ומיטיבה. מהיכרותי עם הנושא, חשיבות הרכבים ההיברידיים ה"עממיים" כחלק מהותי מהמשך הטמעת טכנולוגיות הנעות חלופיות יעילות וסביבתיות יותר הם אלה שהיו לנגד אנשי האוצר והובילו אותם לבצע את העדכון האחרון ולא לחץ היבואנים. בנוסף, ההבנה שנוסחת החישוב בגרסתה הראשונית היתה מחסלת את הסקטור ההיברידי ומחזירה אותנו שנים אחורה ומונעת את התקדמות השוק לרכב חשמלי, אף היא היוותה גורם משמעותי בקבלת ההחלטה.

הרגולטורים בחרו להמשיך ולהשתמש במדיניות מס מתעדפת על מנת לגרום לכוחות השוק לנוע לכיוון המוביל לתפיסתם לטובת הכלל, גם אם כותרות רבות בעיתונות מספרות על זיג זג או מרמזות על רגולטור שבוי ההפך הוא הנכון, הרגולטור פעל כרגולטור נאור.

השינוי בנוסחת החישוב של המס משרת את טובת הציבור ותורם להמשך המגמה לשימוש בכלי רכב נקיים ויעילים יותר. גם בשנים הבאות יהיה צורך בהמשך המדיניות ולכן עדכון נוסחת המיסוי הירוק הוא כלי חשוב ומהותי, שיש להמשיך ולהשתמש בו בחוכמה יתרה.

ד"ר תומר כהן, שימש כיועץ מדעי במינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ומשמש כיום כיועץ עצמאי בתחומי חדשנות, אסטרטגיה ופיתוח עסקי בתחום התחבורה החכמה ותחליפי הדלקים.



אולי יעניין אותך