כיום כבר קשה למצוא סביבונים מעופרת יצוקה. צילום: לודמילה קליאגין, שתיל סטוק
"דודי נתן סביבון לי, סביבון מעופרת יצוקה". באופן מסורתי, הסביבון שניתן בחג החנוכה עשוי, כאמור, מעופרת יצוקה. למרות החגיגיות, יש כמה סיבות שהופכות שי כזה לחג לחגיגי פחות. סביבוני עופרת, מזהיר מכון התקנים, עלולים להיות מסוכנים, במיוחד לילדים אבל לא רק: ממצאים מדעיים מהשנים האחרונות העלו סברה שהמחלות ושהחירשות של המלחין הנודע בטהובן קשורים לחשיפה ממושכת לעופרת במהלך חייו בעקבות צריכה מוגברת של משקאות אלכוהוליים. כן, פעם היצרנים היו מוסיפים עופרת למשקאות כממתיק וכחומר משמר. כיום זה נשמע מופרך, כי אפילו הדלק בתחנות הדלק הוא 'נטול עופרת', ורוב הסביבונים הם בכלל מפלסטיק, אבל יש דרכים נוספות שבהן אנחנו נחשפים לעופרת וכדאי שנכיר אותן.
שימושים נפוצים בעופרת: איפה היא נמצאת בחיי היומיום?
עופרת היא מתכת שנעשה בה שימוש כבר אלפי שנים בגלל תכונותיה הנוחות: היא רכה וניתנת לעיבוד בקלות, בעלת מוליכות נמוכה לחשמל ולחום, עמידה בפני קורוזיה (החלדה) ומתאימה לחסימת קרינה מייננת. אפשר למצוא עופרת בציפוי כבלי חשמל, בצבעים, במוצרי יופי, בציוד מגן מפני מכשירי רנטגן, בכורים גרעיניים ובצעצועים – כמו סביבוני עופרת וינטג'.
עופרת היא תוצר לוואי של תהליכי כרייה של חומרים בעלי שווי גבוה יותר כמו כסף. "עופרת מגיעה לקרקע ולמקורות המים מתעשיות הכרייה, תעשיית המתכות ומחזור סוללות", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין ובוגר תוכנית ממשק. נוסף על כך, עופרת מגיעה לסביבה גם כחלק מאירועים טבעיים של שחרור מתכות במסגרת סחף קרקע או פעילות וולקנית. לאחר הכרייה ובמהלך שימוש בעופרת בשלל פעולות אנושיות, היא מתפזרת בסביבה ויכולה לנוע מרחק רב באוויר בתור אבק. כשהיא שוקעת לקרקע היא מזהמת אותה ואת מקורות המים. עופרת לא מתפרקת בטבע, ולכן הזיהום שנשקף ממנה הוא ארוך טווח.
העופרת לא מתפרקת בגוף האדם ולאחר החשיפה אליה היא מגיעה דרך מערכת העיכול, מערכת הנשימה או דרך העור לרקמות שונות בגוף, ובמיוחד למוח, לעצמות ולכליות. מחקר גילה שבמשך מאות שנים, ככל שבני האדם הפיקו יותר עופרת, כך ריכוזי העופרת בגופם גדלו. "עופרת בגוף מובילה ליצירת רדיקלים חופשיים שפוגעים במולקולות ביולוגיות כמו DNA, חלבונים ושומנים", אומר ברנט-יצחקי. השפעה שלילית ניכרת גם במערכת הדם, בכליות ובפוריות. נוסף על כך, "עופרת מצליחה לחדור את מחסום הדם-מוח – קרום שאמור למנוע מעבר זיהומים מזרם הדם אל המוח – להצטבר במוח ולפגוע במערכת העצבים ובהתפתחות הקוגניטיבית", הוא מסביר. "מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר מובהק בין ריכוזי עופרת בדם לבין ירידה ב-IQ ובעיות התנהגות, בדגש על התנהגות אגרסיבית. לא זו בלבד אלא שנמצא קשר בין חשיפה מוגברת לעופרת בילדות להתנהגות עבריינית בהמשך החיים".
נמצא קשר חזק בין אחזקת נשק פרטי בבית לבין ריכוז העופרת בדם של ילדים. צילום: unsplash
מקורות חשיפה לעופרת: מזון, מים ותשתיות ביתיות
מהאוויר, מהקרקע וממקורות המים, הציבור נחשף לעופרת גם דרך מזון. אוויר שמזוהם בעופרת יכול לזהם את פני הצמח ולהשפיע על מזון צמחי כמו פירות, ירקות ודגנים. "הדרכים הנוספות שבהן עופרת מגיעה למזון היא דרך האדמות המזוהמות ודרך השקיה במים מזוהמים", אומר ברנט-יצחקי. "במקרים מסוימים נמצאה עופרת אפילו בממתקים, כנראה כיוון שהם נעטפו ואוחסנו באריזות לא תקינות שהכילו עופרת שזלגה לממתקים".
עופרת מצויה לא רק במזון עצמו, אלא נמצאת סביב כל מה שקשור לתשתיות המטבח. סוכנות הסביבה של האו"ם מצאה שבמקומות שונים בעולם סוחרי תבלינים מוהלים את מוצריהם בעופרת, ככל הנראה כדי לשפר את הצבע של התבלין וכדי להגדיל את המשקל שלו. כמו כן, הסוכנות מציינת שכלי מטבח מאלומיניום ומקרמיקה עלולים להכיל עופרת. נוסף על כך, בלאי של צינורות עלול לגרום לעלייה בריכוזי העופרת בגוף אם תשתית מי השתייה בנויה מחומרים שמכילים עופרת. עם זאת, בישראל תשתיות הובלת המים נמצאות תחת רגולציה ולא אמורות להכיל עופרת.
זיהום עופרת עלול לפגוע ברבייה של בעלי חיים ושל צמחייה, מגוון המינים עלול להיפגע, היחסים בין המינים במערכת האקולוגית עלולים להשתנות ובעלי החוליות שבה עלולים אף לסבול מהפרעות נוירולוגיות. לפי ברנט-יצחקי, נמצא שהצטברות עופרת בגופם של בעלי החיים הביאה לתחלואה ולתמותה של חיות בר, של דגים ושל חיות משק.
סכנת חשיפה לעופרת מכלי נשק ותחמושת בקרב ילדים
דרך נוספת להיחשף לעופרת היא ממגע עם נשק ועם תחמושת. קליעי נשק חם נבנים ומצופים בעופרת והשימוש בהם במטווחים עלול להיות מלווה ברמות גבוהות של עופרת באוויר, במשטחים, על הביגוד ועל גוף היורים. מי שעוסקים בטעינה של כלי נשק ובירי בחללים סגורים צפויים לגלות עלייה ברמת העופרת בדם, תופעה שאפשר לצמצם בעזרת היגיינה אישית, אוורור תקין ושימוש באמצעי ניקיון מתאימים. מחקר שפורסם לאחרונה מצא קשר חזק בין אחזקת נשק פרטי בבית לבין ריכוז העופרת בדם של ילדים. כלומר, נשק הוא מקור לחשיפה לעופרת אפילו בקרב ילדים.
הפתרון להרבה מהבעיות שלהן גורמת העופרת טמון ברגולציה. "משרד הבריאות מנטר עופרת במי שתייה ובמקרים של חריגה, שהם נדירים בישראל, הוא פועל לתיקון הליקויים במערכת המים", אומר ברנט-יצחקי. לדבריו, משרד הבריאות מבצע גם פעולות להסרה של עופרת מצבעים ולהידוק האכיפה והפיקוח לגבי עופרת במזון ובתכשיטים. כמו כן, בעשורים האחרונים הוטלו מגבלות על דלקים שמכילים עופרת במגוון מדינות לרבות בישראל. בארצות הברית, למשל, פחת זיהום העופרת באוויר ב-98 אחוז בין 1980 ל-2014 בעקבות מהלך דומה. נוסף על כך, באנגליה ציד בעזרת כדורי עופרת צפוי להיפסק.
פתרון אחר נעוץ בהתנהגות צרכנית. "רבים מאיתנו רוכשים מוצרים ללא פיקוח מחו"ל. כדאי לחשוב האם המוצר נחוץ והאם לא עדיף לרכוש אותו בארץ כי בארץ יש פיקוח משמעותי יותר על ריכוזי עופרת במוצרים", מציע ברנט-יצחקי. אז אם כבר נס בסביבון, שיהיה נס של בריאות, של רגולציה ושל צרכנות חכמה. חג חנוכה שמח ונטול עופרת.
