באיזה מידה רכישה של פריט יד-שנייה מסוגלת להחליף רכישה של פריט חדש? צילום: Unsplash
בגדים: אנחנו קונים הרבה מהם ובזול, לובשים רוב הזמן רק 20 אחוז מהם, וכ-85 אחוז מפריטי הלבוש שאנחנו קונים מגיעים לפח תוך שנה. יחד עם זאת, תעשיית האופנה היא בין התעשיות המזהמות והמזיקות ביותר לסביבה: החל מתהליכי ייצור בזבזניים במים ובמשאבים, דרך שימוש בכימיקלים שמזהמים מקורות מים וכלה בסוף חיי הבגד. נוסף על שינוי מתבקש באופן ייצור הבגדים, בהיקף הייצור ובטיפול בפסולת טקסטיל, יש השפעה רבה גם להתנהגות צרכנית. לכבוד יום בגדי יד-שנייה שחל מדי שנה ב-25 באוגוסט יצאנו לבדוק עד כמה פרטי יד-שנייה הם חלופה לרכישת בגדים חדשים ומה מונע מהציבור הישראלי לרכוש בגדים משומשים.
מקום טוב באמצע
מחקר חדש שהוצג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה בדק לראשונה מה הוא שיעור החלופה של בגדי יד-שנייה בישראל. "שיעור החלופה הוא מושג שמתייחס למידה שבה רכישה של פריט יד-שנייה מסוגלת להחליף רכישה של פריט חדש", מסבירה נעם לובטון שערכה את המחקר במסגרת התזה שלה לתואר שני באוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' ענת צ'צ'יק. "המשמעות של זה היא מה באמת היעילות הסביבתית של הרכישה. אם נקנה עוד ועוד בגדי יד-שנייה, נוסף לבגדים החדשים שאנחנו קונים, לא תהיה לזה יעילות סביבתית", היא מסבירה.
לדברי לובטון, טווח שיעור החלופה לבגדי יד-שנייה בעולם הוא 11–75 אחוז. מטרת המחקר הייתה למצוא איפה ישראל ממוקמת בטווח זה, ומה הגורמים המשפיעים עליו. "רצינו להבין מה המוטיבציות של הצרכן הישראלי לרכוש בגדי יד-שנייה ומה הם החסמים", היא אומרת. המחקר נעשה בשיתוף עם רשת בגדי היד-שנייה "צ'לסי" שמפעילה מספר סניפים ברחבי הארץ. המחקר כלל סקר שבו השתתפו 258 צרכנים שרוכשים בגדי יד-שנייה, ונוסף על כך "בוצעו ראיונות עומק חצי מובנים עם 20 משתתפות: מחצית מהן רוכשות בגדי יד-שנייה ומחצית לא רכשו יד-שנייה מעולם", היא מסבירה.
מהמחקר עולה כי שיעור החלופה של בגדי יד-שנייה בישראל עומד על 38.7 אחוז כך שישראל נמצאת באזור האמצע יחסית לטווח העולמי. "מחקרים מצביעים על כך שהתועלת הסביבתית משמעותית גם בשיעור חלופה של 10 אחוז. זה אומנם שיעור נמוך ביחס לתעשיות אחרות, אך מכיוון שהרבה מהנזקים של תעשיית האופנה מצויים בשלבי הייצור, לכל הפחתה בייצור יש השפעה חיובית. לכן גם שיעור החלופה בישראל הוא משמעותי מספיק כדי שיהיה לנו צורך ורצון לקדם את שוק היד-שנייה כאן", היא אומרת.
חולצת דרייפיט
"כדי לחשב את שיעור החלופה שאלנו את המשתתפות לגבי פריטי לבוש יד-שנייה שנרכשו בשלושת החודשים שקדמו לסקר מתוך הנחה שזו תקופה שאנשים מסוגלים לזכור, ושאלנו סדרה של שאלות על אותן רכישות", מסבירה לובטון.
שיעור החלופה נבדק עבור פריטי לבוש שונים. "מצאנו שמכנסיים ושמלות הם הפריטים עם שיעור החלופה הגבוה ביותר לעומת סוודרים שהיו בעלי שיעור החלופה הנמוך ביותר", היא אומרת. ממצא מעניין נוסף נוגע לחולצות טי-שירט: הן היו הפריט הפופולרי ביותר שנרכש הכי הרבה בחנויות יד-שנייה, אבל שיעור החלופה שלהן היה 36 אחוז בלבד; כלומר, הרכישה שלהן ביד-שנייה לא בהכרח הצליחה להחליף רכישה של חולצות חדשות.
