רגע לפני שהקיץ הישראלי מכה בנו במלוא עוצמתו, זה הזמן לארוז את המשפחה וכמה חברים ולצאת לטייל בטבע. המים זורמים בנחלים, היופי של הטבע לאורכם עוצר נשימה – ומסלול נחל בצת הוא ללא ספק אחד מהפופולאריים בגליל המערבי. ערוץ הנחל עובר ממושב שתולה ממזרח ועד כ-2 קילומטרים מדרום לראש הנקרה, והוא הנחל הצפוני ביותר בישראל שנשפך לים התיכון.
את הטיול שלנו נתחיל בחניון "חורבת דנעילה" שממוקם בתחילתו של מסלול נחל שרך (שמתחבר לנחל בצת). מי שמתחילים לצעוד בשעות הבוקר המוקדמות יכולים לנצל את המקום לפיקניק קצר לפני שמתחילים בהליכה עצמה. אפשר גם לבקר בחורבה עצמה, שהיא שריד ליישוב כפרי מהתקופה הרומית-ביזנטית. באתר נחשפו בתי בד לייצור שמן זית שעליהם התבססה כלכלת היישוב. שביל קצר שמסומן באדום ייקח אתכם בין השרידים היפים.
במאות המטרים הראשונים בשביל ההליכה הכחול תוכלו לראות בור מים ושרידים אחרים של הכפר. בהמשך, הדרך תהפוך לירוקה עוד יותר עם מנהרת צל משופעת צמחייה.
כ-700 מטר לתוך ההליכה נגיע לפתחה של מערת שרך. המערה היא אטרקציה ייחודית למטיילים כי בתוכה עומד אתגר מעניין – שביל באורך עשרות מטרים הכולל מדרגות ברזל ויתדות. במערה יש מושבת עטלפים ולכן על מנת לשמור עליהם הכניסה למערה אסורה בחודשי החורף (נובמבר עד מרץ). ההליכה במערה היא למיטיבי לכת ויש להצטייד בפנסים ובציוד מתאים.
מפגש הנחלים
אחרי המערה, נלך במורד האפיק עוד כ-300 מטר, עד למפגש עם נחל בצת – לצומת שבילים כחול-שחור, ומשם נמשיך במסלול הכחול. לאחר כ-500 מטר נגיע ל"אירוע המרכזי" – עינות כרכרה והאזור הרטוב (תלוי בעונה) של נחל בצת. נציין כי המים מגיעים לנחל באמצעות צינור (בהמשך נגלה מדוע). במורד הנחל יש כמה בריכות נאות שבהן מומלץ לנצל את ההזדמנות ולהשתכשך במים.
בהמשך הדרך, הצמחייה כוללת עצי דולב ענקיים ושפע של שיחי הרדוף האופייניים למקום. נמשיך בשביל הכחול עד למתקן השאיבה (שעליו נפרט בהמשך) ונכין את עצמנו לעלייה מאתגרת יחסית של כ-800 מטר לאורך הכביש. בסוף העלייה נגיע לשער האחורי של קיבוץ אילון ומיד אחריו אל החניה.
"המסלול בנחלי שרך ובצת הוא מהיפים והמיוחדים בגליל כולו", מספר מורה הדרך עמרי אבידר מ-Omri-travel, שמתמחה בטיולים בגליל. "יש בנחל הכול מהכול: גם כפר ביזנטי מרשים ומעניין, גם הליכה בחורש מרהיב, גם את המערה שהיא אטרקציה נהדרת להרפתקנים וכמובן – את הבריכות לקראת סיום המסלול. ממש קסם של מקום".
הבצת על המסך
ולא שכחנו את הילדים. ב-5 ביוני יעלה לשידור בערוץ ניקלודיאון פרק מיוחד על נחל בצת בסדרה "זורמים" (שיהיה כמובן זמין אחר כך לצפייה גם באתר זורמים ובערוץ היוטיוב של ניקלודיאון). התוכנית נולדה כיוזמה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שרצתה להנגיש לקהל צעיר בישראל את החשיבות האקולוגית, התרבותית, החברתית והכלכלית של נחלי ישראל, זאת באמצעות חשיפתם לחשיבות השמירה על נחלים בישראל ולאפשרות שלהם לקחת חלק בפתרון הבעיה.
"במקרה של נחל בצת רצינו לדבר על הקונפליקט בין הצרכים של התושבים שגרים בסמוך לנחל ושמשתמשים במים שלו – לצרכים חקלאיים, למשל – לבין הזכות של הנחל עצמו למים, שבלעדיהם הוא ייפגע קשות ואיתו כל המערכת האקולוגית שלו", מספר רועי בית לוי, מנהל מרכז תקשורת המדע והסביבה של האגודה.
אז רגע לפני היציאה לנחל, הילדים יכולים לפתוח את הטלוויזיה ולראות מה מחכה להם במסלול.
איך מגיעים?
אפשר לכוון ב"ווייז" לחניון חורבת דנעילה. מומלץ להגיע בשני רכבים ולהשאיר רכב אחד בנקודת הסיום בקיבוץ איילון (אחרי הכניסה לקיבוץ עוברים כיכר אחת, ולאחר 400 מטרים מגיעים לחניון המטיילים). תחבורה ציבורית: קווים קו 27 מנהריה לשתולה או 28 מנהריה למתת, הירידה היא בתחנת מסעף גרנות הגליל. חזרה מקיבוץ אילון עם קו 27 ממסעף אילון וקו 28 ממרכז היישוב לנהריה.
