על פי נתוני ארגון ICBL(International Campaign to Ban Landmines) בשנת 2012 נהרגו ברחבי העולם 3,628 בני אדם, 47 אחוזים מהם ילדים, בהתפוצצות מוקשים. נכון לאוקטובר 2013 היו בעולם 59 מדינות וארבעה אזורים שבהם טמונים באדמה מוקשים שעדיין לא פונו ממקומם על ידי הרשויות.
תהליך הפינוי הוא ארוך ויקר, אלא שהבעיה העיקרית היא שלא תמיד אפשר לזהות את מקומם של כלי הנשק הקטלניים – אם משום שהם לא סומנו כראוי, לא היו מגודרים, זזו ממקומם בעקבות גשמים או שהונחו על ידי ארגונים שלא קשורים למוסדות המדינה ולכן לא מחויבים לעקרונותיה הצבאיים (אם יש כאלה).
באחרונה התפרסמו פרטים על מחקר שמתקיים בימים אלה בארצות הברית, ובמהלכו חוקרים מאוניברסיטת VCU (Virginia Commonwealth University) הצליחו לגלות כמה צמחים שצבעם והמרקם שלהם משתנה בנוכחות חומרי נפץ שמקורם במוקשים שדלפו.
נזק נראה לעין
עבודתם של החוקרים החלה לפני כמה שנים והתבססה על מענק שהתקבל מהצבא האמריקאי שמימן חיפוש דרכים חדשות לחשיפת מוקשים טמונים באדמה. הם בחרו לבחון כיצד מגיבים צמחים הגדלים מעל מוקשים שמהם דולפים חומרי נפץ כמו TNT ו-RDX (תרכובת כימית המשמשת בין השאר כמרכיב בחומר נפץ פלסטי).
העלים של הצמחים מסתלסלים ומופיעים עליהם כתמים חומים, אך התברר שיש צמחים רגישים יותר מאחרים לחומרים הכימיים שהם סופגים מהקרקע – אחד מהם הוא Winged Elm, עץ נמוך שגדל בארצות הברית.
בניסוי שמתקיים בשדה מגודר במדינת דרום קרוליינה, שבו המוקשים הוטמנו על ידי הצבא האמריקאי, נמצא שעשבים נעלמים מהאזור המזוהם ואילו הצמחים המעוצים נותרים בו אך מראים סימנים של נזק.
אם החומרים הדולפים מהמוקשים משפיעים רק על חלק מהצמחייה המכסה את האזורים שבהם הם טמונים, הרי שאם הצמחים הנכונים יגדלו שם אפשר יהיה למצוא את מקור הדליפה. הכוונה היא שבסופו של המחקר אפשר יהיה לזהות מרחוק את השטחים הנגועים, לדעת היכן נמצאים כלי הנשק המיושנים ולחלץ אותם מהקרקע בבטחה.
לכתבה המקורית לחצו כאן
