מלחמה על הנפט

דלקי מאובנים כמו נפט, גז ופחם הם עמוד השדרה של משק האנרגיה העולמי והמקורות המרכזיים לפליטות גזי חממה. לפי נתונים של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, משק האנרגיה אחראי ליותר מ-75 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. במציאות כזו, עלייה חדה במחירי הנפט יוצרת דינמיקה מורכבת. מצד אחד, היא מייקרת את השימוש בדלקי המאובנים האלה ובמקביל מחזקת את הכדאיות הכלכלית של מעבר לאנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית שמש ואנרגיית רוח. מצד שני, המצב עלול לדחוף מדינות לחזור לפתרונות מזהמים, כמו הרחבת הפקת נפט וגז או שימוש מוגבר בפחם. "במשבר האנרגיה בשנות ה-70 היו מחירי הנפט גבוהים בהרבה במונחים ריאליים מהמשבר הנוכחי, והוא נמשך יותר משנה. זה יצר תמריץ להתייעלות במנועי רכב שגרם לכך שרכבים כיום מזהמים פחות", אומרת פלטניק. כלומר, זעזועים בשוק הנפט הם לא רק אירוע כלכלי קצר-טווח, אלא גורם בעל השפעה רחבה על היקף פליטות גזי החממה ועל קצב המעבר של העולם לאנרגיות נקיות יותר.

דוגמה בולטת למדינה אירופית שהצליחה להיפגע פחות מהמשבר האנרגטי הנוכחי היא ספרד. בשנים האחרונות השקיעה המדינה רבות באנרגיות מתחדשות, בעיקר באנרגיית רוח ואנרגיית שמש. מ-2019 הכפילה ספרד את כושר ייצור החשמל שלה ממקורות מתחדשים, מה שמציב אותה בין המדינות המובילות בנושא באיחוד האירופי, לצד גרמניה. כתוצאה מכך, מערכת החשמל הספרדית תלויה פחות בגז טבעי מיובא וחשופה פחות לעליית המחירים מאז פרוץ המלחמה עם איראן. "אנרגיה מתחדשת מאפשרת לצמצם את התלות במקורות אנרגיה מיובאים. במצב כזה אספקת האנרגיה לא מושפעת ממתחים גיאופוליטיים. יחד עם זאת, יש הטוענים כי אנרגיה ירוקה כמו שמש ורוח גם היא תנודתית, למשל בימים מעוננים או גשומים. לכן התוצאה שאני מקווה שהמשבר הזה יביא היא כניסה מסיבית יותר לפיתוח פתרונות שאוגרים את האנרגיה בשביל, למשל, ימים מעוננים או גשומים", היא אומרת.