צרות של פטריות

חי וצומח | טיולים ופנאי
מחקר ישראלי חדש חושף את האיומים שעומדים כיום בפני פטריות הבר בארץ. אז מה צריך לעשות כדי שגם בשנים הבאות נוכל לראות אותן צצות אחרי הגשם?

בוא האביב ועליית הטמפרטורות שהוא מביא איתו מוציאים אותנו החוצה, לטייל ולתור ברחבי ישראל. בין העצים והסלעים, אפשר להבחין בהן: הפטריות שמחכות למטיילים בין שבילי הטבע, שאריות מסקרנות מהחורף, עם מרקמים, צבעים, טעמים, ריחות, צורות ותכונות ייחודיות. 

מאמר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת "יער" של קק"ל מאיר את חשיבות שימורן של אוכלוסיות פטריות הבר השונות ביער ובחורש בישראל כאוצר לאומי, ודן בסכנות שכרוכות בהיעלמותן של פטריות הבר בישראל עקב משבר האקלים העולמי, העדר תרבות ליקוט פטריות בר בישראל והפיתוח האנושי הגובר. 

רבים סבורים שהפטריות הן צמחים, אך למעשה מדובר בממלכה נפרדת, ייחודית ומסחררת בעולם הטבע. על פי הערכות מדענים מ-2017, קיימים בעולם כ-3.8-2.2 מיליון מיני פטריות, כאשר רק כ-120 אלף מתוכם מוכרים למדע. את הפטריות אפשר למצוא כמעט בכל מקום: באדמה, באוויר, במים, בדברי מזון ואף על גופנו (כמו האקזמה שלעיתים מתפתחת בין האצבעות). 

לפטריות תפקידים רבים וחשובים במערכת הטבעית, כשהעיקרי שבהם הוא פירוק ומיחזור החומרים האורגניים בטבע, שאותו הן מבצעות בעזרתו של אנזים ייחודי שנקרא לקאז. "אילולא הפטריות היינו כנראה קבורים היום מתחת לערמות של אשפה אורגנית", אומרת ד"ר דליה לוינסון, מיקולוגית (חוקרת פטריות) במכון שמיר למחקר, שכתבה את המאמר החדש. "בתהליך הפירוק, הפטריות מייצרות גם חומרים ותרכובות שלפחמן וחנקן, שחשובים לצמחים ושמסייעים להם לגדול ולשרוד". האדם עושה שימוש רב בפטריות, אם זה למאכל או לייצור תרופות (כשהדוגמה המוכרת ביותר היא הפניצילין), צבעים, חומרי הדברה ואף רהיטים וקירות אקוסטיים.

ארץ ישראל התברכה במגוון רב של מיני פטריות, זאת הודות למיקומה הגיאוגרפי, שמפגיש אקלים של שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה. "בישראל קיימים כ-750 מיני פטריות מזוהים, שחלקם מיועדים למאכל, וככל הנראה יש מינים רבים נוספים שעוד לא התגלו", אומרת לוינסון. 

הפטריות שחם להן

על פי המאמר החדש, בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות שלפיהן השפעותיו רחבות ההיקף של משבר האקלים העולמי עלולות לפגוע באוכלוסיות שונות של פטריות בר. "עליית הטמפרטורות בעונות הסתיו והאביב בישראל עלולה לגרום לירידה באוכלוסיית פטריות הבר", אומרת לוינסון. "הפטריות הן יחסית 'מפונקות', ולכל פטרייה יש את השילוב האופטימלי של טמפרטורה, לחות וכמות אור שמתאים לה. השינויים באקלים המקומי מובילים לכך שיש פטריות שלא מופיעות במועד הייעודי להן או שלא יוצאות בכלל ומדלגות עונה". כמו כן, נראה שחלק ממיני הפטריות גם מחליפים את אזורי התפוצה שלהם בהתאם לשינויים שחלים באקלים. 

עם זאת, משבר האקלים הוא לא הגורם היחיד שעלול להוביל לפגיעה בפטריות הבר הישראליות, וגם לעיור המואץ, לצמצום בהיקף השטחים הפתוחים, לזיהום האוויר ולניצול יתר של הקרקעות יש חלק בכך. 

סיבה נוספת לפגיעה בפטריות שמוזכרת במאמר החדש היא נזק לתפטיר, רשת הקורים הענקית שהפטריות פורסות מתחת לקרקע, שמאפשרת להן להתקיים, להתרבות ולתקשר ביניהן: באמצעות הרשת האינטליגנטית יוצאת הדופן הפטריות מאחסנות וחולקות מידע, והיא מאפשרת גם לצמחים אחרים, ובכלל זה עצים הנמצאים ביערות, לתקשר זה עם זה. 

