לשמור על נהריה יבשה

תשתיות ואנרגיה | מז"א ואקלים
בימים אלה מתבצע החלק השני של העבודות להגנה על נהריה מפני השיטפונות החוזרים ונשנים מצד נחל הגעתון שזורם בה. האם הנחל יהפוך ממקור לשיטפונות קטלניים – למשאב עבור העיר, ולבסיסם של אתרי פנאי ונופש?

לנחל הגעתון, שעובר בתחומה של נהריה, יצא שם רע – ודגימות שבהן נמצא לאחרונה זיהום בנחל, שהביא את המשרד להגנת הסביבה לאסור את הכניסה אליו, לא בדיוק עוזרות לכך. נהריה סבלה בשנים האחרונות מנזקים כבדים בעקבות שיטפונות שאירעו בגעתון, שהובילו לצערנו לא רק לפגיעות כלכליות של עשרות מיליוני שקלים, אלא גם גבו חיי אדם. עם זאת, בימים אלה מתנהלות עבודות בנחל הגעתון, במטרה למנוע שיטפונות בעיר. אז מה בדיוק נמצא בתוכניות, ואיך מתכוונים להתמודד עם הבעיה ולמנוע אסונות בעתיד?

בינואר 2020 נפל על נהריה אסון כבד. שיטפונות קשים שיתקו את העיר, תלמידים נלכדו בבתי ספר, ובתי מגורים ובתי עסק ספגו נזקים משמעותיים. מוטי בן שבת, תושב העיר, נספה בזמן שניסה לחלץ משפחה שנלכדה ברכב במהלך השיטפון. האסון הנורא הוביל את הממשלה לפעול ולהעביר במהירות את החלטה 4822, שכוללת סיוע כספי בגובה מיליוני שקלים לשיקום פגעי השיטפונות – וכן סעיף שמורה על "הגנה על העיר נהריה מפני שיטפונות". כיום, מעל שנתיים מאז קבלת החלטת הממשלה, נעשות עבודות שמיועדות לענות על הדרישות של סעיף זה.

כבר מראשית ימיה, העיר נהריה הוקמה סביב נחל הגעתון, (שנקרא באותם ימים "מפשוח"). למעשה, הגעתון הוא זה שנתן לעיר את שמה, כשראשוני המתיישבים בה, שהגיעו ממדינות אירופה, חשבו אותו לנהר. אורך תוואי הנחל הוא 19 קילומטר, והוא זורם לכיוון מערב, מאזור מעלות תרשיחא ועד לים התיכון.

נחל הגעתון. צילום הגיגים Public Domain
הגעתון הוא זה שנתן לעיר את שמה, כשראשוני המתיישבים בה, שהגיעו ממדינות אירופה, חשבו אותו לנהר. צילום: הגיגים

"המרכיב הראשון מתוכנית ההגנה על נהריה היה הטיית נחל הגעתון לתוך מחצבת יחיעם הסמוכה", אומרת אורלי גבישי סוטו, מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (שהיא, אגב, האישה היחידה שעומדת בראשות רשות ניקוז בישראל). "בימים של שיטפונות, זרימת הנחל העוצמתית הוסטה בעזרת הסכר הזמני שבנינו, וכך הנגר העילי מחלחל לאדמת המחצבה".

סכר זמני זה עומד במרכז פרק בעונה החדשה של סדרת הילדים והנוער "זורמים", שיעלה לשידור בערוץ ניקולודיאון ביום שלישי ה-07/06/22 (ויהיה כמובן זמין אחר כך לצפייה גם באתר זורמים ובערוץ היוטיוב של ניקלודיאון). התוכנית נולדה כיוזמה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במטרה להנגיש לקהל צעיר בישראל התפקיד האקולוגי, התרבותי, החברתי והכלכלי של נחלי ישראל – זאת באמצעות חשיפתם לחשיבות השמירה על נחלים בישראל ולאפשרות שלהם לקחת חלק בפתרון הבעיה.