חולצות טי-שירט הן הפריט הפופולרי ביותר שנרכש הכי הרבה בחנויות יד-שנייה. צילום: Pixabay
עניין של סגנון ולא של חיסכון
עוד נמצא במחקר כי שיעור החלופה בקרב צעירים היה גבוה מאשר אצל מבוגרים. למשל, הקבוצה בגילי 33–39 החזיקה בשיעור חלופה גבוה של 44 אחוז. "אבל מגיל 50 הייתה ירידה דרמטית. כלומר, בגיל מבוגר הקנייה של יד-שנייה מחליפה פחות רכישה חדשה", אומרת לובטון.
שאלה נוספת במחקר עסקה במקום שבו מעדיפות הצרכניות בישראל לרכוש יד-שנייה. "את הציון הגבוה ביותר קיבלו חנויות פיזיות, אחריהן ירידים ופסטיבלים ואת הציון הנמוך ביותר קיבלו חנויות מקוונות. אני חושבת שנכון להיום אנשים עדיין צריכים למדוד ולהרגיש, זה גם יכול לנטרל חסמים כמו עניין ההיגיינה", מסבירה לובטון את הנתון המפתיע. לדבריה, בספרות העולמית רואים עלייה של הפלטפורמות אונליין. "גם פה בארץ יש עלייה במספר הפלטפורמות שנפתחות אבל כרגע הצרכנים עדיין מעדיפים את הפיזי. יש גם פער דיגיטלי שקשור לגילים, אבל בכל הגילים, גם בגיל הצעיר, ההעדפה היא לפיזי", היא אומרת.
המחקר בחן גם את החסמים שמונעים קנייה של בגדים יד-שנייה או מעכבים אותה. "זוהו שלושה חסמים מרכזיים: קושי במציאת מידות, חששות היגיינים וחוויית קנייה שעלולה להיות לא נעימה כשמדובר בחנויות יד שנייה פיזיות", אומרת לובטון. "שאלנו את משתתפות המחקר האם יש פריט שאותו הן יעדיפו לא לרכוש יד-שנייה ומה שמצאנו היה מעניין: רוב המשתתפות – 62.4 אחוז – לא התנגדו לרכישת אף פריט יד-שנייה. בקרב אלה שכן, הייתה להן הימנעות נקודתית; היא הייתה בעיקר לבגדי ספורט, לבגדי ילדים ולחולצות טי-שירט", היא מפרטת. לדבריה, המסקנה היא שככל שמדובר בפריט אינטימי יותר ושקרוב יותר לגוף, כך יש יותר הימנעות לרכישה, מה שמתיישב עם החששות בנושא היגיינה.
למה כן לקנות יד-שנייה?
"שיערנו שבישראל המוטיבציה הכלכלית לקניית בגדי יד-שנייה תהיה חזקה והתבדינו. לפי תוצאות המחקר, מוטביציית הפנאי – מי שמעריכה את הייחודיות של בגדי וינטג' ויד-שנייה – הייתה משמעותית גבוהה יותר מהמוטיבציה הכלכלית", היא מסבירה.
אבל את הציון הגבוה ביותר קיבלה המוטיבציה הסביבתית. "מצאנו כמה גורמים לעלייה בצריכת בגדי יד-שנייה: נטייה להתנהגות פרו-סביבתית, תחושת מסוגלות עצמית כמו אמונה שהפעולות שלי יכולות לעשות שינוי ותפיסת איכות גבוהה של פריטי יד-שנייה. זה מביא למסקנה אפשרית שכדאי לקדם את השוק הזה בקרב צרכנים שיש להם התנהגות פרו-סביבתית והעדפה לווינטג' ולא בקרב צרכנים עם העדפה כלכלית, במיוחד בגלל שקשה מאוד להתחרות במחירים הזולים של תעשיית האופנה", מציעה לובטון.
זהו המחקר הראשון שבדק את שיעור החלופה ביד-שנייה בישראל. עם זאת, לובטון אומרת שיש עוד הרבה מה לחקור בנושא. "הבחינה של יעילות סביבתית דרך שיעור החלופה מעניינת מאוד אבל המחקר שלנו התרחש בנקודת זמן מסוימת וכלל קבוצת צרכנים מסוימת. מחקר המשך שיבחן את משך הזמן שבו משתמשים באותם פריטי יד-שנייה וכמה כביסות הם עוברים יאפשר להבין לעומק את היעילות הסביבתית של בגדי יד-שנייה. המחקר הנוכחי יכול לסייע לעסקים להבין את המוטיבציות ואת החסמים של הצרכנים, להשתפר בהתאם ולדייק את עצמם לקהל. כך נעזור לקדם את שוק היד-שנייה בישראל ולשפר את שיעור החלופה בישראל", היא מסכמת.