"תהליכי פיתוח אנושיים עלולים לפגוע בתפטיר שחבוי מתחת לפני הקרקע", אומרת לוינסון. "יתרה מזאת, הידוק פני הקרקע על ידי בני אדם בכבישת רגלינו, במכוניות ובמכונות אף הוא גורם לפגיעה בתפטיר. בדיוק לשם כך יצרו במקסיקו, למשל, שבילים מיוחדים ביער למי שרוצה לצפות בפטריות וללקט אותן, שנפתחים ונסגרים בהתאם לכמות המבקרים בשטח". 

Podgrzybki w lesie rudnickim w Grudziądzu
לפטריות תפקידים רבים וחשובים במערכת הטבעית, כשהעיקרי שבהם הוא פירוק ומיחזור החומרים האורגניים בטבע. Photo by Krzysztof Niewolny on Unsplash

גורם נוסף שמשפיע על כמויות פטריות הבר בישראל הוא תופעת הליקוט, שעשויה להיות חיובית מאוד ולאפשר למטיילים ליהנות, להתחבר אל הטבע ולחזור הביתה עם פטריות טעימות ומזינות – אך עלולה גם לפגוע בפטריות כשהיא מתבצעת בהגזמה. "בישראל, ליקוט הפטריות למאכל הפך לטרנד, אך חלק מהמלקטים לא תמיד נשמעים לתרבות הליקוט שאנחנו מנסים להנחיל בקרב הציבור", אומרת לוינסון. "לליקוט מאסיבי יש השלכות משמעותיות על המערכת האקולוגית ביער ובכלל, כי קטיפת הפטרייה באופן שמוריד חלקים מהתפטיר שלה עלול למנוע ממנה לפזר נבגים ולהתרבות". 

לדבריה, דוגמה לכך היא כמהת האורנים, פטרייה שהייתה גדלה בכמויות אדירות על עצי אורן במהלך שנות ה-50: "הפטרייה הזו כנראה עברה ליקוט מאסיבי, וכעת היא נדירה מאוד". 

להשקיע בהגנה על הפטריות

מדינות רבות נותנות משקל נכבד לנושא פטריות הבר, ומשקיעות מאמצים רבים במחקר לטובת שימורן כאוצרות טבע. חוקרים מרחבי העולם יצרו רשימות של מיני פטריות אנדמיים (מינים שקיימים רק באזור תפוצה מצומצם) בארצות שונות, ונוצר ספר אדום עולמי שכולל מיני פטריות שמצויים בסכנת הכחדה. כמו כן, במדינות שונות בעולם קיימת הגבלה לכמות הפטריות שכל אדם רשאי ללקט. 

בישראל, אוסף של מינים שונים של פטריות בר, שנאספו מתחילת שנות ה-90 על ידי פרופ' סלומון ואסר וצוותו מהמכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה, הועתק ב-2018 אל מכון שמיר למחקר. "כוונתנו היא להגדיל את האוסף הזה, ולהעשירו ככל האפשר במיני בר נוספים של ארצנו, כדי להביאו לרמה שהוא יהווה 'בנק' לפטריות הבר, וישמש בעתיד כאוסף לאומי שיהיה פתוח לחוקרים רבים ולציבור הרחב", אומרת לוינסון. 

white mushroom bloom during daytime close-up photo
מדינות רבות נותנות משקל נכבד לנושא פטריות הבר, ומשקיעות מאמצים רבים במחקר לטובת שימורן כאוצרות טבע. Photo by Phoenix Han on Unsplash

עם זאת, לדברי לוינסון, ישראל נמצאת מאחור בכל הקשור ליחס לפטריות הבר. "יש צורך להשקיע במחקרים בנושא, כדי שנוכל ללמוד מה המגוון והתפוצה של הפטריות בישראל, באיזה אופן משבר האקלים משפיע עליהן, האם יש הידלדלות בעושר המינים והיעלמות של מינים מישראל, האם לליקוט יש השפעה על אוכלוסיית הפטריות ועוד", היא אומרת. "מעבר לכך,  בישראל קיימת אוכלוסייה גדולה של מלקטים, ואנו רוצים לבנות קבוצות מלקטים שנוכל להיעזר בהן במחקרים שלנו כמדע אזרחי – אך לא נוכל לעשות זאת ללא תקציב". 

"הפטריות הן משמעותיות לקיומנו כאן ואי אפשר לזלזל בהן", מסכמת לוינסון. "אם לא ננחיל תרבות ליקוט נכונה לפטריות הבר, כמו שהחברה להגנת הטבע עשתה בנושא שימור פרחי הבר, אנו עלולים להתעורר למציאות שבה מיני פטריות רבים ייכחדו והמערכת האקולוגית כולה תשתנה. לכן, יש להשקיע מאמצים בהנחלת תרבות הליקוט הנכונה ובניהול היער תוך התחשבות בשימור פטריות, וליצור שיתופי פעולה נרחבים בין הארגונים הירוקים בנושא".



אולי יעניין אותך