אחת הבעיות המרכזיות שעמה מתמודדים החקלאים היא סחף של קרקע, שנוצר משום שמי הגשם אינם מצליחים לחדור אל תוך הקרקע באזורים צחיחים או צחיחים למחצה כמו בישראל.
האקלים הישראלי והשימוש האינטנסיבי בקרקע לגידולים גרם בשנים האחרונות לאובדן כמויות ניכרות של קרקע פורייה שנסחפה ממקומה הטבעי. במקביל מתרחש גם אובדן מים שזורמים כנגר עילי באזורים שונים בארץ.
משמעותו של תהליך זה היא הידרדרות מהירה באיכות הקרקע ופגיעה משמעותית במגזר החקלאי. עד כה המענה שניתן לתופעה הוא שיקום אטי של הקרקע, אלא שהפתרון הזה אינו מספק מענה הולם לבעיה.
לאחרונה בחנה קבוצה של החוקרים מיה שחר, חיים טנאו ולאה לייב בראשות ד"ר מני בן-חור מהמכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במכון וולקני שבבית דגן את השפעת השימוש בבוצה על תופעת הסחף וגילו שהשימוש בה אכן יכול לשפר את המצב משמעותית.
בוצה – המזון של החקלאות
בעשורים האחרונים התרחב הטיפול במי שפכים בארץ, וכתוצאה מכך חלה עלייה משמעותית בכמות הבוצה הנוצרת במתקני טיפול בשפכים (מט"שים). כיום יוצאים מהמתקנים מדי שנה כ-100 אלף טונות חומר יבש של בוצת שפכים, כשמחצית מהכמות הזו מטופלת ומועברת לשימוש בשטחים חקלאיים.
בוצת שפכים היא ברובה שאריות של חומרים אורגניים, מלחים ומזהמים שונים שמקורם בשפכים המטופלים. הבוצות שוקעות אל קרקעית הבריכות במט"שים ולאחר מכן עוברות ייצוב ופסטור, לרוב באמצעות קומפוסטציה – העלאת הטמפרטורה של החומר האורגני שהועשר בחמצן כדי לקטול את מחוללי המחלות (גורמים פתוגניים). בסיום התהליך מתקבלות בוצות סוג אל"ף, ומשמעות הדבר היא שהחומר נקי ממזהמים ושאפשר להעביר אותן לחקלאות.
שימושים חקלאיים בבוצות שמקורן בשפכים מטוהרים נפוצים ומומלצים לא רק בארץ אלא בעולם כולו, בזכות התועלות הקיימות בהן לגידולים חקלאיים, כמו גם הקטנת הצורך בייצור וכרייה של דשנים מינרליים.
פתרון חדש לסחף
רוב העבודות שבחנו את השימוש בבוצות בשטחים חקלאיים התייחסו להשפעתן על חומרי ההזנה שבקרקע, וכתוצאה מכך על התפתחות הגידולים החקלאיים. אולם עד כה לא נבדקה השפעת הבוצות על תופעת הסחף המתפשטת.
המחקר התבצע במשך כמה שנים בשטח חקלאי שבו נבחנו התכונות הכימיות והפיזיקליות של הקרקע. החוקרים הזינו את הקרקע בבוצות מסוגים שונים ובאיכויות שונות ואז מדדו כמויות של מי נגר ושל סחף הקרקע, וכן נבדקה תנועתם של מזהמים יחד עם מי הנגר.
התוצאות שנאספו הראו שהוספת הבוצות השונות לקרקע שיפרה את מבנה הקרקע בצורה משמעותית. הרס מבנה הקרקע הצטמצם, בייחוד במהלך סופות גשם, ושיעורי הנגר והסחף פחתו באופן מובהק.
ההסבר לכך, אומרים החוקרים, נעוץ בהגברת פעילותם של מיקרואורגניזמים בשכבת הקרקע העליונה. הם מפרקים חומר אורגני וחלק מהתוצרים הם רב-סוכרים (פוליסכרידים); חלקיקי הקרקע סופחים את הרב-סוכרים, והתלכיד הזה משמש כחומר דבק המייצב את האדמה. השינוי בקרקע מונע את היווצרותו של הקרום שמגביל את חדירת מי הגשמים, וכך מצטמצמת כמות הנגר העילי וסחף הקרקע הנלווה לו.
המשמעות מהמחקר היא ששימוש מושכל ורחב היקף בבוצות יכול להוות פתרון, גם אם חלקי, לצמצום תופעת סחף הקרקע המזיקה. השימוש החוזר בחומרים האלה יכול להגביר את חדירת מי הגשם אל תוך הקרקע בשטחי חקלאות ולהגדיל את כמות היבולים המתקבלים בהם.
