שלג נופל על אורנים

חי וצומח | מז"א ואקלים
סופות שלגים חזקות שמתחוללות בישראל בכל חורף מותירות אחריהן נזקים גדולים ליערות. תכנית ניטור שנערכת בימים אלה ממש מנסה לבחון אם היערות האלה יצליחו לשרוד את הנזק הצפוי ולהתאושש
היערות בישראל מתכסים בשלג מדי שנה, אך מדי פעם מגיעה סופה חזקה במיוחד שגורמת לקריסה של עצים. צילום: דרור פייטלסון, ויקימדיה
היערות בישראל מתכסים בשלג מדי שנה, אך מדי פעם מגיעה סופה חזקה במיוחד שגורמת לקריסה של עצים. צילום: דרור פייטלסון, ויקימדיה

רבים ודאי זוכרים את סופת השלגים בדצמבר 2013 שהתבלטה בעוצמתה וזכתה לשם עולמי משל עצמה – "אלכסה". היא הביאה עמה כבישים חסומים ויישובים מנותקים, נפילת קווי חשמל ובהלה כללית.

עצים רבים ביערות ברחבי הארץ – בגליל, בהרי יהודה ובירושלים – קרסו בגלל עומס השלג. העץ העיקרי שנפגע מעומס השלג הוא אורן ירושלים, עץ נפוץ מאוד ביערות ישראל אך עדין למדי ומתקשה להתמודד עם המשקל הרב שנוסף לו. מינים מחטניים נוספים כמו אורן ברוטיה, אורן הצנובר וברוש נפגעו גם כן, אך בהיקף מצומצם יותר.

עם שוך הסערה, אנשי קק"ל ערכו אומדן ראשוני של הנזק ובו הם העריכו שכ-70% משטח היער נפגע מהסופה, והנזק נאמד בעשרות מיליוני שקלים. עבודות השיקום המיידיות שנעשו ביער כללו פינוי עצים שקרסו וענפים שבורים, וקק"ל הקצתה להן 10 מיליון שקלים. גם ביער ביריה שליד צפת טופלו 4,000 דונם של יער שספגו נזקים כבדים. נוסף על פינוי העצים, הועלו הצעות לשיקום כמו נטיעת חלקות של עצי ארז הנחשבים עמידים יותר לשלג, אלא שהם שורדים פחות טוב בתנאי הארץ מאשר אורן ירושלים.

המראה של חלקות גדולות מכוסות עצים שבורים נתן תחושה ראשונית של אסון שממנו היער לא יוכל להתאושש. אולם מלבד אותה תחושה, האם אכן מדובר באסון ובנזק בלתי הפיך?

לעקוב אחרי השינויים

תהליכים אקולוגיים שונים כמו התפתחות צומח ויער נמשכים שנים רבות, למשל התחדשות יער בעקבות שריפה – נושא שנחקר בישראל לא מעט. עם זאת, טרם נערכו בישראל מחקרים ארוכים שיבחנו כיצד מתמודד היער עם נזקי שלג.

העץ הראשון להיפגע הוא אורן ירושלים, הנפוץ ביערות ישראל. צילום: באדיבות יהל פורת
העץ הראשון להיפגע הוא אורן ירושלים, הנפוץ ביערות ישראל. צילום: באדיבות יהל פורת

בסופה שהתרחשה בשנת 2013 נפגע קשות יער ביריה שבגליל העליון. בעקבותיה יצא לשטח צוות מחקר של קק"ל בהובלת אקולוג אגף הייעור יהל פורת, מנהל אזור גליל עליון אבירם צוק והיערן אלי חפוטה. הם רצו לבחון מה באמת קורה ביער ולהקים מערך ניטור וניהול מושכל של היער בעקבות סופות שלגים. עבודת הניטור נעשתה על ידי אקולוגים חיצוניים ובייעוץ מדעי של ד"ר יגיל אוסם ממנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני.

"על מנת ללמוד את השפעת אירוע השלג של 2013 ואת השפעת הטיפולים ביער בעקבותיו בחרנו הפעם למקם גם חלקות ביקורת באזורים שנפגעו מהשלג בצורה קשה והשארנו אותם ללא טיפול", מספר פורת, אקולוג קק"ל ומקים תכנית הניטור. "רצינו לבדוק את בריאות עצי היער שלא טופלו אחרי שניזוקו ואת התמודדות היער עם החומר העצי המת בטווח הקצר ובטווח הארוך".

