שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. צילום: Pixabay
תחום האנרגיה עובר שיבוש טכנולוגי מהיר. דרכי הפקת האנרגיה שאליהן התרגלנו במאה השנים האחרונות, ואף יותר, משתנות במהירות. אם בעבר כמעט כל האנרגיה שלנו הייתה מדלקי מאובנים, היום יותר ויותר מהחשמל מופק מאנרגיות מתחדשות. נוסף על כך, בעבר הופקה האנרגיה באופן מרוכז באתרים ספורים כמו שדות של נפט, של גז טבעי או של פחם, או במתקנים כמו תחנות כוח, בתי זיקוק ותחנות דלק, ואילו כיום אנחנו רואים הרבה מתקנים קטנים יחסית ומבוזרים, והאנרגיה אף נאגרת. אנחנו קרובים למציאות שבה אנשים רבים יאגרו אנרגיה (בבית, בדירה וברכב חשמלי) ויסחרו בה, ואף יפיקו אנרגיה בעצמם (בעיקר באמצעות פאנלים סולאריים). מה צריך לקרות כדי שהטכנולוגיה המשבשת תשתלט על השוק ותתרום לעתיד אנרגטי מבוזר וידידותי לסביבה?
מהי טכנולוגיה משבשת?
טכנולוגיה משבשת (disruptive technology) היא טכנולוגיה חדשה שמשתלטת בקצב אקספוננציאלי (מעריכי) תוך 10–15 שנה על שוק או שווקים קיימים, הופכת את הטכנולוגיות הקודמות ללא רלוונטיות ואף יוצרת שווקים חדשים שלא היו אפשריים קודם לכן.
כדי להסביר זאת בפשטות, כדאי להתחיל במבנה של שוק או תחום מסוימים. בשוק או בתחום כלכלי יציב, יש מוצר או שירות שנעזרים בטכנולוגיה אחת או במספר טכנולוגיות שולטות שמספקות מענה לצורך כלשהו. התקדמות טכנולוגית רגילה היא לרוב איטית והדרגתית, ומתבצעת על ידי החברות או הגופים ששולטים בשוק או בתחום. למשל, שוק הטלפונים הניידים כיום מורכב בעיקר מסמארטפונים ומיעוטו מטלפונים ניידים "טיפשים". המכשירים עוברים שדרוגים ושיפורים הדרגתיים (מהירות מעבדים, איכות מצלמה, מסך, מהירות תקשורת וכו'), בקצב קבוע יחסית. שינויים בהיקפי המכירות של החברות הללו בשוק שכזה הם בדרך כלל לינאריים ואיטיים יחסית.
אולם, עד שנות ה-90 של המאה הקודמת, שלטו טלפונים נייחים בשוק התקשורת ללא עוררין במשך עשרות רבות של שנים, וכמעט בכל בית ומשרד היו טלפונים נייחים. אבל, תוך זמן קצר יחסית הם הפכו לזן נדיר לאחר שהוחלפו בטכנולוגיה המשבשת של הטלפונים הניידים "הטיפשים" שאפשרו להתקשר לאדם ספציפי ולא למקום. הטכנולוגיה המשבשת של הטלפונים הניידים "הטיפשים" שובשה בעצמה תוך 10–15 שנה מפריצתה על ידי הטכנולוגיה המשבשת של הסמארטפונים, שעכשיו הפכו בעצם למכשיר אחד שמבצע מה שפעם עשרות מכשירים ספציפיים, יקרים ומסורבלים עשו כל אחד בנפרד: טלפון, מחשב (יחד עם אלף הפונקציות שלו), מחשבון, פנס, מצלמת סטילס, מצלמת וידאו, מדחום, מד רעש, פקס, טלגרף, ועוד.
מה הופך טכנולוגיה לטכנולוגיה משבשת?
טכנולוגיה משבשת היא טכנולוגיה בעלת יתרונות גדולים בסדרי גודל לעומת הטכנולוגיות השולטות בשוק בכמה פרמטרים חשובים, באופן שהופך את הטכנולוגיות הקודמות לבעלות ערך נמוך או אפילו לחסרות ערך. במקרים רבים, טכנולוגיה משבשת מאחדת מספר טכנולוגיות משנה ליצירת מוצר או שירות שלא היו קיימים קודם לכן וכך יוצרת שווקים ותחומים חדשים. ההשתלטות של הטכנולוגיה המשבשת על השוק (לפחות 80 אחוז ממנו) מתרחשת כאמור במהירות, כך שהיקף השוק שלה גדל כל שנה בעשרות או אף במאות אחוזים.
