אין כמו השנה החדשה כדי לקחת את עצמנו בידיים. ההחלטות שאנחנו מקבלים לקראת ראש השנה הן חלק כמעט בלתי נפרד מאווירת החג. אך לצד הבחירות המקצועיות והאישיות, השנה החדשה מגלמת בתוכה גם הזדמנות לקבל החלטות למען הסביבה וכדור הארץ.
במקרה הזה, אין זמן לבזבז. לפי דו"ח ה-IPPC, שפורסם החודש, אנחנו עלולים לחצות את רף ההתחממות התחתון שנקבע בהסכם פריז (1.5 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה הממוצעת ששררה לפני המהפכה התעשייתית) כבר בתחילת העשור הבא. לכן, השינוי שכל אחד מאיתנו יכול לעשות, צריך להתחיל ממש עכשיו.
ההרגלים החדשים שלכם
אחת הדרכים המרכזיות שבהם מתבטאת טביעת הרגל האקלימית שלנו היא באמצעות צריכה של מוצרים או שירותים, שהפקתם, שינועם ואחסנתם צורכים כמויות גדולות של אנרגיה שיצורה אחראי לפליטת גזי חממה המאיצים את משבר האקלים.
יש כמה מהלכים פשוטים שעשויים להפחית את צריכת היתר שלנו. כולנו יודעים שרשימות קניות ממקדות אותנו במוצרים שאנחנו באמת צריכים בסופרמרקט. את הרעיון הזה ניתן להרחיב לתחומים אחרים. צריכה היא פעולה מאוד פסיכולוגית – אנחנו קונים הרבה אוכל לא רק כי אנחנו רעבים, אלא גם כי משהו מרגיש חסר. חשבתם פעם על גודל המקרר שלכם? אולי הוא זה שגורם לכם לקנות מעבר לנדרש. מקרר קטן אך פרקטי יפחית קנייה מיותרת של מצרכים. על פי דו"ח של ארגון לקט ישראל, סך אובדן המזון בשנת 2019 עומד על 2.5 מיליון טון, בשווי של כ- 20.3 מיליארד שקלים, מדובר ב-35 אחוז מהיקף ייצור המזון בישראל. חצי מהמזון שנזרק היה ראוי למאכל.
קניות עם שקיות רב-פעמיות היא דרך פשוטה להפחית את זיהום מקורות מים והאוקיינוסים בגלל כמויות הפלסטיק האדירות שמגיעות לשם. שקיות הניילון מתעופפות פעמים רבות על ידי הרוח ומגיעות לכל חלקה טובה על פני כדור הארץ. זיהום הים בפלסטיק גורם למותם של מיליון עופות ימיים, אלפי צבי ים, ועשרות אלפי יונקים ימיים כולל לוויתנים, כלבי ים ויצורים אחרים, בכל שנה.
לייצור פלסטיק יש קשר והשפעה על משבר האקלים. כך, למשל, כדי לייצר את כמות בקבוקי הפלסטיק שכולנו צורכים מדי שנה שמיוצרים מ-PET (Polyethylene terephthalate)- פולימר שמורכב מאתילן שהינו תוצר של זיקוק נפט. על פי נתוני Euromonitor International, 480 מיליארד בקבוקי פלסטיק חד-פעמי נרכשו ברחבי העולם במהלך שנת 2019. מעבר לכך, שימוש בבקבוקי שתייה רב-פעמיים יצמצם דרמטית את צריכת הנפט וכמות פסולת הפלסטיק שתיווצר.
הרגל נוסף שכדאי לאמץ הוא כביסה במים קרים וייבוש הכביסה באוויר הפתוח 60 אחוז מהאנרגיה שמושקעת בבגד היא לא בתהליך הייצור והשינוע שלו, אלא דווקא בשלב הכביסות והייבוש שנמצא בידיים שלנו. שני הנ"ל גם שוחקים מהר מאוד את הבגדים שלנו. לא חייבים לכבס את הבגדים אחרי כל לבישה. מעבר לכך, הבגד יהיה מספיק נקי גם ב-30 מעלות או אפילו בכביסה במים קרים (שבישראל ברוב ימות השנה לא ממש קרים). כל שינוי קטן כזה יכול ליצור אפקט חיובי ולצמצם את צריכת האנרגיה ופליטות גזי החממה שלנו.
