כשאומרים לכם "ספארי" – על מה אתם חושבים? בוודאי על פילים, וכנראה גם על ג'ירפות, מרחבי עשב, סוואנות, טיגריסים ואגמים. ותגידו, כשאומרים לכם "ספארי" אתם גם חושבים על ג'יפים מרעישים? על לכלוך של תיירים? על בקתות נופש מזהמות? על טביעת רגל פחמנית?

כן, אולי לא נעים לחשוב על זה שהחופשות שלנו הן בעלות תג מחיר סביבתי, אבל האמת היא שאתרי נופש, ובייחוד אלה שנבנים באזורים טבעיים – עלולים לפגוע בשמורות הטבע ובבעלי החיים שמתגוררים בשטחן.

אז כנראה שלא כל הבעיות שיוצרת תעשיית הספארי ייפתרו בעתיד הקרוב, אבל משרד אדריכלים אחד החליט לקחת את התעשייה הזאת צעד אחד נוסף לכיוון הירוק: בקרוב עתיד להיבנות באחד מאתרי הספארי בצפון-מערב מדינת דרום אפריקה אתר נופש בר-קיימא ראשון מסוגו, שבקתות העץ שלו ייצרו בעצמן את המים והחשמל שבהם ישתמשו האורחים במקום. האם מדובר בבשורה הבאה של עולם התיירות?

אפריקה על המפה

בשנים האחרונות, שוק הספארי העולמי נמצא בעלייה מתמדת: ב-2021 הוא הוערך ב-32.3 מיליארד דולר והוא צפוי להמשיך ולנסוק, כשהתחזיות עומדות על 5.3 אחוזים בכל שנה עד 2030. מבין כלל הארצות שבהן יש ספארי, כמו תאילנד, הודו, סין וברזיל – מדינות אפריקה הן המלכות הבלתי מעורערות של התעשייה הזאת: הן בעלות נתח השוק הגדול ביותר, שמוערך בכ-18 מיליארד דולר ושמהווה מעל ל-50 אחוז משוק הספארי העולמי. בשל העובדה שאפריקה היא גם היבשת הענייה ביותר, תרומתה של התעשייה לכלכלה המקומית היא חיונית באופן יוצא דופן.

עם זאת, לשוק הזה יש גם צד בעייתי. "תעשיית התיירות מגדילה מאוד את טביעת הרגל האקולוגית של האדם, ובשל כך יש לה גם השפעה שלילית עליו", אומרת ד״ר תמר רון, יועצת בינלאומית לשמירת המגוון הביולוגי. כאמור, אתרי התיירות עלולים לפגוע בטבע בצורות שונות: זיהום רעש, הפרעות לזרימת המים הטבעית, פסולת שנוצרת כתוצאה מבנייה וחומרים מזהמים שכרוכים בה ועוד.

בנוסף, השירותים הנלווים שמציעה התעשייה הזאת גורמים גם הם לבעיות נרחבות: הזבל שמייצרים התיירים ושמלכלך את הטבע; הרכבים שבהם משתמשים בשטחי הספארי – שיוצרים זיהומי אוויר, אור ורעש, וגורמים נזק לקרקע, לצמחים ולבעלי החיים; והעובדה שתיירים רבים מאכילים את בעלי החיים בשמורות באופן שעלול לגרום להם לבעיות רבות, מאיבוד היכולת שלהם לחיפוש מזון באופן עצמאי ועד למוות בשל הזנה בלתי מותאמת לצורכיהם.

מים מלחות

בשל כל אלה, משרד האדריכלות האיטלקי MASK Architects לקח על עצמו אתגר תיירותי-סביבתי שעשוי לפתור חלק מהבעיות הקשות שמהן סובלת תעשיית תיירות הספארי: המשרד תכנן אתר נופש חדש בצפון-מערב דרום אפריקה, שבקתות העץ שלו עתידות לייצר בעצמן את המים ואת החשמל שנדרשים לאורחיהן. גם מבחינה עיצובית משרד אדריכלים החליט להישאר "קרוב לטבע", ותכנן את המבנים עצמם בהשראת עצי הבאובב, שמקורם בסוואנות של אפריקה.

