ביו-פיראטיות הוא שמה של תופעה המערבת חוקרים ויזמים ממדינות מפותחות שמגיעים למדינות מתפתחות, אוספים חיות וצמחים ומפיקים מהם תרופות, גידולים חקלאיים או חומרים יקרי ערך אחרים. מוצרים אלו נמכרים במיליארדי דולרים, אך מדינות המקור לא זוכות להכנסות מכך.
באחרונה נחתם פרוטוקול נגויה (Nagoya Protocol) – אחד ממיזמי כנס האו"ם בנושא מגוון ביולוגי (UN Convention on Biological Diversity- CBD), שמטרתו להסדיר את הנושא כך שהמדינות שמהן נלקחים הצמחים ובעלי החיים יהנו ממכירות התוצרים.
מבקרי הפרוטוקול טוענים שהביורוקרטיה הזו תגביל ותסרבל מחקרים בינלאומיים דחופים, כמו המירוץ למציאת טיפולים למחלת האבולה או למגיפות עולמיות אחרות. דוגמה לעיכוב פוטנציאלי הוא מקרה שבו חוקרי מגיפה רוצים להעביר דגימות של אנשים נגועים ממדינה מתפתחת לבדיקה בהולה באירופה למשל, אך הדגימות מעוכבות (ואולי אף נהרסות בינתיים) בשל הנהלים המורכבים הנוסעים מההנחיות שבפרוטוקול החדש.
