ב-4 באוגוסט 1997 הלכה לעולמה ז'אן לואיז קלמן מצרפת. היא לא הייתה אדם חשוב במיוחד חוץ מהעובדה שביום שמתה היא הייתה בת 122 שנים ו-164 ימים. ולעניין אחר לגמרי: הספנודון הוא זוחל בסכנת הכחדה שחי בעיקר באיים סמוך לניו זילנד. משקלו עד קילוגרם, אורכו מגיע ל-60 סנטימטרים, וחייו נמשכים כמאה שנים. אז מה הסוד של הספנודון והאם הסוד הזה קשור לאריכות החיים של גברת קלמן?
פרופ' שי מאירי, ד"ר ינון שרף וד"ר ענת פלדמן מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב עמדו בראש קבוצת חוקרים בינלאומית שחקרה את תוחלת החיים של לטאות ושל נחשים. הם בדקו יותר מאלף מינים והגיעו לכמה מסקנות מעניינות: קודם כול, ככל שהיצור גדול יותר כך הוא חי זמן רב יותר.
עוד נכתב במחקר שהתפרסם במגזין המדעי Global Ecology and Biogeography שמאריכי החיים מתחילים להתרבות בגיל מאוחר יותר ומטילים ביצים בתדירות נמוכה מאשר אלה שחייהם קצרים, שבכל הטלה יש מעט ביצים ושבסופו של דבר יש גם מעט צאצאים חיים. יש בזה היגיון, אומר פרופ' מאירי, מפני שהרבייה דורשת משאבים גדולים ואם נעשה בהם שימוש רב הגוף יהיה עמיד פחות בפני פגעי הגיל.
טמפרטורת הגוף חשובה לאורך החיים של הזוחלים, ואלה שאצלם היא גבוהה יחיו פחות מאשר קרוביהם שמקפידים על טמפרטורת גוף נמוכה. גם טמפרטורת הסביבה משפיעה באותו האופן, כלומר כשקר יותר הזוחלים חיים זמן רב יותר. אבל זו מין תרמית, מסביר פרופ' מאירי – אצל היצורים שחום הגוף שלהם נמוך יש באמת פעילות נמוכה של תהליכים מטבוליים ושל חמצון, אבל הם נכנסים לתרדמת חורף ואז ההזדקנות נעצרת כמעט לגמרי.
אני צמחוני!
הממצא שהוא כנראה הכי מעניין היה הקשר שבין תזונה ואריכות ימים. החוקרים בדקו את מזונם של הלטאות והנחשים, וראו שזוחלים צמחוניים חיים יותר מאשר אלה שתזונתם כוללת אחוזים גבוהים של בשר. הקריטריון להגדרת צמחונות היה תזונה שיותר מ-50% ממנה הם ממקור צמחי. זו הגדרה מתירנית, מסביר פרופ' מאירי, שכן לפיה גם כל בני האדם הם צמחונים – אפילו אלה שנחשבים קרניבורים מושבעים.
החוקרים שילבו את כל הממצאים למסקנה אחת, והשורה התחתונה הייתה שזוחלים גדולים שתזונתם צמחונית, שמגיעים לבגרות מינית מאוחרת, מתרבים בתדירות נמוכה ויש להם מעט צאצאים, ושטמפרטורת הגוף שלהם נמוכה – חיים יותר מאשר זוחלים שאינם בעלי התכונות האלה.
אז אולי כדאי לכולנו לנהוג באותה הצורה (חוץ מהורדת טמפרטורת הגוף, שזה משהו שאנחנו לא ממש יכולים לשלוט בו)? פרופ' מאירי משועשע מהעניין אבל לא מציע להשליך ממסקנות המחקר הזה על יונקים בכלל ועל בני אדם בפרט. "זה אזור אחר לגמרי", הוא אומר, "ואפילו בתחום הזוחלים נדרש עוד הרבה מחקר כי לגלות את הקשר המדויק בין כל המרכיבים האלה. אבל בהחלט יהיה מעניין לבחון את זה גם אצלנו".
פרופ' שי מאירי יציג את המחקר המרתק ביום שני 11 בינואר 2016 בשעה 19:15 בחמד"ע, הפרדס 7 תל אביב. הכניסה ללא תשלום אך בהרשמה מראש בטלפון 03-5210802
