משחקי המחשב המבוססים על סיפורי הרפתקאות, בהם אנחנו כשחקנים, מובילים את הדמות הראשית בתוך מסע או סיפור ומכוונים את הפעולות שלה (בחר את ההרפתקה שלך), זוכים להצלחה רבה בקרב גיימרים עוד משנות השמונים. כעת, יצא לשוק משחק הרפתקאות חדש שכזה, עם מטרה שונה מהרגיל: לשטח את עקומת ההתפשטות של נגיף הקורונה.
המשחק, שנקרא Wanji, פותח על ידי על ידי עמותת Peripheral Vision International (PVI) וספקית התקשורת הסלולרית Viamo וניתן להפעיל אותו בטלפונים סלולאריים בסיסיים, גם כאלה שאין להם גישה לאינטרנט. הוא משוחק בניבים מקומיים באוגנדה, בטנזניה, במלאווי, בגאנה, במדגסקר ובנפאל – מדינות שבהן אנשים רבים נמצאים במצוקה ושמערכות הבריאות בהן מוגבלות ביכולתן להתמודד עם אתגרים גדולים.
הרעיון מאחורי וואנג'י הוא שבאמצעות המשחק ניתן יהיה להעביר מידע חשוב לקהילות המרוחקות מבחינה גאוגרפית ושיש להן גישה מוגבלת למידע בשפה המדוברת בהן.
בחר את הפעולה הנכונה
כדי להתחיל לשחק במשחק, על השחקנים להתקשר למספר חינמי, המציע מידע באמצעות טכנולוגיית שמע ותגובה קולית אינטראקטיבית .(IVR) פלטפורמת ה-IVR עוקבת אחר מידע על זמני שיחה, אורך ותדירות וכן החלטות ומסלולים במשחק. עובדה זו מאפשרת למנהלי המשחק לשפר ללא הרף את חווית המשחק תוך מדידה וכימות של יעדי למידה.
המשחק מציב למעשה את השחקנים בעמדת של מי שיכול לקבל החלטה ולשלוט בגורלו ומבקש מהם להחליט מה קורה לאורך הסיפורים על מנת לבנות מעורבות ולשפר את הלמידה שלהם בנושא. שירות השיחות של המשחק משתמש בשאלות ייחודיות ומושכות עבור קהלים שונים ומספק תשובות הנשענות על מידע אמין של ארגון הבריאות העולמי. הנרטיבים האינטראקטיביים מאפשרים לשחקנים לחקור את ההחלטה שהם עשויים לקבל בעולם האמיתי.
בפני השחקנים מוצגים תרחישים שונים ומאפשר להם לבחור כיצד לנהוג, כאשר לכל החלטה יש השפעה על מהלך המשחק. כך, למשל, בפני השחקן יוצג התרחיש הבא: "אתה עורך קניות ועיניך מתחילות לגרד. האם לשפשף אותן או לא לגעת בהן? לחץ על 1 כדי לשפשף אותן עם האצבע. לחץ על 3 כדי להתנגד". לחיצה על הכפתור הלא-נכון בטלפון של השחקן מסיימת את המשחק, אך כאשר השחקן מחליט החלטות חיוביות ונכונות הוא מתוגמל בנקודות ו"פרסים" בתוך המשחק והוא יכול להמשיך לשחק.
"משחקים ככלי חינוכי זהו משהו שמוכר לנו היטב. בשנים האחרונות יש ניסיון ליישם אותו גם בבתי ספר לרפואה עבור סטודנטים ורופאים, והן להנגיש אותו עבור הציבור הרחב, ככלי להנחלת ידע בכל הקשור למחלות זיהומיות", אומר פרופ' רן ניר-פז, מומחה למחלות זיהומיות במחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בהדסה ואחראי הוראת מחלות זיהומיות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. "קיימים כמה פרויקטים בתחום שפותחו כצורך מקומי של מורה להעביר ידע בצורה אינטראקטיבית ומהנה וחלקם אף אומצו על ידי גופים רגולטורים, ככלים להבנה של התפשטות מחלות ומגיפות".
להעביר מידע לקהילות מוחלשות
שני הארגונים שיזמו את הפרויקט יצרו בעבר משחקים דומים, שזכו להצלחה לא-מבוטלת באזורים כפריים ומרוחקים באפריקה ובאסיה. המשחקים הקודמים עסקו בנושאים כמו סחר הוגן, חקלאות, אלימות במשפחה וחינוך מיני ו בתשעת החודשים הראשונים של 2019 שיחקו בהם כ-770 אלף משתמשים ייחודיים. אולם, כאשר נגיף הקורונה החל להתפשט, הארגונים הללו נרתמו במהירות לפיתוח משחק בנושא הבוער.
