תצפיות ראשונות ומעניינות לעונה התחילו לזרום בימים האחרונים אל האתר "מדוזות בעם" ואל האפליקציה החדשה שלו, שעוקבת אחרי תנועת המדוזות בחופי ישראל. כך, למשל, יויו אילני מאשקלון עקבה עם היאכטה שלה אחר נחיל מדוזות עד הרצליה, ושי אגם מראשון לציון תיעד בתוך הנחיל מדוזות כוכבניות נדירות (שאינן צורבות).
בעקבות הדיווחים והנתונים האלה, כל מי שמכיר את ההרגלים של היצורים המוזרים האלה כבר הבין: המדוזות חזרו אלינו.
זרם הים הטיפוסי בקיץ מול חופי ישראל הוא זרם צפוני – כלומר, כזה שמגיע מדרום וזורם צפונה. בשבוע האחרון הביא עמו הזרם הזה קרוב לחופי ישראל נחיל מדוזות באורך של כמה עשרות עד מאות קילומטרים. המדוזות, רובן הגדול מהמין חוטית נודדת (מין פולש שמקורו באוקיינוס ההודי וככל הנראה הגיע למזרח הים התיכון דרך תעלת סואץ),שצריבתן כואבת אך לא קטלנית, הן בגודל ממוצע (בקוטר של כ-50-20 סנטימטר).
"בדרך כלל תאריך הכניסה הממוצע של נחילי המדוזות של הקיץ הוא באמצע-סוף יוני", אומר ד"ר דור אדליסט, אקולוג ימי וחוקר מדוזות מאוניברסיטת חיפה, שאחראי על פיתוח וניהול "מדוזות בעם", שמבססת את מסד הנתונים שלה על תצפיות מומחים, אנשי ים והציבור הרחב. "הסיבה לאיחור הזה היא ככל הנראה התחממות מאוחרת יחסית של מי הים התיכון השנה".
"בינתיים, נראה כי הנחיל הזה אינו גדול וצפוף ולכן, וגם בשל הכניסה המאוחרת, הוא צפוי להישאר עמנו לא יותר מחודש – כלומר, עד תחילת אוגוסט", מוסיף אדליסט. "נכון להיום, המדוזות נמצאות בעיקר מול חופי הדרום והמרכז וצפויות להתפשט עם הזרם צפונה ומזרחה – כלומר, אל החוף – בימים הקרובים".
אדליסט מדגיש שחשוב להבין שהמדוזות שואפות להישאר בזרם שנושא אותן ושחולף במרחק של כמה מאות מטרים עד מספר קילומטרים מהחוף. רק אם המדוזות גוססות או מתות, או אם הנחיל גדול כל כך שהמדוזות שנמצאות בשוליים נפלטות ממנו, הן יגיעו עד קו החוף ממש. "ובכל מקרה, אין שום סיבה להיכנס ללחץ", הוא מרגיע. "המדוזות האלה בהחלט לא מסוכנות לאדם".
יולי: חודש המדוזות
האם הופעתן של מדוזות בחוף בהכרח הופכת בהכרח את הרחצה בים לבעייתית? "אנחנו ממליצים להתעדכן באתר, באפליקציה או בקבוצת הפייסבוק של 'מדוזות בעם' לגבי מידת הצריבות בכל חוף נתון וכך לבחור לאיזה חוף ללכת ומתי", אומר אדליסט, שמוסיף שלפי המידע שנאסף עד כה, בהחלט ניתן להגיע בימים אלה לחוויית ים נטולת צריבות ברבים מהחופים בישראל.
הגעתו של הנחיל הגדול לישראל בעיתוי זה לא צריכה להפתיע. נתונים רב-שנתיים מורים כי בממוצע נחילי הקיץ מתחילים להגיע לחופים לקראת סוף חודש יוני. חודש יולי הוא בדרך כלל החודש שבו יש נוכחות גבוהה ביותר של מדוזות בסמוך לחופים. בתחילת אוגוסט טמפרטורת פני המים כבר עולה אל מעל לסף הסיבולת של המדוזות ואלו שאינן נסחפות צפונה עם הזרם מתות ומצטברות על החופים.
