עתיד אתרי הסקי בסכנה. צילום: Unsplash
מחר תצא לדרך בצפון איטליה אולימפיאדת החורף – חגיגה בין-לאומית של שלג וספורט חורפי. המשחקים יתקיימו השנה במילאנו ובעיירת הנופש קורטינה ד’אמפצו, השוכנת בלב האלפים הדולומיטים האיטלקיים. מאז שאירחה קורטינה לראשונה את משחקי החורף חלפו שבעה עשורים, ובמהלכם חלו שינויים משמעותיים באקלים המקומי: הטמפרטורה הממוצעת בעיירה בחודש פברואר התחממה בכ-3.6 מעלות צלזיוס, וכיום נרשמים בה כ-41 פחות ימים בשנה שבהם הטמפרטורה צונחת מתחת לאפס – ירידה של כ-19 אחוז לעומת שנת 1956, בה אירחה את המשחקים לראשונה. המשמעות היא פחות שלג ותנאים קשים יותר לקיום תחרויות. אבל קורטינה אינה מקרה חריג. כל 19 הערים שאירחו את אולימפיאדת החורף מאז שנות החמישים חוו התחממות דומה, מגמה שמטילה צל כבד על עתידם של משחקי החורף האולימפיים.
הנתונים הללו משתלבים בתמונה רחבה ומדאיגה יותר, המקבלת ביטוי מובהק גם במחקרי אקלים עדכניים. על פי מחקר חדש שפורסם לאחרונה לקראת משחקי החורף האולימפיים, מספר האתרים המתאימים לאירוח התחרות הולך ומצטמצם מדי שנה ככל שכדור הארץ ממשיך להתחמם. ממצאי המחקר מראים כי מתוך 93 אתרי אירוח פוטנציאליים ברחבי העולם, החל משנת 2050 רק כ-52 מהם צפויים לעמוד בתנאים האקלימיים הנדרשים לאירוח אולימפיאדת החורף מבחינת הטמפרטורה ועומק השלג. התמונה מדאיגה אף יותר בכל הנוגע למשחקי החורף הפראלימפיים, הנערכים מסורתית כחודש לאחר מכן: בשל הטמפרטורות הגבוהות יותר, רק כ-22 מתוך 93 אתרי אירוח פוטנציאליים יוכלו לספק תנאים אקלימיים מתאימים.
הצטמצמות אתרי האירוח האולימפיים ונדידת ענפי החורף לאזורים צפוניים
"לפי התחזיות הקיימות הנוגעות לשינוי האקלים, הקושי למצוא מקומות מתאימים לאירועים כאלה רק ילך ויחריף בשנים הבאות", מאשרת פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין, מומחית למטאורולוגיה ומידול אטמוספירי במכון הטכנולוגי חולון וחברה בפורום מדעני ומדעניות האקלים, ומוסיפה כי "ההשפעה תהיה משמעותית במיוחד באתרים נמוכים יחסית, כמו באיטליה, ולמעשה צפויה נדידה של התחרויות לאתרים גבוהים וצפוניים יותר". לדבריה, ההשלכות אינן מוגבלות רק למשחקים האולימפיים, אלא נוגעות גם לעתידם של אתרי הסקי התיירותיים באירופה. מחקר עדכני מהשנים האחרונות מעריך כי כ-53 עד 98 אחוז מאתרי הסקי ביבשת נמצאים בסיכון גבוה מאוד, וקיים חשש ממשי לגבי יכולתם להמשיך לפעול בעתיד.
ובחזרה לאולימפיאדה: המצב הגיע לרמה בעייתית כל כך, עד שהוועד האולימפי הבינלאומי הודיע לאחרונה כי הוא שוקל לקיים את משחקי החורף והמשחקים הפראלימפיים במסגרת מצומצמת של אתרי אירוח מתאימים, ואף להקדים את מועד קיומם. הסיבה לכך ברורה: בחודש מרץ תנאי האקלים עלולים להפוך חמים מדי. בראיון לתקשורת, ציין יו"ר הוועדה האחראית על המשחקים קרל סטוס, כי "שינוי האקלים משנה את הגיאוגרפיה של המקומות שבהם נוכל לקיים את אולימפיאדת החורף והמשחקים הפראלימפיים. אין בכך ספק. השאלה היחידה היא עד כמה?"