להציל את הנחל, ומהר
נחל בצת של היום שונה לגמרי מהנחל שזרם באותו מקום לפני 25 שנה. עד לשנות ה-90 הזרימה בו הייתה קבועה ונמשכה לכל אורך השנה. אולם, שאיבה מוגברת של מי התהום, שהתחילה עוד בשנות ה-70 באזור עיינות כרכרה, מהמעיינות שמספקים את המים לנחל, הביאה להתייבשותו הכמעט מוחלטת בתחילת שנות האלפיים. "מעיין הוא חלון למי התהום", מסביר ד"ר אמיר ארז, מנהל אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה. "מי התהום עולים אל שכבת סלע ומשם יוצאים לנחל דרך המעיין".
הלל גלזמן, לשעבר ראש מדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים, היה מאלו שזיהו לראשונה את הבעיה: "בתחילת שנות האלפיים ראינו שהזרימה בנחל הולכת ויורדת, היו מומחים שאמרו שהיו שנות בצורת, ולכן המעיין נחלש, אבל הבנו שבכל מקרה צריך להציל את הנחל. לכן פנינו לרשות המים בבקשה לקבל מים בצורה מלאכותית דרך צינור".
הזרמת המים המלאכותית לנחל לא סייעה באופן מלא, כי כמות המים שהוזרמה לא הייתה שווה לזאת שנבעה מהמעיין. באביב 2017 זיהה גלזמן שחלק מעצי הדולב האופייניים לאזור לא החלו לצמוח מחדש לאחר החורף. המסקנה הייתה ברורה: העצים מתו כתוצאה מהתייבשות הנחל. "זה גרם לנו להזדרז עם הנחת צינור נוסף כדי לספק עוד מים לנחל", מספר גלזמן.
חשוב להדגיש שהצינורות, שהונחו לפני כארבע שנים על ידי חברת מקורות לאחר בקשה של רשות הטבע והגנים, היוו פתרון זמני בלבד להצלת הנחל. המים שהוזרמו לבצת בצינורות הגיעו משאיבות מי התהום באזור.
האם הנחת הצינורות עזרה? על שאלה זו ניסו לענות ב-2021 חוקרים מהמרכז לאקולוגיה אקווטית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בראשות ד"ר ירון הרשקוביץ. מממצאי הבדיקה עולה שהזרמת המים לנחל החזירה אותו לתפקוד ושמינים רבים כמו רכיכות וסרטנים, וכן חרקי מים כמו ריומאים וימשושים, חזרו להתיישב במקום. בנוסף, גם עצי הדולב ששרדו את ההתייבשות החלו להתאושש.
התקווה לנחל: מתקן התפלה
ביוני 2018 אושרה בממשלה תוכנית שמטרתה להתמודד ולעצור את המשך הידרדרות מקורות המים הטבעיים על ידי הגברת התפלת המים וצמצום שאיבות המים באזור, להביא לשחרור מי התהום, וכך לחדש את זרימת המים הטבעית בנחל דרך המעיינות. על פי התוכנית, שבעה נחלים ובהם נחל בצת, ישוקמו "לא יאוחר מיום 31 דצמבר 2023"…
כיצד זה יתבצע? בממשלה אישרו להקים מתקן התפלה בגליל המערבי שיחבר את כל הגליל למערכת המים הארצית. המתקן ייבנה דרומית לנהריה ויפעל החל מ-2025. כיום, האזור מנותק ממערכת המים הארצית ולכן הרשויות נאלצות להשתמש במשאבי טבע מקומיים, כדוגמת מי התהום באזור נחל בצת, כדי להשיג מים.
למעשה, מי הים המותפלים יחליפו את השאיבות בקידוחים כדי לספק מים לשתייה, לתעשייה ולחקלאות, וכך מי התהום יוכלו לשוב ולנבוע במעיינות כבעבר.
זכות הטבע למים
הדיון בפתרונות שיקום הנחל, הן הזמניים כמו הנחת הצינורות והן הקבועים כמו מתקן ההתפלה, עשוי להשכיח שאלה בסיסית בסיפור העצוב של הבצת: האם ייבושו של הנחל יכול היה להימנע? ד"ר אמיר ארז קובע שכן. "היה אפשר להעביר צינור מים מאזור חיפה לאזור הגליל המערבי, או להקים מתקן התפלה בשלב מוקדם יותר".
"אנחנו לא מדברים על כמויות מים אדירות, האיזון הוא כזה שהטבע משרת אותנו בני האדם", מוסיף ארז. "בוא נחשוב על מדינת ישראל, איפה היינו נופשים ומטיילים אם לא היו נחלים? לאן היינו הולכים? הנחלים הם צורך בסיסי שלנו… בין ייבוש מוחלט של נחל לצרכי האדם לבין השארת כל המים בנחל, יש פשרה מושכלת של שימוש בחלק מהמים לצרכי האדם, והשארה של זרימה בסיסית שמאפשרת תפקוד אקולוגי סביר". מעבר לתפקיד של הנחלים כאתרי פנאי ונופש יש לנחלים תפקיד חשוב בשמירה על מגוון ביולוגי ואזור המשמש מסדרון אקולוגי. צירי הנחלים, במיוחד באזור יובשני כמו ישראל, הם חיוניים לתפקוד כל המערכת האקולוגית שסביבם.
"בגליל, החקלאות קיבלה בעבר עדיפות על הטבע, אבל בעשרים השנה האחרונות יש בהחלט שינוי כיוון", מסכם גלזמן באופטימיות. "הטבע הוא חלק מהערכים הלאומיים שאנחנו שומרים עליהם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים".
