בחצרותיהם של שישה בניינים בהרצליה, קהילה עשירה של בעלי חיים לא ידעה שעולמה עומד להיחרב. מיזם פינוי-בינוי עתיד היה להוביל להריסתם של בנייני הרכבת הישנים שניצבו ברחוב הוותיק הטיפוסי. במבט מבחוץ, הבניינים נראו מוזנחים ורעועים, עם חורים בקירות החיצוניים וגרוטאות שזרוקות בחצרות. אך כשנכנסנו פנימה, גילינו עולם שוקק חיים של דיירי חצרות שאין להם זכויות בטאבו. הבחנו בציפורים שמקננות בחורים בקירות, בעצים, בשיחים ובדירות הנטושות. עם רדת החשיכה הופיעו הקיפודים והזיקיות, וחתולי הקהילה חיכו בשלווה למאכילות ליד המדרכה.
כמו סיפורים רבים אחרים, גם זה התחיל מאישה אחת, שלא הייתה מוכנה להשלים עם פגיעה בבעלי חיים. לפני כשנה פנתה לעמותת נח – ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים, שאני יו"ר הוועד שלה – פעילה למען בעלי חיים מהרצליה, שסיפרה לנו על תוכנית הפינוי-בינוי במקום, והביעה דאגה גדולה לחייהם של בעלי החיים בחצרות הבתים. כך בא אל העולם המיזם התקדימי והראשון בישראל של עמותת נח לשמירה ולהגנה על בעלי החיים במתחמי התחדשות עירונית, שעליו סיפרנו לראשונה בכתב העת "אקולוגיה וסביבה". במהלכו, ובמהלך אלה שבאו אחריו, גילינו את עומק הפגיעה בבעלי חיים במהלך מיזמי פינוי-בינוי – ואת ההפקרות שרווחת בטיפול בנושא.
במקרה של המיזם בהרצליה, פנינו ליזם בדרישה שייקח אחריות על בעלי החיים במתחם שעתיד להיהרס – אולם הוא סירב. במקביל התחלנו בשיח בנושא עם עיריית הרצליה. בתום משא ומתן משפטי לא קל, הסכים היזם לממן את הצלת בעלי החיים לקראת ההריסה. עם קבלת ההתחייבות מהיזם נלכדו כ-30 קיפודים, שפונו לעמותת "למען חיות הבר", ושוחררו בשטח פתוח בהתאם לחוק. חתולי הקהילה הורגלו לאכול ולשהות במקום בטוח מחוץ למתחם.
מעורבותנו בנושא לא נפסקה כאן. במהלך 2021 ו-2022 חולצו משטחי מיזמים שונים בערים רמת גן, רחובות וירושלים זיקיות, לטאות, נחשים, קרפדות ועוד – כולם חיות בר מוגנות. בעלי החיים מועתקים לשטחים מוגנים אחרים בעיר או בסביבתה, וזוכים להינצל מגורל מר.
מקרה אחד שבו סייענו נגע לתוכנית במתחם של תשעה בניינים עם חצרות ענקיות, עשבייה ועצים ברחוב השבטים בבת ים. גילינו שיזם הפרויקט קיבל ברגע האחרון היתר לכריתת עצים – וזאת על אף שהכריתה הייתה אמורה להתבצע באמצע עונת קינון הציפורים, ומכאן לפגוע בגוזלים הרכים. הגשנו ערר בנושא מטעמי צער בעלי חיים, והוא התקבל חלקית. לצורך הטיפול במקרה זה ובאלו שבאו אחריו, הקמנו צוות פעולה מיוחד שמכונה "יחידת חילוץ חיות הבר בעיר", שפועל בשיתוף פעולה עם יחידת סקרי טבע עירוני בחברה להגנת הטבע למען הצלת בעלי החיים המוגנים שמסוגלים לשרוד (בכפוף להיתרים הנדרשים, כמובן).
במקרה אחר, שהתרחש בחודש יוני השנה, הבחין דייר שמתגורר מול מתחם ויצמן 80–88 בתל-אביב בעטלפי חרקים שיוצאים עם השקיעה מקיר בניין שעתיד להיהרס. קיימנו משא ומתן מול היזם עד שהגענו להסכמה – וברגע האחרון ממש, בוקר לפני הריסת הבניין, פינינו מושבה של 40 אימהות וגורים רכים שטרם למדו לעוף, באמצעות עמותת ע.ט.ל.ף. כולם חולצו בשלום, והועברו לבית החולים לחיות בר בספארי.