על פי אדליסט, נחילי המדוזות הם מאד כתמיים (זאת אומרת צפופים במקומות מסוימים ופזורים באחרים) וקשים ביותר לניבוי. תנועת הנחלים תלויה, בין השאר, בטמפרטורת המים, בזרמים, בכמויות הפלנקטון במי הים ובמחזור הרביה של המדוזות. ריבוי הגורמים הזה מביא להבדלים רב-שנתיים גדולים. כך, למשל, ב-2015 שהה נחיל מדוזות ענק וצפוף בחופי ישראל מאמצע מאי עד אמצע אוגוסט. ב-2016, באופן חריג, לא היו נחילי מדוזות בחופים בכלל, ב-2017 הגיע נחיל גדול ושהה בחופים במשך כחודשיים וב-2018 היה נחיל קטן מאד שהיה כאן שבועיים בלבד והגיע באיחור – בסוף אוגוסט. בנוסף, בחורפים האחרונים נצפים בים נחילי חורף מאסיביים למשך כשלושה חודשים בין ינואר למרץ ובהם מדוזות גדולות במיוחד (מעל 60 סנטימטר).
לדעת יותר ולפחד פחות
"מדוזות הן חלק מהטבע הימי, יש להן תפקיד במארג החיים בים, הן יפהפיות ומרתקות ויש להן שימושים רבים לאדם ולמדע. מצד שני, נחיל מדוזות בים פוגם משמעותית בחוויית הים שלנו. זה מה שדחף אותי למצוא דרכים יצירתיות להתמודד אתן", מסביר אדליסט. "לפני כעשור התחלתי לאסוף, יחד עם כמה שותפים במכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, את התצפיות שלנו על מדוזות. עם הזמן הבנו שמפת דיווחים שמגובה בבסיס נתונים על מיקומי מדוזות בים היא הדרך הכי נכונה לרכז את התצפיות בצורה שתיתן לנו תמונה מרחבית, אך בשביל לספק מידע מקיף, מהימן ומדויק על איפה המדוזות נמצאות, אנחנו זקוקים למספר רב של דיווחים ממשתמשים בזמן אמת, והם ממש לא חייבים להיות מדענים". בעזרת האפליקציה החדשה, כל מי שמגיע לבלות בים יכול לדווח על נוכחות מדוזות (או על העדרן, נתון חשוב לא פחות) ולתרום לידע המצטבר של החוקרים על תנועות המדוזות.
״מפגש עם מדוזה עלול להיות בהחלט לא נעים, אבל עם הזמן הבנתי שככל שאני יודע יותר על מדוזות כך אני מפחד ונרתע מהן פחות", אומר אדליסט. "ככל שלומדים לזהות את המינים השונים, הצורבים וגם אלו שלא, איך להימנע מצריבה ומה נכון לעשות במקרה שכן נצרבים – גם נפגעים פחות. את תהליך הלימוד הפשוט הזה כל אחד יכול לעבור בעזרת המידע האינטראקטיבי שהאפליקציה שלנו מספקת. זה משהו שישדרג לכל המשתמשים את חוויית הבילוי בים״.
אז מה עושים כשנצרבים ממדוזה?
עזרה ראשונה: תחילה יש לשטוף היטב את האזור הנגוע במי ים בלבד (מים מתוקים עלולים לגרום לפיצוץ תאי ארס שנותרו על העור). אם נותרו זרועות ציד על העור יש להסירן בזהירות. אין לשפשף את העור הנגוע בחול. בניגוד לדעה הרווחת, חומציותו של שתן אנושי לרוב אינה מספיקה על מנת לסתור את הארס והשטיפה במי ים עדיפה. במקרים של הופעת סימפטומים רציניים כגון הקאות, התכווצויות שרירים או קשיי נשימה יש לפנות את הנפגע לבית החולים בהקדם.
מספר הטלפון של מרכז ההרעלות הארצי ברמב"ם: 04-8542725.
סימפטומים: מרבית הצריבות הן קלות ומלוות בכאב ואדמומיות באזור הפגוע בלבד. הסימפטומים הם בדרך כלל מקומיים בלבד, אך לעתים רחוקות עלולה להיווצר מעט בצקת סביב העיניים והן הופכות לאדומות. לעיתים ייתכנו פגיעות חמורות יותר המשפיעות על כלל המערכת הגופנית ועל תפקוד הלב בפרט, אך פגיעות אלה נחשבות נדירות ולא דווחו בחופי ישראל. כמו כן, עד כה לא ידוע בישראל על פגיעה ממדוזה שגרמה למוות. במקרה נדיר ביותר דווח על תגובה מאוחרת לפגיעה שהתבטאה בהופעת שלפוחיות על העור באזור הפגוע יומיים לאחר אירוע הצריבה.