"יש צורך בפתרון קבוע"

יעילותו של הסכר הזמני הומחשה בחורף האחרון, כשמראות שיטפונות הענק שמאפיינים אותה כמעט כל שנה לא הופיעו, למרות הגשמים. עם זאת, גבישי סוטו מדגישה שמדובר בפתרון ארעי בלבד. "יש צורך בפתרון קבוע, כיוון שאנחנו רואים שאירועי הגשם משתנים". לפי מחקר של השירות המטאורולוגי, שבו נבחנו המגמות בגשם הכבד בין 2021-1951, קיימת בשנים האחרונות עלייה מובהקת בכמות המשקעים בגליל המערבי – תופעה שלדברי גבישי סוטו ייחודית בישראל רק לאזור זה. "אין ספק שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אקלים, שבא לידי ביטוי גם בעליית טמפרטורות עולמית – אבל גם בתופעות אחרות, כמו מופעי גשם קצרים וחזקים, בדומה לאלו שחווינו בינואר 2020".

"הדבר האידאלי היה תכנון מוקדם של עיר גדולה עוד בשנות ה-20 של המאה שעברה, שכולל שטחי חלחול כחלק מהתכנון העירוני", אומרת גבישי סוטו. "כעת אנחנו עדים לפיתוח עירוני מאסיבי, והפתרון הישים ביותר הוא לווסת את הנגר (זרימת המים על פני הקרקע שמקורה בירידת משקעים, ג"כ) במעלה אגן ההיקוות".

לשלב את הנחל בעיר

העבודות שמתבצעות כיום הן השלב השני של התוכנית עבור מחצבת יחיעם, שבסיומו יגדל נפח האיגום (כמות המים שנאגרת ויוצרת את מקווה המים) מ-300 אלף קוב למיליון קוב. לדברי גבישי סוטו, תוכנית ההגנה על נהריה מפני שיטפונות כוללת שני  נוספים: מתקן ויסות בנחל אושרת (שנמצא כעת בשלבי מכרז למציאת קבלנים ומוקם בשיתוף קק"ל), ומאגר ויסות בשטחי קיבוץ עברון – שבנוסף לתפקידו הניקוזי ישמש גם להשקיה חקלאית (במקום שהמים רק יישפכו לים).

תוכנית ההגנה על נהריה. קרדיט רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי

העבודות שמתבצעות כיום הן השלב השני של התוכנית, שבסיומו יגדל נפח האיגום מ-300 אלף קוב למיליון קוב. איור: רשות ניקוז ונחלים גליל מערבימלבד ההגנה על נהריה מפני שיטפונות, מתקני הוויסות במחצבת יחיעם ובנחל אושרת מיועדים להפוך לאתרי פנאי ונופש. באושרת יקום פארק של קק"ל, ועיצובו של אתר הפנאי במחצבת יחיעם נמצא כיום בדיון.

רעיונות אלה שונים ממה שהיה נהוג עד כה בנהריה: אם בעבר המגמה הייתה להסתיר את הנחל, ראשית בתעלה מבוטנת ולאחר מכן בתעלה סגורה, היום נערכים מאמצים לשלב את הנחל בעיר. "כל הגורמים השותפים, ועיריית נהריה בראשותם, מעוניינים לאפשר לעיר ולנחל להשתלב יחד", אומרת גבישי סוטו. יחד עם זאת, לדבריה, השאיפה היא לאפשר לנחל, שמתחיל בתור תופעה טבעית ופראית, להפוך להיות חלק מהעיר – בִמקום שיהיה מוסתר מהציבור.

לצורך הגשמת רעיון זה נערכת כיום תחרות פומבית לתכנון אורבני בנהריה. התחרות הושקה כיוזמה משותפת של גורמים שונים: עיריית נהריה, משרד הבינוי והשיכון, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, קרן ברכה, קרן יד הנדיב, אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. במסגרת התחרות ייבחנו תוכניות להפיכת הנחל לחלק בלתי נפרד מהעיר, באופן שיאפשר לשניים להשתלב באופן הוליסטי, ולנהל את הנחל כמשאב חיוני – תוך התייחסות לסיכוני השיטפונות.

האם אנחנו יכולים להיות אופטימיים שבחורף הבא, למרות העלייה בכמויות המשקעים, העיר נהריה תהיה מוגנת מפני שיטפונות – ונוכל אף ליהנות בחיק הטבע בפארקים שייבנו סביב מתקני הוויסות? על פי גבישי סוטו, התשובה היא חיובית. "היעד שלנו הוא ה-1 באוקטובר", היא מסכמת. "אנחנו עובדים עם גורמים נהדרים, שאיתם אנחנו נהנים משיתוף פעולה מצוין, כשהמטרה המשותפת לכולם היא מתן מענה לאתגר – פרט חשוב ומהותי להצלחת התוכנית".



אולי יעניין אותך