"הניטור נעשה בחלקות ביער ביריה שבהן נצפה נזק חמור, ונערך טיפול מקיף של סילוק עצים וענפים שקרסו עם כלים הנדסיים כבדים", אומר פורת, "ובחלקות ביקורת סמוכות העצים והחומר העצי המת הושארו כמו שהם. המחקר והניטור ארוך הטווח יבדקו גם את מידת התחדשות האורנים ביער עם ובלי טיפול, וכן את עוצמת הנזקים בעצים החיים הנותרים מחיפושיות קליפה שהן מזיקים התוקפים את חלקי העץ שאינם מתחדשים. הם יכולים להגיע מעצים מתים השוכבים על הקרקע ולתקוף עצים חיים".

עצים מתים, להרחיק או להשאיר?

בקיץ 2014 נערך ניטור ראשוני לפני שאנשי קק"ל החלו בטיפולים. דפנה גלזר, אקולוגית השותפה בצוות המחקר, מספרת על תוצאותיו: "אמנם היער ניזוק בעקבות קריסת עצים, אך רבים מהם נשברו רק בחלקם העליון והם עדיין חיוניים (מלאי חיות). בעקבות קריסת העצים ודילול אזורים צפופים ביער, מתאפשרת התחדשות טבעית של הצומח בתת היער, שהוא האזור שנמצא מתחת לעצים ושיש בו צמיחה של מיני צמחים השייכים אליו, ונבטי אורנים ועצים ושיחים נוספים צומחים ומתבססים בפערי השטח שנפתחו".

שיקום היערות דורש כניסה לשטח של כלי עבודה כבדים, אלא שהנזק שהם גורמים לקרקע עלול להיות גדול יותר מהתועלת שלהם. צילום: באדיבות יהל פורת
שיקום היערות דורש כניסה לשטח של כלי עבודה כבדים, אלא שהנזק שהם גורמים לקרקע עלול להיות גדול יותר מהתועלת שלהם. צילום: באדיבות יהל פורת

באביב 2015 ערך האקולוג מור אשכנזי את סבב הניטור הראשון אחרי הטיפולים. הניטור כלל מעקב אחרי התחדשות תת היער, ובמהלכו נצפתה נביטה רבה של אורנים בחלקות היער שצמחו על גבי מסלע קירטוני המועדף על האורנים. לא נראתה כלל מתקפה של חיפושיות קליפה על עצים חיים, או תמותה נוספת של עצים חיים ביער. אף על פי שהתנאים בארץ שונים, הניסיון בעולם מלמד שמתקפת חרקים צפויה להתחולל שנתיים עד חמש שנים לאחר הנזק, כך שמוקדם מדי להסיק מסקנות. פורת מציין שחשיבות התהליך הזה היא בכך שזו הפעם הראשונה שנבנה ניטור ארוך טווח שיאפשר קבלת החלטות בניהול היער בזמן אמת, אולם זוהי תמונה ראשונית בלבד ורק בעוד כמה שנים נוכל להבין את המתרחש במלואו.

בעיה אחרת שבה עסקו המנטרים היא הרחקת העצים המתים שדורשת הכנסת כלים הנדסיים לשטח וגרירה של עצים. פעילות זו עלולה לפגוע בשכבת הקרקע העליונה ולגרום נזק לצומח בתת היער, לכן הניטור המתמשך בודק גם את ההשפעה של פעולות אלה על הצומח שם. עם זאת, יש לזכור שפעילות הסילוק הכרחית – עצים שקרסו הם סיכון בטיחותי למטיילים, והעצים הפזורים על הקרקע הם חומר בערה שעלול להגביר התפשטות שריפות.

"בעבר נשמעה טענה שיער אורן ירושלים אינו עמיד בפני סופות שלגים, אולם התוצאות הראשוניות של הניטור שלנו מראות אחרת", מסכם פורת. "כמו במקרה של שריפה, היער מסוגל להתמודד עם אירועי קיצון ולהתחדש. גם אם עצים רבים נופלים, ובמשך כמה שנים היער לא ייראה כפי שהתרגלנו, לא צריך להיבהל. היער ישרוד, ואולי אף תיווצר הזדמנות ליער עם נוף פתוח יותר עם מגוון מינים רב יותר. את זה נדע בעתיד".



אולי יעניין אותך