עד לפני 30 אלף שנים שכשכו היפופוטמים בנהרות ובנחלים בשטח עצום שהשתרע מדרום אפריקה עד בריטניה. בנחלי ישראל הם שרדו עד תחילת האלף הראשון לפני הספירה ונעלמו כנראה בשל ציד יתר. כיום הם חיים רק באזור שמדרום למדבר סהרה שבאפריקה, ובעשורים האחרונים – עם ההתפשטות האנושית באפריקה וצמצום שטחי הגידול – מספרם ירד וכיום הוא עומד על כ-135 אלף פרטים.
חוקרים גילו שדפוסי ההתנהגות של ההיפופוטמים אפשרו היווצרות של מערכות אקולוגיות שלמות: ההיפופוטמים רועים בלילה ביבשה, וביום רובצים בנהרות ובאגמים ומייצרים 8 ק"ג צואה כל אחד בממוצע. 4,000 ההיפופוטמים בנהר מארה שבקניה למשל, מותירים במים 36 טונות צואה בכל יום.
זהו מקור מצוין לחומרי הזנה שעוברים מהיבשה אל הנהרות והאגמים – דגים וחסרי חוליות שחיים במים ניזונים מהצואה; הם עצמם משמשים מזון לשלל יצורים אחרים כמו דגים גדולים יותר, ציפורים, תנינים ובני אדם. ההשפעה גדולה כל כך עד שסביר להניח שהכחדה של אוכלוסיית ההיפופוטמים באפריקה תביא לחיסול המערכות האקולוגיות הנסמכות עליה באופן עקיף.
לכתבה בנושא לחצו כאן
