המגמה היא לנטרל את מנגנוני הבקרה והניטור, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. צילום: Unsplash
ממשל טראמפ מתכנן לבטל את הקביעה לפיה פליטות גזי חממה מסכנות את הבריאות. מדובר בקביעה מדעית שאומצה באופן רשמי על ידי ממשל אובמה ב-2009, ושמשמשת מאז בסיס להסדרת הרגולציה בארצות הברית בנוגע לפליטות גזי חממה.
דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, אישרה את הפרסום. "הביטול יוביל לחיסכון של 1.3 טריליון דולר לעם האמריקני", אמרה. על פי פרסום ב-Wall Street Journal, כחלק מהנוהל החדש יבוטלו כלל הדרישות הרגולטוריות למדידה, לדיווח, לאישור ולעמידה בתקנים פדרליים לפליטות גזי חממה מכלי רכב ממונעים, וכן יבוטלו תוכניות קשורות וכן חובות דיווח המוטלות על תעשיות שונות. נכון לכתיבת שורות אלה, המהלך לא יחול על פליטות מתחנות כוח וממקורות נייחים אחרים כמו מתקני נפט וגז.
פרישת ארצות הברית מהסכם פריז וביטול הרגולציה על פליטות מכלי רכב
פרופ' יואב יאיר, מביה"ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן וחבר בפורום מדעני ומדעניות האקלים, לא הופתע מההודעה. "ממשל טראמפ עקבי מאוד בהתנגדותו לכל ניסיון לקשור בין שינוי האקלים לפעילות אנושית", הוא אומר. "את השינויים שמתרחשים באקלים, בטמפרטורה ובריכוזי הגזים באטמוספרה אי אפשר להכחיש, אבל ההתעלמות שלו היא מההשפעה של הפעולות שלנו על כל אלו. המגמה היא לנטרל את מנגנוני הבקרה והניטור, ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה".
הביטול הנוכחי מגיע על רקע מדיניות אקלימית ברורה של ממשל טראמפ במשך שנות כהונתו. בחודש שעבר, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, טראמפ הגדיר את מדיניות האנרגיה בת-הקיימא שאימצה אירופה (או כפי שהוא הגדיר זאת, "טחנות רוח בכל מקום") כ"תרמית הגדולה ביותר בהיסטוריה". כך גם בכהונתו הראשונה פרשה ארצות הברית מהסכם פריז – שאושר בשנת 2015, שמיועד לצמצם את ההתחממות הגלובלית ולהפחית את פליטות גזי החממה – ושעליו חתומות קרוב ל-200 מדינות. ארצות הברית שבה להסכם תחת ממשל ביידן, אך פרישתה בכהונתו השנייה של טראמפ נכנסה לתוקף בחודש שעבר (לאחרונה פורסם שישראל שוקלת לפרוש מהסכם פריז אף היא).
לדברי יאיר, שוק כלי הרכב והתחבורה היבשתית, שהוא השוק העיקרי שעליו יחולו השינויים במסגרת ביטול הדרישות הרגולטוריות הנוכחיות, הוא מקור לכ-15 אחוז מכלל פליטות גזי החממה. עם זאת, הוא סבור שממשל טראמפ לא יעצור שם. "יש להם משנה סדורה, ובהמשך הם יבטלו את התקנות גם לגבי תחנות הכוח. המגמה ברורה, וצריך לראות את התמונה המלאה. הם רוצים שלא ניבהל וכביכול מתמקדים עכשיו 'רק' בכלי רכב ובתעשיות מסוימות – שזה חמור לכשעצמו, אבל צריך להיבהל".
יבוטלו כלל הדרישות הרגולטוריות למדידה, לדיווח, לאישור ולעמידה בתקנים לפליטות גזי חממה מכלי רכב ממונעים. צילום: unsplash
המנגנון הפיזיקלי של אפקט החממה והקשר לשריפת דלקי מאובנים
"גזי חממה" הם שם כולל לגזים שנמצאים באטמוספרה, הלוכדים חלק מהחום שנפלט מכדור הארץ. הם עושים זאת על ידי ספיגה ופליטה מחדש של קרינת חום (קרינה אינפרה-אדומה), כך שחלק מהחום חוזר לפני השטח וגורם להתחממות כדור הארץ. יאיר מדגיש כי עיקר העלייה בריכוז גזי החממה נגרמת כתוצאה מפעילות אנושית, בעיקר עקב שריפת דלקי מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתעשייה, בתחנות כוח ובתחבורה. "המהפכה התעשייתית עם שריפת הדלקים המאובנים, הובילה לשינוי דרמטי של הרכב האטמוספרה", הוא אומר. "הקשר הפיזיקלי ברור. בקרב 99 אחוז ממדעני האקלים יש קונצנזוס מוחלט ביחס לשרשרת ההשפעה האנושית על ההתחממות של כדור הארץ".