עם זאת, זה לא מספיק שטכנולוגיה תהיה פורצת דרך ומהפכנית כדי שהיא תהפוך לטכנולוגיה משבשת ותשתלט על השוק במהירות. יש פרמטרים נוספים שחלק מהם דוחפים את הטכנולוגיה המשבשת להשתלט על השוק ואחרים מדכאים את הטכנולוגיה הישנה. למשל, ירידה במחיר המוצר או השירות החדש לרף שצרכנים יהיו מוכנים לשלם אותו, עודף כסף פנוי אצל צרכנים פוטנציאליים (רווחה כלכלית), שוק צרכני ושוק פרסום חזקים יתרמו כולם לעלייה של טכנולוגיות משבשות של מוצרי צריכה.
תמריצים כלכליים כמו הטבות מס, מיסוי עודף או סבסוד הם כלים של המדינה לעודד את תושביה להשתמש יותר או פחות בסוג מסוים של מוצרים או שירותים. למשל, הטבות מס נרחבות שהעניקה המדינה לחברות הגז הטבעי אפשרו הקמה מהירה יחסית של סקטור גז טבעי חדש בישראל ב-20 השנים האחרונות, ובמקביל הן מדכאות מעבר לאנרגיות מתחדשות ולאגירת אנרגיה בישראל. רגולציה סביבתית חזקה או סנטימנט סביבתי בדעת הקהל יעודדו עלייה של טכנולוגיות שפוגעות פחות בסביבה או אף מועילות לה ומצד שני ידכאו שימוש בטכנולוגיות המזהמות הנפוצות כיום.
טכנולוגיות משבשות נהנות ממשוב חיובי שמרחיב את התפוצה שלהן ומוריד את המחיר שלהן. אם בהתחלה יקר לייצר אותן, ככל שהן פופולריות יותר, כך הן נהנות מיתרון הגודל (זול יותר לייצר טלפון אחד במפעל שמייצר מיליון טלפונים בשנה מאשר לייצר טלפון אחד במפעל שמייצר אלף טלפונים בשנה) ועלות היצור שלהן עבור כל יחידה יורדת, הן הופכות זולות יותר, וכך משתמשים בהן יותר. טכנולוגיות שעוברות שיבוש סובלות ממשוב שלילי הפוך: ככל שהטכנולוגיה המשבשת משתלטת יותר, מוכרים פחות מהטכנולוגיה הישנה, החברות הוותיקות מרוויחות פחות ועלולות להיכנס למצוקה כלכלית, עולה יותר לייצר כל יחידה (יתרון הכמות הולך ומתכווץ), המחיר ליחידה הולך ועולה, ופחות אנשים קונים את הטכנולוגיה הישנה שגם נהיית יקרה יותר.
הטכנולוגיה המשבשת של הטלפונים הניידים "הטיפשים" שובשה תוך 10–15 שנה מפריצתה על ידי הטכנולוגיה המשבשת של הסמארטפונים. צילום: Pixabay
להפוך את שוק האנרגיה על פיו
כאמור, שיבושים טכנולוגיים מתרחשים כיום גם בתחום האנרגיה והופכים את שוק האנרגיה העולמי על פיו. עד המהפכה התעשייתית (לפני כ-200 שנה), הייתה האנרגיה הזמינה אישית, מבוזרת ומוגבלת. אנשים יכלו להשתמש באנרגיה שבגופם, באנרגיה שבחיות משא או עבודה (כמו סוסים, שוורים וחמורים), בעצים להסקה, או לכל היותר ברוח או במים בטחנות קמח פשוטות ובספינות מפרש. ראשית השימוש הנרחב בפחם כמקור להפקת אנרגיה בקנה מידה גדול שינתה את הכול. מאז עברנו להפיק אנרגיה לצורכי חימום, תחבורה וחשמל באופן ריכוזי בהיקפים נרחבים באמצעות מספר מצומצם של חברות, תחנות כוח ותחנות דלק שמספקות בעיקר דלקי מאובנים כגון פחם, נפט וגז טבעי.
חשוב להדגיש שכמו בשיבושים טכנולוגיים אחרים, לא מדובר היה רק בהחלפת טכנולוגיה אחת באחרת; אנשים לא עברו "רק" להשתמש בפחם במקום בעץ להסקת בתיהם. ההיצע העצום והנייד של אנרגיה זמינה (עצים צומחים לאט, מספרם מוגבל והם מכילים פחות אנרגיה זמינה לקילוגרם לעומת פחם) אפשר הקמה של תעשיות עצומות שהיו חדשות דאז כמו תעשייה בקנה מידה גדול, רכבות ומסילות ברזל, ספינות מהירות וענקיות, רכבים וכבישים, מטוסים, טילים, חשמל בכל בית ומבנה ועוד.
