מזרח תיכון בוער

מז"א ואקלים
סיכום ותחזית: קיץ 2016 היה הכי חם בהיסטוריה והעתיד של אזורנו יהיה לוהט עוד יותר

 

אוגוסט 2016 היה החודש החם ביותר מאז החלו המדידות הרשמיות, כך עולה מהנתונים שאספו הסוכנויות האמריקאיות NASA ו-NOAA. מדובר בחודש ה-16 ברציפות שבו נשברים שיאי הטמפרטורה העולמית החודשית הממוצעת. בקצב הזה, 2016 תהיה השנה החמה ביותר מאז שהחלו המדידות, שיא שייקבע רק שנה אחרי ש-2015 שברה שיא זה …

מובן ששיאים שנשברים בחודש זה או אחר, ואפילו שיאים שנתיים, אינם מצביעים על שינוי האקלים, אך כיום, אחרי כמעט 140 שנים של התחממות עולמית, אנו כבר בטוחים שמתרחש שינוי אקלים משמעותי בעולם ושמקורו בפעילות האנושית.

בישראל, בניגוד לקיץ הקודם שלווה בגלי חום משמעותיים ובאובך כבד, הקיץ הנוכחי היה יחסית נוח וללא גלי חום קשים. עם זאת, הטמפרטורות הממוצעות ברוב הארץ היו גבוהות מהממוצע, בעיקר בלילות.

לוהט בכוויית

יום חם בכוויית
יום חם בכוויית

המצב אצל השכנים שלנו היה שונה לגמרי. שכננו ממזרח, למשל, סבלו מאוד. ביולי, נמדדו בכוויית 54 מעלות צלזיוס. אם מדידה זו תאושר רשמית על ידי ארגון המטאורולוגיה העולמי, הרי שמדובר בטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בחצי המזרחי של כדור הארץ (אסיה, אירופה, אוקיאניה ואפריקה), והיא משתווה למדידה שנערכה אצלנו, בטירת צבי, בשנת 1942 (מהימנותה של הבדיקה מ-1942 מוטלת בספק). יתכן גם שהמדידה החדשה היא החמה ביותר מעולם, משום שהשיא העולמי הנוכחי (56.7 מעלות צלזיוס) נמדד בעמק המוות שבארה"ב בשנת 1913, וגם כאן לא בטוח עד כמה מדידה זו מהימנה.

שילוב בין טמפרטורות גבוהות לאחוזי לחות גבוהים הביא לאיחוד האמירויות ובאיראן עומס חום ששווה ל-60 מעלות צלזיוס. באזורים שלמים במדינות אלו האזרחים התבקשו שלא להגיע לעבודה ולצאת מבתיהם רק בשעות הערב והלילה. לפי ההערכות, גלי החום בקיץ זה גרמו לכיווץ התמ"ג בעירק ב-10-20 אחוז. פליטים עיראקיים שנעקרו מבתיהם עקב הלחימה באזור, מתגוררים באוהלים וחשופים לחום הכבד ובבתי החולים יש עליה באשפוזים עקב התייבשות ותשישות.

200 ימים של חום בשנה

גל החום הכבד שפקד את המזרח התיכון, מסמן את העתיד לבוא. בשנים האחרונות, מספר הימים עם חום קיצוני באזור הוכפל והגיע לכ-16 ימים בשנה. מספר מחקרים בשנה האחרונה חוזים שבמידה ושינוי האקלים יימשך, עד שנת 2100 יתכן ולא יהיה ניתן להתגורר באזורים הסובבים את המפרץ הפרסי, ובאזורים אחרים במזה"ת ובצפון אפריקה. המחקרים חוזים גם שעד אמצע המאה הנוכחית מספר הימים החמים מאוד יחסית לממוצע עלול להגיע ל-80 בשנה, וב-2100 אף ל-200 ימים בשנה. אמנם, כאשר ימים אלו מגיעים בעונת החורף לא מדובר על חום קיצוני. אבל בקיץ, ואפילו באביב ובסתיו, מדובר בתקופה ארוכה של חום קיצוני שעלול לשנות את דרך ואיכות החיים באופן קיצוני.

בעבר ראינו כבר כיצד שינוי האקלים בצירוף גידול האוכלוסייה הביא לבצורות קשות, תרם להתלקחות מלחמת האזרחים בסוריה, והביא לגלי הגירה מאפריקה ומהמזה"ת לאירופה. אפשר לדמיין מה יעוללו שינויים חמורים עוד יותר באקלים בעשורים הקרובים: התגברות סופות אבק ואובך, עליה בתחלואה, כשל נרחב בחקלאות, התערערות נוספת של משטרים קיימים, מלחמות וגלי הגירה. התרחישים האלה עלולים לקרות לא רחוק מאתנו, כאן בשכונה של המזרח התיכון.

Jamie Streetהרמות עולות בחורף

אם לא היה במידע הזה מספיק כדי לדכדך אותנו, הרי שסתיו 2016 גם מהווה נקודת ציון שלילית בריכוז הפחמן הדו-חמצני האטמוספרי, שמשפיע גם הוא על האקלים ששורר בעולם. מאז המהפכה התעשייתית הריכוז השנתי הממוצע עולה עקב פעילות מוגברת של האדם. עם זאת, בכל שנה רמות הפחמן הדו-חמצני האטמוספרי יורדות בקיץ, כאשר הצמחים פעילים ומקבעים פחמן דו-חמצני. בחורף, הרמות עולות, זאת כאשר הצמחים מאטים את קיבוץ הפחמן ושחרור הפחמן מהקרקע (ומפעילות האדם) גובר על קצב הקיבוע האטי. בכל שנה אנו מקבלים גרף מחזורי שעולה ויורד. נקודת המינימום השנתית מתרחשת, אם כן, בסתיו. אולם, בתחילת 2015 הגענו לראשונה לריכוז ממוצע של 400 חלקיקי פחמן דו-חמצני למיליון חלקיקים (PPM – parts per million) באטמוספרה, ובקיץ הריכוז ירד שוב אל מתחת לקו ה-400 ppm. השנה ריכוז הפחמן הדו-חמצני עלה מספיק גבוה בחורף כדי למנוע ממנו מלרדת בקיץ אל מתחת ל-400 ppm, וכמו שזה נראה עכשיו, בעשורים הקרובים או במאות הקרובות (לפחות), לא נרד עוד אל מתחת ל- 400 ppm. למעשה, כנראה שבסוף החורף כבר נפרוץ את מחסום ה- 410 ppm ואלו בהחלט לא חדשות טובות עבור הסביבה.



אולי יעניין אותך