נסיעה באוטובוס וריכוז טיסות
גם הרגלי התחבורה שלנו זקוקים לריענון. גם אם יש בבעלותכם רכב פרטי, הוא לא חייב לזוז ממקומו כאשר נדרשת נסיעה למרחק קרוב. מעבר לתחבורה ציבורית, רכיבה על אופניים או אפילו הליכה ברגל, הם כמה מהדברים הכי טובים שאתם יכולים לעשות השנה בשביל הסביבה. במחקר של משרד הבריאות, שבוא נמצא כי זיהום אוויר בישראל גורם ל-1,608 מקרי מוות ול-184 אלף ימי אשפוז בשנה, נטען שהתורם העיקרי לזיהום הוא זיהום אוויר ממקור תחבורתי.
גם כשיוצאים מהארץ לחופשה אפשר להמשיך לחשוב על הסביבה. בחירה בחופשות ארוכות על פני חופשות קצרות תצמצם את זמן הטיסה הכולל שלכם. כלומר, עדיף לטוס פעם אחת לחופשה שתימשך כשבועיים, מאשר לטוס לחמישה סופי שבוע. בנוסף, במעבר בין מדינות, רצוי לקחת רכבת במקום טיסה קצרה כשזה אפשרי.
באשר לתזונה, בחירה בצמחונות או טבעונות טובה לצמצום הסבל של בעלי החיים אך מצוינת גם בשביל הסביבה. אכן זאת החלטה מאוד משמעותית מכיוון שמדובר בהפסקת אכילה של סוגי מזון רבים. לכן גם הפחתה משמעותית באכילת בשר, ובעיקר בשר בקר, יכולה לסייע מאוד למתן את מגוון ההשפעות הסביבתיות השליליות שמייצרת תעשיית המזון מן החי. לפי נתוני ה–OECD, צריכת הבשר השנתית לאדם בישראל עומדת על 58.6 קילוגרם לנפש של בשר עוף ו-19.3 קילוגרם לנפש של בשר בקר ועגל. ישראל נמצאת במקום השישי בעולם בצריכת בקר. במחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון נמצא כי השטח הנחוץ לאספקת כלל הבשר גדול בכ-200 אחוז מהיקף הקרקע החקלאית הזמינה בישראל.
כל צעד יכול להשפיע
נראה כי בעולם מתחילים להתעורר. בסקר שכלל 3,000 משתתפים ונערך בבריטניה לרגל תחילת השנה האזרחית 2021 עלה כי אחד מכל שישה אנשים התחייב לחיות את חייו בצורה בת קיימא יותר בשנה הנוכחית. כאן בארץ, על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבחן את עמדות הציבור בנושא משבר אקלים, עולה כי 58 אחוז מהציבור רואה עצמו כאחראי לפעול להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה.
מהנתונים עולה גם ש-77 אחוז מהנשאלים הביעו נכונות גבוהה להפריד פסולת למחזור באופן קבוע וש-61 אחוז מוכנים לוותר על שימוש בכלים חד-פעמיים. מנגד, רק 45 אחוז יסכימו לצמצם את הנסיעה ברכב פרטי כדי להפחית את זיהום האוויר. עוד עולה כי הציבור מוכן לשאת בנטל כספי למען שינוי סביבתי, כאשר יותר ממחצית מהציבור מסכים להטיל מס על מוצרים שאינם עומדים בתקן ירוק גם אם הדבר יביא לייקור במחירי המוצרים לצרכן.
"חייבים להבין שכל צעד אישי שלנו משפיע", אומרת ליאת צבי, מומחית בהתנהגות צרכנים וקיימות. "לצד אדם אחד חיים, לפחות כאן בארץ, עוד תשעה מיליון אנשים. ברגע שכל פעולה תעשה על ידי תשעה מיליון איש היא תפחית דרמטית שימוש במשאבים שמזיקים לכדור הארץ".
"כל אחד ואחת מאיתנו יכול לעשות מגוון רחב של פעולות כדי לעצור את ההידרדרות הסביבתית", מסביר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "הפעולה החשובה ביותר שאדם בודד יכול לעשות, זו הפחתה במקור – לקנות פחות, לצרוך פחות לנסוע פחות. לא מדובר על חיי סגפנות, אלא בסה"כ על צמצום בזבוז המשאבים המיותר שגורם לנו להשליך לפח האשפה עשרות אלפי שקלים מידיי שנה שהיו יכולים לשמש אותנו למטרות אחרות, טובות יותר". לוי מציין כי מלבד התנהלות הציבור ישנם גורמים מרכזיים מאוד נוספים שאחראים להידרדרות הסביבתית. "אנחנו חייבים לדרוש ממקבלי ההחלטות בממשלה ובשלטון המקומי וכן מהתאגידים שמהם אנחנו רוכשים מוצרים ושירותים, לפעול בסטנדרטים סביבתיים גבוהים בהרבה. אם לא נעשה זאת ככוח צרכני ואלקטורלי נחוש, הם מצידם לא יתאמצו לשנות את ההתנהלות הסביבתית שלהם".