"היה ברור שאפשר להשתמש בוואנג'י כדי להגיע לאוכלוסיות מרוחקות באמת, לאנשים שאולי המידע לא יגיע אליהם בדרכים אחרות. העובדה שנוכל להגיע אליהם תוך שמירה על ריחוק חברתי הייתה פריצת דרך עבורנו בהנגשת המידע", אמר פול פאלזונה, מנכ"ל עמותת PVI.
משחק הקורונה הראשון שנוצר התמקד בהתנהגויות בסיסיות ובניסיון לגרום לאנשים לבצע פעולות מניעה כמו שטיפת הידיים כשהם חוזרים הביתה והימנעות ממגע בפנים. המטרה הייתה לחדד עבור האוכלוסייה את יסודות מניעת ההדבקה בנגיף הקורונה. מאוחר יותר נוספו למשחק גם מידע שכולל הנחיות בנושאים מרכזיים הקשורים לשיטוח עקומת הקורונה, כמו מדוע חשוב להקפיד על ריחוק חברתי, איך לשמור על רווחה נפשית ופיזית בתקופה מורכבת זו וכיצד למנוע אפליה והפצת סטיגמות הקשורות למגפה.
ב-PVI מתכננים להשיק בקרוב את המשחקים גם ברואנדה, ניז'ר ומאלי, זאת אחרי שהמיזם נכנס לפעילות בקמבודיה, באינדונזיה ובמדינות מתפתחות אחרות, כאשר בכל מקום הוא הותאם לשפה המקומית ולצרכי קהל היעד.
אגב, ברשת אפשר למצוא גם כמה משחקים אינטראקטיביים בעברית העוסקים בהתמודדות עם משבר הקורונה, אך רובם מיועדים לילדים.
להגיב טוב יותר בזמן משבר
"אחת הדוגמאות הטובות למשחק המשמש ככלי לסימולציה של התפשטות מגיפות הוא Pandemic, שהוא אחד הכלים היעלים להנגשת המידע בנושא זה לציבור הרחב. המשחק הזה ומשחקים נוספים מסוגו מדגימים לציבור את העקרונות של התפשטות המגיפה", אומר ניר-פז ומוסיף "בנוסף ניתן להשתמש באמצעי מדיה נוספים ללמידה אינטראקטיבית שאינם דווקא מוגדרים כמשחק, כמו טוויטר ואינסטגרם למשל. דרך כלים אלו אני מלמד את הסטודנטים שלי כיצד להעביר ידע וגם כיצד לסנן מידע כך שיהיה מהימן".
מחקר עדכני, שפורסם השנה על ידי חוקרים מקנדה בכתב העת Globalization and Health, בחן כיצד משחקים מספקים כלי, שלרוב אינו מנוצל מספיק, לקידום למידה וחדשנות סביב משברי בריאות עולמיים. כמו כן, הוא בחן כיצד משחקים יכולים לסייע לקובעי המדיניות וארגוני הבריאות העולמיים להתכונן ולהגיב טוב יותר בעת התפרצות של מחלות, כמו נגיף הקורונה.
על פי המחקר, המשתתפים במשחקים כאלו דיווחו שהם מרגישים שהמשחק משקף להם באופן יעיל מאוד את קבלת ההחלטות בעולם האמיתי ואת אתגרי קביעת סדר העדיפויות במהלך משבר.
"טרם ביצוע הסברה בנושא של מחלות ומגיפות צריך להבין מה הם הפחדים של האוכלוסייה", אומרת ד"ר דיצה לוין, מומחית לאימונולוגיה, שמובילה מטעם עמותת מדעת את חוק קידום החיסונים. "להסברה מסוג זה שתי מטרות עיקריות: שאנשים יבינו כיצד להתנהג בזמן המגיפה ולעודד אנשים להתחסן כאשר יהיה חיסון".
"אני חושבת שבישראל הרעיון של יישום משחקים מסוג זה הוא נחוץ בקרב אוכלוסיות בעלות גישה נמוכה למידע מהימן. דוגמה לכך ניתן לראות באוכלוסייה החרדית", מוסיפה לוין. "באוכלוסייה החרדית צריך לבצע הסברה בנושא בכל מיני ערוצים ובעיקר דרך הדמויות המשפיעות במגזר – הרבנים, וגם דרך נשים, שלרוב מטפלות בנושא הבריאותי במשפחה. משחקים כאלו כמובן יצטרכו להיות מותאמים עבור האוכלוסייה עם דוגמאות מהעולם שלהם, אך יוכלו לסייע בהעברת ידע ובהנגשתו בצורה יעילה. נוסף על כך יש מקום להכניס גם מידע על חיסונים, איך מייצרים אותם, מידת הבטיחות שלהם לאוכלוסייה וחשיבותם על מנת לייצר את חסינות העדר".