התורם המרכזי להתחממות הגלובלית הנגרמת מפעילות אנושית הוא הפחמן הדו-חמצני, גז החממה הנפוץ ביותר באטמוספרה. "ריכוז הפחמן הדו-חמצני ממשיך לעלות כל הזמן", אומר יאיר. "מדובר בעלייה של כחצי אחוז בממוצע לשנה. הייתה הפסקה קצרה עקב הקורונה, אבל מהר מאוד חזרנו לקצב המוכר. יש גם שנים שהעלייה גבוהה יותר, בעיקר בשל שרפות. כשמסתכלים בפריזמה רחבה, אי אפשר להתעלם מהשינוי הדרמטי. מ-1980 ועד היום עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני ב-11.3 אחוז. אם אנחנו מסתכלים על התקופה שלפני המהפכה התעשייתית, העלייה עומדת על יותר מ-50 אחוז".
ההשפעה על הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ ברורה אף היא. "בממוצע גלובלי, אנחנו מתקרבים לעלייה של מעלה וחצי ביחס לעידן שלפני המהפכה התעשייתית במאה ה-19", אומר יאיר. "יש מקומות שבהם עלתה הטמפרטורה הרבה יותר. למשל באזורי הקטבים, ישנה עלייה של יותר מ-5 מעלות, עם תוצאות בשטח של האצת תהליכי הפשרת הקרחונים".
הוא מוסיף: "בשאר המקומות כולנו חווים את ההשפעה דרך שינויי מזג האוויר. מצד אחד גלי חום ושרפות, ומצד שני סופות, הוריקנים ושיטפונות. כל אלו הם מופעים של שינוי אקלים שצפינו מראש, ובכל מקום 'ההפרעות' מתבטאות באופן אחר. למשל בישראל אנחנו בפברואר, והחורף נגמר. גם אם ירד פה ושם עוד גשם, הטמפרטורות הן כבר לא של חורף. זו אינדיקציה ברורה להשפעות ששינוי האקלים מייצר בעולם".
הצורך בצמצום פליטות ופיתוח אנרגיה מתחדשת כמענה למשבר האקלים
יאיר מדגיש כי כדי להתמודד עם שינוי האקלים, המגמה צריכה להיות הפוכה: "כל מי שעיניו בראשו מבין שהדרך היחידה להקטין את חומרת שינוי האקלים העתידי היא להקטין את הפליטות, ובמקביל לייצר אנרגיות מתחדשות", הוא אומר. "אנחנו לא נאיביים, וברור לכולם שאי אפשר לא לשרוף דלק בכלל. אבל אפשר וצריך לצמצם [את שריפת הדלק] ולהתמקד בחלופות".
ביטול הקביעה בארצות הברית הוא אחד ממספר הכרזות שקשורות לאנרגיה ולאקלים שהממשל מתכנן לפרסם השבוע, כחלק מהתמודדות עם עלויות האנרגיה הגבוהות. "יש משהו קצר רואי באופן שבו הממשל הנוכחי עובד", יאיר מסכם. "לצערי הרב, מה שהם מתכננים עולה בידם. אנשים חושבים על הרווח המיידי ולא אכפת להם מה יקרה הלאה, עשרים ושלושים שנה מעכשיו. אז ייפתחו עוד ועוד מכרות פחם, אבל כשתבוא הבצורת הנוראית, או כשהטמפרטורות יעמדו למשך חודש על 45 מעלות, אז יהיה מאוחר מדי והכסף בטח לא יסייע. אנחנו זהירים בתחזיות, לא רוצים ליצור פניקה – אבל המציאות מקדימה אותנו לפעמים, וזה גרוע יותר ממה שאנחנו חושבים".