השימוש בשלג מלאכותי הוא אמנם פתרון זמני ויעיל, אבל עצם השימוש בו מגיע גם הוא עם מחיר סביבתי. צילום: unsplash
השימוש הגובר בשלג מלאכותי כמענה למחסור במשקעים טבעיים
אחד הפתרונות המרכזיים למחסור ההולך וגובר בכמות ואיכות השלג הנדרש לקיומם של מספר ענפי ספורט הוא ייצור שלג מלאכותי, טכנולוגיה הנמצאת בשימוש הולך ועולה מאז שנות ה-80. באולימפיאדת החורף הנוכחית מתכננת הוועדה המארגנת לייצר כמעט 2.4 מיליון מטרים מעוקבים של שלג, היקף חסר תקדים שנועד לפצות על תנאי חורף לא יציבים ועל ירידה בכמות המשקעים הטבעיים. לשם השוואה, כאשר נערכו משחקי החורף בקורטינה ב-1956, לא נעשה כל שימוש בייצור שלג מלאכותי, עדות לפער העמוק בין תנאי האקלים של אז לבין אלה שבהם מתקיימים המשחקים כיום.
"כמות השלג הצפויה באולימפיאדה הנוכחית לעומת האולימפיאדה שנערכה באותו מקום בשנת 1956 היא אינדיקציה ברורה לשינוי האקלימי המתרחש בעשורים האחרונים", אומרת רוסטקייר-אדלשטיין ומדגישה: "זו למעשה מעבדה חיה, שממחישה לנו באופן הישיר ביותר, ולא דרך מודלים או מדידות מקצועיות של מדענים, שהעולם מתחמם. אלה העובדות האובייקטיביות בשטח". לדבריה, השימוש בשלג מלאכותי הוא אמנם פתרון זמני ויעיל, אבל עצם השימוש בו מגיע גם הוא עם מחיר סביבתי. "שימוש בשלג מלאכותי הוא תהליך מזהם שרק מוסיף להתחממות הגלובלית. השימוש במכונות השלג האלה צורך הרבה חשמל, שיכול להגיע לסדר גודל של הוצאות שנתיות של עיירה שלמה", היא אומרת. בנוסף לחשמל, ייצור שלג מלאכותי דורש כמויות עצומות של מים: הוועד האולימפי מעריך שלטובת ייצור שלג מלאכותי לאולימפיאדת החורף הקרבה, לדוגמה, יידרשו 946 מיליון ליטר של מים, שהם שווי ערך לכ-380 בריכות שחייה אולימפיות.
השאלה המתבקשת היא האם בעתיד הקרוב משחקי החורף האולימפיים עלולים לעמוד בסימן שאלה, או לפחות להשתנות מן היסוד, לנוכח מגמות ההתחממות הגלובלית והצטמצמות התנאים הטבעיים שאפשרו את קיומם במשך עשורים. “סביר להניח שאולימפיאדת החורף לא תיעלם כל כך מהר, אך היא עשויה להצטמצם למספר קטן יותר של אתרים, להישען יותר על טכנולוגיה מלאכותית, ולהתרחק עוד ועוד מהתנאים הטבעיים שעליהם נשענה בעבר", אומרת רוסטקייר-אדלשטיין.
"אנשים ימשיכו לעשות סקי וסנובורד גם בעתיד", היא מרגיעה, ומסכמת: "אבל בסופו של דבר הגורל כבר נחרץ עבור אתרים מסוימים, שלא יוכלו עוד לארח ענפי ספורט חורפיים. לא בכל מקום יהיה ניתן לייצר שלג מלאכותי מאפס, ובוודאי שלא לאורך זמן ובאופן בר-קיימא".
יותר משזהו משבר נקודתי של ענף ספורט אחד, אולימפיאדת החורף הופכת לסמל מוחשי של שינוי אקלימי רחב הרבה יותר – כזה שמאלץ את העולם לשאול לא רק היכן יתקיימו המשחקים הבאים, אלא כיצד ייראה עתידם של אזורי ההרים, התיירות והספורט החורפי כולו.