כיום אנחנו עדים לשיבוש טכנולוגי נוסף בתחום האנרגיה בדמות מעבר לאנרגיות מתחדשות מודרניות ולאגירת אנרגיה, מה שמאפשר להפיק אנרגיה עם פגיעה מינימלית בסביבה. אף על פי שטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה קיימות כבר 100–150 שנה בדמות סכרים הידרואלקטריים ומתקני אגירה שאובה גדולים, עיקר השיבוש הטכנולוגי כעת הוא גם מגוון רחב יותר של טכנולוגיות מודרניות של אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה, האפשרות להפיק ולאגור אנרגיה במתקנים קטנים ומבוזרים, ופתרונות תוכנה שמאפשרים גמישות ברשת החשמל וכן לכל אחת ואחד לסחור באנרגיה.
טכנולוגיה משבשת היא לא קסם
צריך לזכור שטכנולוגיה משבשת היא כמובן לא קסם. אם שמים לה מקלות בגלגלים, כלומר פוגעים בפרמטרים שמקדמים אותה וממשיכים לתמוך בטכנולוגיות הישנות, היא תתעכב. הדוגמה הקיצונית היא צפון קוריאה שמונעת באופן מוחלט חדירה של טכנולוגיות חדשות למדינה, למעט מה שמחזק את השלטון.
אף על פי שבממוצע בעולם דלקי מאובנים מסובסדים ישירות פי 5–7 לעומת היקף הסבסוד של אנרגיות מתחדשות ושל אגירה, ומסובסדים באופן עקיף פי 20 ואף יותר, אנחנו רואים מדינות (למשל אורוגוואי, בריטניה ואוסטרליה) שבהן אנרגיות דלות בפליטות של גזי חממה (מתחדשות וגרעין) ואגירת אנרגיה משתלטות על השווקים בקצב אקספוננציאלי ותופסות כבר את רוב השוק. כך, לדוגמה, בבריטניה, מולדת המהפכה התעשייתית שבה התחיל השימוש המסיבי בדלק מאובנים, ב-2008 יוצר רק 20 אחוז מהחשמל מאנרגיה גרעינית ומאנרגיות מתחדשות. לאחרונה נסגרה תחנת הכוח הפחמית האחרונה בממלכה, וב-2024 הגיע שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות וגרעין כבר ל-66 אחוז. לכן, קשה לקבל טיעונים לכך שבישראל אי אפשר לקדם אנרגיות מתחדשות ואגירה במהירות.
למעשה, ישראל (יחד עם השכנות שלנו במזרח התיכון) משתרכת אי שם מאחורי רוב מדינות העולם בשיעור השימוש באנרגיות דלות בפליטות גזי חממה (אנרגיות מתחדשות וגרעין) מתוך כלל השימושים באנרגיה. בשורה התחתונה, מונחת בפנינו הזדמנות להשאיר את הגז הטבעי והפחם מאחור ולעבור לאנרגיות מתחדשות. גז טבעי אומנם גורם לפחות זיהום אוויר לעומת פחם ונפט, אבל פליטות גזי החממה שלו בכל מחזור החיים שלו דומות לאלו של שאר דלקי המאובנים. כמו כן, פגיעה במאגרים ובתשתיות הריכוזיות שלו עלולה להביא לשיתוק חלקי או מלא של מדינת ישראל לתקופה ממושכת.
היבט נוסף הוא העלויות. מחירו של הגז הטבעי יקר לעומת אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה, והוא כרוך בהשקעות ובסבסודים רבים (20–30 מיליארד ₪ בישראל מאז 2010). במקביל, מחירי האנרגיות המתחדשות ואגירת האנרגיה פוחתים בקצב אקספוננציאלי (עשרות אחוזים בשנה). הצצה למה שעלול לקרות למי שנשאר מאחור אפשר לקבל ממה שעלה בגורלן של חברות הפחם בעולם המערבי ב-20 השנים האחרונות: עשרות חברות פחם פשטו את הרגל ומאות גיגה-ואט של תחנות כוח פחמיות "הוצאו לפנסיה מוקדמת" במערב. בסין ובהודו, צרכניות הפחם הגדולות בעולם, מפסיקים לבנות תחנות כוח פחמיות חדשות, מגיעים לשיא צריכת הפחם, מתחילים לסגור תחנות קיימות ומודים בעליונות של אנרגיות מתחדשות ואגירה. הגיע הזמן להפנים שאנרגיות מזהמות מדלקי מאובנים הן נחלת העבר ולהתכונן בזרועות פתוחות לשיבושים הטכנולוגיים הידידותיים לסביבה.
ד"ר דניאל מדר הוא חוקר, יועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface
