טראמפ טוען שככל שבמדינה יש יותר טורבינות רוח, כך היא מפסידה יותר כסף ומצבה גרוע יותר. צילום: Unsplash
כולם דיברו על גרינלנד ועל נאט"ו בעקבות נאומו של דונלד טראמפ בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשבוע שעבר. עם זאת, הוא לא פסח בדבריו גם על מגוון סוגיות שמשפיעות גם על הסביבה וגם על הכיס.
השפעת טורבינות רוח על בעלי כנף אל מול נזקי דלקי המאובנים
בנאומו, המשיך נשיא ארצות הברית את התקפותיו נגד טורבינות רוח להפקת אנרגיה. הוא טען שהן הורסות את הנוף והורגות את הציפורים. אין ספק שטורבינות רוח גדולות משנות את הנוף, אולם הרס הנוף הוא בעין המתבונן; יש שאוהבים את מראה הטורבינות, יש ששונאים אותו ויש שאדישים אליו. לכן, בעת תכנון הקמת חוות גדולות של טורבינות רוח, יש לתת על כך את הדעת ולהעדיף הקמת חוות אלו באזורים עם רגישות נופית נמוכה ואף הרחק מעין הציבור, כמו בים.
לגבי הציפורים, טורבינות רוח אכן מביאות למותם של ציפורים ושל בעלי כנף אחרים שנפגעים מהלהבים המסתובבים במהירות עצומה. עם זאת, בעת תכנון ושימוש בטורבינות רוח נעשים מאמצים לצמצם פגיעה בבעלי כנף (כמו הגבלה של הקמת הטורבינות היכן שיש הרבה בעלי כנף בסיכון והפעלת מכ"מ לאיתור בעלי כנף בקרבת טורבינות ועוד). פי 1,000 ויותר בעלי כנף נפגעים מפיתוח של שטחים פתוחים למטרות חקלאות ובנייה, משימוש בדלקי מאובנים (שתורם לזיהום אוויר, קרקע, מים וים; ולשינוי אקלים), מחתולים שצדים אותן ומהתנגשות בבניינים ובתשתיות אחרות.
עוד תיאר טראמפ את טורבינות הרוח כחלק מהונאה – שככל שבמדינה יש יותר טורבינות רוח, כך היא מפסידה יותר כסף ומצבה גרוע יותר. הוא טען שסין מייצרת את רוב טורבינות הרוח ומייצאת את הטכנולוגיה הזאת למדינות אחרות ולאנשים טיפשים, אבל בגלל שהסינים חכמים הם בכלל לא משתמשים בטורבינות רוח. לדבריו, הם מקימים כמה חוות בודדות של טורבינות רוח גדולות שלא עובדות בשביל להראות לאנשים איך נראית חוות טורבינות רוח. הסינים בשוק שיש מי שממשיכים לקנות אותן מהם, ולא יופתעו אם יפסיקו לקנות אותן. הסינים, הוא הוסיף, בכלל משתמשים בעיקר בפחם, וגם בנפט ובגז, ומתחילים לבחון אנרגיה גרעינית; והם מצליחים (מבחינה כלכלית). לכן, אמר טראמפ, ארצות הברית מפרקת טורבינות רוח שאינן יעילות ולא מאשרת הקמה של טורבינות חדשות.
והמציאות? סין היא אכן יצרנית טורבינות הרוח המובילה בעולם עם 70 אחוז מהשוק, אחרי שלקחה את הבכורה מיצרניות אירופאיות ואמריקאיות. אולם, סין מובילה עולמית גם בהתקנת טורבינות רוח בשטחה ובהפקת חשמל מטורבינות רוח בעולם. ב-2024 היא הפיקה חשמל בהיקף של 1,000 טרה-ואט-שעה (TWh) באמצעות טורבינות רוח, אל מול630 טרה-ואט-שעה באירופה ו-450 טרה-ואט-שעה בארצות הברית (0.4 טרה-ואט-שעה בישראל, לשם השוואה). אומנם סין היא צרכנית הפחם הגדולה בעולם, אך השימוש בפחם בסין (ובהודו) ירד לראשונה ב-2025 בהתאם למדיניות הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות וצמצום השימוש בדלקי מאובנים, לעומת עלייה של 13 אחוז בשימוש בפחם בארצות הברית עקב מדיניות ממשל טראמפ.
טראמפ טען שבסין משתמשים בעיקר בדלקים פוסיליים אך בפועל סין היא מובילה עולמית בהתקנת טורבינות רוח בשטחה. צילום: unsplash
השוואת עלויות ייצור חשמל: אנרגיות מתחדשות מול דלקי מאובנים
מבחינת מחיר, חשמל המופק מטורבינות רוח ביבשה הוא הזול ביותר יחד עם חשמל סולארי. למעשה, אפילו חשמל מתחדש שכזה שאגור בסוללה הוא זול יותר לעומת חשמל מדלקי מאובנים (אפילו בלי לכלול עלויות חיצוניות, שגבוהות בהרבה במקרה של דלקי מאובנים). כל זאת, למרות שדלקי מאובנים סובסדו באופן ישיר בהיקף של כ-700 מיליארד דולר (פי 4–10 יותר מסבסוד אנרגיות מתחדשות) וסובסדו באופן עקיף (עלויות חיצוניות) בהיקף של כמעט 7 טריליון דולר בעולם ב-2024. למעשה, העלייה הכפויה בשימוש בפחם בארצות הברית תרמה שם לעליית מחירי החשמל בכמעט 7 אחוזים במהלך השנה שחלפה.
טראמפ טען שהיקף ייצור החשמל והאנרגיה במדינות אירופה ירד בעשרות אחוזים ושמחיר החשמל בהן עלה בעשורים האחרונים, כהוכחה לכך שהמעבר לאנרגיה ירוקה פוגע בהן. המציאות אחרת לגמרי. ראשית, הקביעות שהוא הציג הן שגויות. נוסף על כך, מדינות מתפתחות הצליחו לנתק את צריכת האנרגיה מצמיחה כלכלית, והן מציגות עלייה בצמיחה וברמת החיים למרות ההפחתה בצריכת האנרגיה. זאת הודות להתייעלות אנרגטית, עלייה בפריון העבודה ומעבר לכלכלות מכוונות שירותים.
משבר האנרגיה שנוצר עקב פלישת רוסיה לאוקראינה הוכיח שוב כי ככל שמדינה הסתמכה יותר על דלקי מאובנים, כך מחיר האנרגיה שבה היה גבוה יותר והיא נפגעה כלכלית יותר; זאת לעומת מדינות שהסתמכו יותר על אנרגיות מתחדשות ובהן רוח. למעשה, רוב מדינות אירופה האיצו את המעבר לאנרגיות מתחדשות בעקבות משבר האנרגיה בדיוק בשביל לצמצם את הנזק הכלכלי העצום שנגרם להן עקב הסתמכות על ייבוא של דלקי מאובנים.
לבסוף, טען טראמפ שארצות הברית מחויבת לשימוש מוגבר בדלקי מאובנים ובאנרגיית גרעין בשביל להחזיר אותה להיות למעצמת ייצור כמו פעם ולשמור על יתרונה בתחום ה-AI. אין ספק שעתיד עם יותר דלקי מאובנים יהיה מזוהם ויקר יותר, ויעצים פגיעה בבריאות ובסביבה, בעיקר עם החלשת הרגולציה. תרחיש שכזה יהיה גם יקר יותר לעומת מעבר לאנרגיות מתחדשות ולאגירת אנרגיה, ומי שירוויחו ממנו יהיו בעיקר חברות דלקי המאובנים. לא רק שהאזרחים לא ירוויחו, הם גם ישלמו על פגיעה בבריאות ובסביבה. כיום, הטכנולוגיה מאפשרת לאזרחים לייצר, לאגור ולמכור אנרגיה באמצעות אנרגיה מתחדשת מבוזרת, אגירת אנרגיה ורכבים חשמליים. דלקי מאובנים ואנרגיית גרעין לא מאפשרים זאת. לסיכום, הנאום בדאבוס אולי נשמע נחרץ, אך כאשר בוחנים אותו מול הנתונים, מתגלה פער ברור בין הרטוריקה לבין המציאות.
ד"ר דניאל מדר הוא חוקר, יועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface
