לפני ליל הסדר, אולי נעשה קצת סדר? לא מדובר רק על ניקוי אבק או ספונג'ה – בואו נסדר רגע מחדש את המשמעות של החג הזה בשבילנו. פסח אמור לסמל יציאה מעבדות לחירות, אך בשנים האחרונות נדמה שהוא מייצג יותר מכל יציאה מפרופורציות. כל הניקיונות, הקניות, הבישולים והטיסות הפכו למכה ה-11, שמכאיבה לנו בבטן ובכיס ושיש לה מחיר סביבתי כבד, שאותו נרגיש גם הרבה אחרי הסדר הבא, וזה שיבוא אחריו.
הטירוף הקולקטיבי מתחיל הרבה לפני החג עצמו: הנקיונות! יש שמקדימים להתחיל בניקיונות מיד אחרי שמורידים את התחפושת בפורים. במירוץ אחרי הבית הכי מצוחצח יש גם מפסידים: בשבוע לפני פסח, למשל, יש עלייה של פי 1.5 באירועי חשיפה לחומרי ניקוי רעילים, בעיקר עקב בליעה בשוגג, ולרוב בילדים מתחת לגיל 6. אך גם במקרים פחות קיצוניים, הם יכולים לגרום לגירוי העיניים, כוויות כימיות, כאבי ראש וקשיי נשימה. כל הניקיון הקדחתני הזה אולי משאיר את הבית נקי, אך הוא שוטף החוצה חומרים מסוכנים וכימיקלים מזיקים שמזהמים את הסביבה. ככל שאנחנו מקלים על עצמנו את העבודה- עם מגבונים ייעודיים, תרסיסים, חומצות, מסירי שומן ומלבינים, או סתם גלונים של מים זורמים, הנזק רב יותר. מה עשינו בזה? סתם לכלכנו.
חג השעבוד לאשראי
אם שרדנו את הניקיון צריך להתמודד עם הקניות. פסח הפך מחג החירות לשעבוד לכרטיס האשראי. חג צרכני. מכשירי חשמל חדשים, כלים חדשים, רהיטים חדשים וכמובן, בגדים חדשים. מבצעים לחג מלבלבים בכל קניון ומרכז מסחרי, משכנעים אותנו שלסדר אנחנו חייבים ללבוש משהו חדש. כאילו שהדודה שלא ראיתם מאז הסדר של 2018 זוכרת מה לבשתם אז, או אי פעם. כל ההוצאות המיותרות האלה מביאות לזינוק של כ-60 אחוז ברכישות בכרטיסי אשראי, שעליהן עוד נשלם חודשים ארוכים.
ומה יקרה עם כל הבגדים החדשים האלה? רובם ישבו בארון וייצאו ממנו רק כשיגיע הזמן לזרוק אותם לפח. מחקרים מצאו שרובנו לובשים במשך 80 אחוז מהזמן רק 20 אחוז מהבגדים שלנו. תחשבו על כל המים, האנרגיה וכוח האדם שהושקעו בהכנת הבגדים הלא-מנוצלים האלה ועל כל הזיהום שנוצר בדרך מהשדה למזבלה. זה ממש לא חגיגה של התחלה חדשה, זה פשוט בזבוז מדכא.
2 מיליארד שקל נזרקים לפח
ואז הגענו למנה העיקרית, בעצם לחמש המנות העיקריות, לא כולל סלטים וקינוחים וחרוסת וחזרת ושמונה קילו מצות. מי בכלל יאכל את כל זה? כבר יצאנו ממצרים – האם באמת כל המרבה הרי זה משובח? במהלך החודש של חג הפסח אנחנו זורקים 230 אלף טון של מזון, בשווי של כמעט 2 מיליארד שקל! יותר מכל חודש אחר בשנה. תכנון מקדים של רשימת הקניות יכול לחסוך לנו אלפי שקלים וקלוריות, ולמנוע מאתנו לזרוק הרים של שאריות, איתן יורדים לטימיון גם המים והאדמה וחומרי הגלם שנדרשו כדי להביא אותן לצלחת שלנו. בזבוז מזון היא בעיה כלל עולמית חמורה גם ביומיום- כשליש מכלל המזון נזרק לפח, אך לילות כמו ליל הסדר דוחקים אותה אל הקצה.
המחשבה על תמונת הסיום של כיור עולה על גדותיו, עמוס לעייפה בכלים מלוכלכים, שתחתום את הסדר, מביאה משפחות רבות לפנות לעזרתם של הכלים החד-פעמיים. עבור אלו שמארחים את כל החותנים וההורים והבני דודים, כלים חד-פעמיים יפים ומושקעים נראים מפתים. אך צריך להבין שרק השימוש בכלים הוא חד-פעמי ושהם עצמם נשארים בסביבה לעוד הרבה מאוד זמן. 12 מיליון טונות של כלי הפלסטיק האלו ואחרים נשטפים אל הים מדי שנה, מזהמים את הסביבה, פוגעים בבעלי חיים ימיים, ובסופו של דבר מגיעים חזרה לצלחת הסדר שלנו. לא עדיף לארגן איזה תורנות שטיפת כלים קטנה במקום?