לפי התכנון של משרד האדריכלים, הבקתות החדשות ייצרו את החשמל שבו ישתמשו התיירים בעזרת פאנלים סולאריים שיוצבו על גגות המבנים. בנוסף – וזה הלהיט האמיתי של כפר הנופש – כל מבנה באתר יצויד במערכת שמשתמשת באנרגיה ירוקה – החשמל הסולארי שמופק במקום – כדי לייצר מים מהאוויר. איך היא תעשה את זה? אוויר שייקלט במסננים שיותקנו על המבנים, יעבור עיבוד במערכת סינון נוספת שתמצא מתחת לפני האדמה – שתפיק מים ממיצוי ומעיבוי הלחות הרבה שמצויה באוויר באזור זה.

ייצור חשמל ומים באופן מקומי שכזה – ייתר הקמת תשתיות הולכת מים וחשמל יקרות שפוגעות בשטחים פתוחים, ויסייע לאתר להפוך לחסין בפני בצורות, שריפות, תקלות ברשת החשמל והמים המקומית ועוד. זאת ועוד, המים שייוצרו בעזרת הטכנולוגיה המדוברת ישמשו גם לכל צורכי המים של אורחי המקום, שבכך יוכלו להימנע מבזבוז משאבי המקום היקרים – וגם את תושבי הכפרים הסמוכים. "עזרה במתן מים לקהילות המקומיות הסמוכות היא כיוון נפלא למיזמים מסוג זה", אומרת רון. "עם זאת, כרגע הפרויקט נמצא בשלבים ראשוניים ונצטרך לחכות ולראות עד כמה הוא מיישם בפועל את מה שהוא מבטיח".

תיירות מוסרית

המהלך המדובר מעלה את השאלה: האם תיירות יכולה לסייע בהיבטים נוספים לאזור שבו היא מתקיימת? ואם כן, איך? לדברי רון, תיירות יכולה לעזור לשמירת טבע, מכיוון שהיא יכולה לספק חלק מהמשאבים הכלכליים שנדרשים עבור שמירה מעין זאת.

בנוסף, לפי רון, לצד שמורות ספארי רבות בעולם חיות אוכלוסיות מקומיות שהשוק הזה עשוי לתת להן פרנסה שלא פוגעת בטבע המקומי. ״במקומות שבהם לאוכלוסיות המקומיות אין מקורות פרנסה רבים, לעיתים קרובות הן נאלצות לפרנס את עצמן על ידי ציד, כריתה וניצול קיצוני של משאבי הטבע", היא מסבירה. "לכן, תיירות כמו שמציעה תעשיית הספארי יכולה לשמש מקור הכנסה משמעותי לאוכלוסייה המקומית". לדברי רון, מצב כזה גם יכול לעודד את המדינות המדוברות לתעדף את שמירת הטבע על פני שימושי קרקע שהם לא ברי-קיימא.

אם כך, האם הפתרון למימון שמורות הטבע נעוץ בתיירות עצמה? ״כמובן שהיינו רוצים שכל ההכנסות מהתעשייה הזאת ילכו לגופי שמירת הטבע ולקהילות המקומיות״, אומרת רון, ״אבל לצערנו, זה לא מה שקורה בפועל: מפעילי התיירות, שחלקם בכלל לא נמצאים באפריקה, הם אלה שמרוויחים חלק ניכר מהכסף". לטענת רון, המצב הזה הוא מעין ירושה מהתקופה הקולוניאלית, כשגורמים חיצוניים ליבשת השתמשו במשאביה. "המצב הזה צריך להתאזן. חשוב שמרבית הכסף מתיירות יישאר בידי המדינות והקהילות המקומיות", היא אומרת. אבל איך עושים את זה?

לדברי רון, המדינות האפריקאיות יכולות, למשל, לחוקק חוקים שיבטיחו שהתשלום על תיירות באפריקה ובמיוחד בשמורות הטבע – יישאר ביבשת. בנוסף, יש לה גם עצה עבורנו. ״אני ממליצה לכל מי שרוצה לנסוע לספארי באפריקה לפתוח את האינטרנט, לחפש חברה מקומית, ולוותר על נסיעה דרך חברות 'צד-שלישי' ממדינות לא-אפריקאיות, אלא אם הן דואגות להעביר את מרבית הרווח למדינות ולקהילות באפריקה".

ולגבי מיזמים כמו זה שעתיד להבנות בדרום היבשת – לדברי רון, מדובר בכיוון טוב עבור כולם. "פאנלים סולאריים ומערכות מים כמו אלה שמוקמות בבקתות העץ – הם פתרונות טובים", היא אומרת. "ככל שאתרי הנופש יפחיתו את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלהם, ויתוכננו באופן סביבתי יותר – הם יפנו לכיוון טוב יותר", היא מסכמת.