החקלאות היא הבסיס לתזונה של בני האדם, אבל גם מקור משמעותי ודי בעייתי לגזי חממה. הפעילות החקלאית גורמת לפליטה של פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4) וחנקן תת-חמצני (N2O), כשהמתאן והחנקן התת-חמצני מהווים היום 47% ו-58% בהתאמה מסך כל הפליטות של גזים אלה בעולם.
הגזים האלה הם תוצרי תהליכים מגוונים שמתרחשים בתעשייה החקלאית – פחמן דו-חמצני נפלט משרפת דלק שמשמש להנעת מכונות חקלאיות ולחימום וגם מייצור חשמל; מקורו של המתאן בעיקר בתסיסת מזון במערכות העיכול של אוכלי עשב; ורוב החנקן התת-חמצני מגיע מפירוק של חומרי דשן ושל שאריות גידולים שנותרו בקרקע.
בעולם וגם בישראל גובר השימוש בקומפוסט ובדשנים אורגניים לחקלאות, והם חלק ממה שמגדיר חקלאות אורגנית. התועלת שהם מביאים גדולה מכיוון שהם נחשבים בריאים יותר מדשנים סינתטיים וכתוצאה מכך הם מזינים את הצמח בצורה טובה יותר ומשמרים את פוריות הקרקע. יש להם יתרון נוסף – החומרים האלה מופקים בתהליך של מחזור פסולת חקלאית, שעושה שימוש נכון במשאבי הייצור החקלאי.
למרות כל היתרונות האלה, ידוע רק מעט על השפעתם על פליטות של גזי חממה, ובייחוד במדינות יבשות כמו ישראל. המחקר הזה מציע זווית ראייה חדשה.
מדרג הפליטות
רוב הפליטות של גזי חממה בעולם הן פחמן דו-חמצני שנפלט מהתעשייה ומתחבורה, ומתאן שמקורו בעיקר בתעשיית גידול הבקר. גם קרקע חקלאית תורמת לא מעט לפליטות של גזי חממה, בין היתר כאלה שמקורם בדשן אורגני. הנתון הזה משתנה ותלוי באקלים ובסוג הקרקע. עד עתה הדיווחים העוסקים בפליטות גזי החממה מקרקעות חקלאיות בישראל מבוססים על הערכות ואין מידע מדויק על כמויות גזי החממה הנפלטים מהשדה.
המחקר של נועם בן נעים ממכון וולקני ושל אשר בר טל ומיכאל רביב ממרכז מחקר נווה יער בחן פליטות של פחמן דו-חמצני ושל חנקן תת-חמצני מקרקעות שונות מישראל שבהן פוזרו קומפוסט בקר וזבל פטמים מפוסטר (זפ"מ) הנפוצים בשימוש בחקלאות האורגנית. כקבוצת ביקורת שימשו קרקעות שדושנו בדשן מסוג אמון גופרתי שהוא חומר נפוץ בחקלאות הקונבנציונלית.
הניסוי נעשה באמצעות מדידה של כמות הפחמן הדו-חמצני והחנקן התת-חמצני שנוספו לקרקע בדישון, ואז השוואה לכמות הגזים האלה שנפלטו ממנה לאורך 50 ימים.
ממצאים מפתיעים
ממצאי הניסוי העלו שקרקעות שטופלו בדשן ובזפ"מ פלטו יותר חנקן תת-חמצני מאשר אלה שטופלו בקומפוסט, למעט הקרקעות שברמת הגולן. לעומת זאת, הטיפול בדשן הפיק את הכמות הנמוכה ביותר של פליטת פחמן דו-חמצני בכל הקרקעות שהשתתפו במחקר.
החוקרים מצאו שבקרקעות הגירניות שהשתתפו בניסוי – בבית שאן, בגילת ובנווה יער – חלק גדול מפליטת הפחמן הדו-חמצני נובע מגיר מומס.
האם ייתכן שקומפוסט גורם לפליטה של יותר גזי חממה מאשר שימוש בדשן ובזפ"מ? עד כה הגבילו את השימוש באמצעי קומפוסט ודישון אורגני בישראל בגלל שיקולים של מניעת זיהום מאגרי מים עיליים ותחתיים. אבל עם הנתונים החדשים נראה שכדאי להתייחס גם להשפעות של זיהום אוויר ולפליטות של גזי חממה בשיקולים שבוחנים את ההשלכות הסביבתיות לשימוש באמצעים האלה.
המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 18-16 בספטמבר 2014, אוניברסיטת בר אילן