הפקרות מוחלטת מצד הרשויות
העיסוק בהצלת בעלי החיים במיזמי פינוי-בינוי לימד אותנו על העולם המופלא של חיות הבר בטבע העירוני. עם זאת, במסגרת העיסוק בנושא גילינו גם את הצד האפל שלו – הפקרות מוחלטת מצד הרשויות והיעדר נהלים בנושא. חוק צער בעלי חיים אוסר על התעללות בחיות, וקיימת פסיקה מנחה ענפה בנושא (כגון פסק הדין שהביא לסגירת ענף פיטום האווזים עקב הסבל האדיר שנגרם בו לבעלי החיים, וזה שעצר את מופעי ה"קרבות" בין אדם לתנין שנערכו בשנות התשעים בחמת גדר). עם זאת, בחוקי התכנון והבנייה לא מוטלת על היזמים חובה להצלה ולפינוי של בעלי החיים: אנשי המקצוע בוחנים את היתרי הבנייה – אך איש לא בודק, מפקח או אוכף את חוק צער בעלי חיים בהריסת בניינים. גילינו שלמרות האיסור להתעלל בבעלי חיים שנקבע בחוק, בפועל אפשר לרמוס את חייהם של בעלי חיים רבים, ולזרוק אותם יחד עם פסולת הבניין.
אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד במאבקנו, ורואים התקדמות ראויה לציון. ביוני 2022 הכריזה עיריית הרצליה שהיא מתְנה את אישורי הבנייה למיזמי התחדשות עירונית בהגשת מסמך שיציג פתרונות לפינוי מוסדר של בעלי החיים מהשטח לפני תחילת העבודות. באותו חודש חתמו עמותת נח והתאחדות הקבלנים בוני הארץ על אמנה שקוראת לחברים בהתאחדות לפעול לשמירה ולהצלה של בעלי החיים בפרויקטים של פינוי-בינוי. אומנם זו התחלה טובה, אך יש לזכור שמדובר באמנה וולונטרית, שלא מחייבת את החברים בהתאחדות לפעול לפיה. וכך או כך, הדרך עוד ארוכה, והיא צפויה להיות רצופה במכשולים ובאתגרים רבים.
התערבות במקום זלזול
בעתיד הקרוב בכוונתנו לפעול להשיג מספר מטרות. הראשונה היא הכנסת שיקולי צער בעלי חיים להיתרי כריתת עצים בעונת הקינון. שנה עברה מאז שפנינו אל פקיד היערות הארצי בנושא, אך הוא לא השיב עדיין לפנייתנו. השנייה היא הטלת חובה בהיתרי בנייה לביצוע סקרים לאיתור בעלי חיים וצמחים מוגנים ולפינויים לקראת הריסה. בנוסף, אנחנו פועלים למען העלאת מודעות הציבור לנושא – ובפרט בקרב בעלי נכסים ונציגויות בפרויקטים של תמ"א, רשויות ומקבלי החלטות. לבסוף, אנחנו שואפים שתיקבע חובת שמירה או שיקום של שטחי טבע שיאפשרו מחיה לבעלי חיים כחלק מתכנון בנייה חדשה או התחדשות עירונית.
אין ספק שלמיזמי פינוי-בינוי יש יתרונות, גם עבור הטבע – התחדשות עירונית חשובה לשמירת שטחים פתוחים בישראל. עם זאת, כפי שאנחנו רואים היטב, במקומות שאין בהם התערבות של מי שאכפת להם, קיים זלזול של הרשויות והקבלנים בחיי בעלי החיים. לכן אנחנו זקוקים לכם – כל מי שליבם עם בעלי החיים ונמצאים בשטח. אל תיתנו לקבלנים וליזמים לרמוס את בעלי החיים. דאגו להם, הכניסו סעיפים מתאימים בחוזי בנייה, יישמו בשטח את הוראות חוק צער בעלי חיים והפסיקה, הקדישו תקציב לנושא, עוררו מודעות – ופנו אלינו, עמותת נח, בכל שאלה. אנחנו נמשיך לפעול בכל החזיתות כדי להגן על בעלי החיים, להשמיע את קולם ולתת במה לצורך בטבע עירוני ליד הבית שלנו.
ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה:
"כל בקשה לכריתת עץ, ובוודאי כזו הנדרשת מטעמים של בינוי והקמת תשתיות, נבחנת על-ידי פקידי היערות הפזורים ברחבי הארץ. סמכותם של פקידי היערות היא לבחון את הבקשה בגינה נדרשת הכריתה ביחס לתנאים שמוגדרים בפקודת היערות ונוגעים באופן ישיר למצבו של העץ. בכל הנוגע לרישיונות במסגרת פרויקטים של בינוי ותשתית, הרי שרק לאחר שהתקבל היתר בנייה כדין לפרויקט, שבמסגרתו נבחנים שיקולים רבים ומגוונים, ניתן לממש את רישיון הכריתה שניתן על-ידי פקיד היערות. כמובן שמתן רישיון כריתה לא מבטל חובות חוקיות אחרות שעומדות בפני מבקש הבקשה, לרבות שיקולים של צער בעלי חיים. במקרים שעולה חשש כזה, ניתן לפנות לרשות הטבע והגנים, האמונה על השמירה על ערכי טבע מוגנים ובכלל זה גם על נושא הקינון".
