סוכר הוא אחד הגידולים החקלאיים המכבידים ביותר על הסביבה העולמית. צילום : unsplash
בין אם מדובר בגלידה, בקוביית שוקולד או בפרוסה מושחתת של עוגה, לרבים מאיתנו קשה לדמיין ארוחה בלי קינוח. אבל מה היה קורה אילו האנושות הייתה צורכת פחות סוכר? השאלה הפשוטה לכאורה הזאת נוגעת לבריאות הציבור, לעתיד החקלאות, למשבר האקלים, לניצול משאבי טבע ולכלכלה העולמית כולה.
פרופ' אלון שפון, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט והמחלקה למדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב, בוחן מחדש את אחד ממוצרי המזון הנפוצים ביותר בעולם – הסוכר – ואת המחיר הסביבתי, הכלכלי והחברתי הכבד שהוא גובה. המחקר מתייחס לסוכר לא רק בהקשר של בריאות ותזונה, אלא גם כחלק ממערכת עולמית רחבה של ייצור מזון, ניצול קרקעות ומשאבי טבע, וטוען כי להפחתה בצריכת הסוכר עשויה להיות השפעה דרמטית. שפון החליט לערוך מחקר בנושא לאחר שנתקל בנתון שהדהים אותו: חלק עצום מהחקלאות העולמית מוקדש לייצור סוכר. "אנחנו נוטים לראות רק את הסוכר עצמו, ולא את המנגנון הכלכלי והחקלאי העצום שמאחוריו", הוא אומר.
הטענה המרכזית במחקר של שפון מערערת על הדרך שבה נהוג לחשוב על סוכר. צריכת סוכר, לדבריו, היא לא רק סוגיה רפואית הקשורה להשמנה, לסוכרת ולמחלות לב. סוכר הוא אחד הגידולים החקלאיים המכבידים ביותר על הסביבה העולמית. לפי המחקר, גידולי סוכר מהווים כיום כרבע מכלל מסת התפוקה החקלאית העולמית, אך מספקים רק כ-8 אחוזים מהקלוריות הנצרכות בעולם. פער זה ממחיש את חוסר היעילות הסביבתית של מערכת ייצור הסוכר הגלובלית.
המחיר הסביבתי הסמוי של הסוכר
ייצור סוכר, שברובו מבוסס על קנה סוכר וסלק סוכר, כרוך בניצול נרחב של קרקעות חקלאיות ובשימוש אינטנסיבי במים, בדשנים ובאנרגיה. כתוצאה מכך הוא תורם לפליטות גזי חממה, לזיהום של קרקעות ומקורות מים, לזיהום אוויר, לבירוא יערות ולפגיעה במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי ברחבי העולם. אחת הקביעות הבולטות במחקר היא שסוכר הוא למעשה מוצר "לא חיוני תזונתית". במילים אחרות, האנושות לא זקוקה לכמויות הסוכר האדירות שהיא צורכת כיום. "מדובר במוצר שאין לו שום ערך תזונתי לבני האדם", קובע שפון, "ולא רק זה, הוא גם פוגע בתזונה שלנו".
אחת השאלות המרכזיות שעולות מהמחקר היא כיצד אפשר לצמצם את צריכת הסוכר העולמית, בלי לערער בבת אחת את המערכת הכלכלית והחקלאית העצומה שנבנתה סביבו במשך עשרות שנים. במקום להתמקד רק בהרגלי הצריכה של הפרט, שפון מציע הסתכלות רחבה יותר, שמשלבת בין מדיניות ציבורית, רגולציה ותכנון מחדש של מערכות ייצור המזון. בין היתר, המחקר בוחן אפשרות להסיט חלק מגידולי הסוכר לשימושים אחרים, באופן שיאפשר להפחית בהדרגה את התלות העולמית בסוכר כמוצר מזון. לפי המאמר, הפחתת צריכת הסוכר לרמה המומלצת מבחינה בריאותית עשויה לשחרר כ-100 מיליון דונם של קרקע חקלאית ברחבי העולם. "יש פה אקוסיסטמה שלמה שדורשת שינוי משמעותי", אומר שפון, "לא רק בצד של הביקוש, אלא גם בצד של האספקה".
הפחתה בצריכת הסוכר העולמית יכולה לייצר תועלות סביבתיות וחברתיות משמעותיות, תוך זיהוי שימושים חלופיים לסוכר במסגרת מערכות מזון בנות-קיימא יותר. צילום : unsplash
פחות סוכר, יותר תועלת לעולם
המחקר של שפון נכלל בין היתר בדו"ח מדיניות בין-לאומי. במסגרת הדו"ח, צוות המחקר מציג כיצד הפחתה של צריכת הסוכר העולמית יכולה לייצר תועלת סביבתית וגם תועלת בריאותית, באמצעות התאמת מערכות המזון ליעדי בריאות וקיימות. "הפחתה בצריכת הסוכר העולמית יכולה לייצר תועלות סביבתיות וחברתיות משמעותיות, תוך זיהוי שימושים חלופיים לסוכר במסגרת מערכות מזון בנות-קיימא יותר", מסכם שפון.
מחקרו של פרופ' שפון נכלל השנה ברשימת הפיינליסטים של הפרס הבין-לאומי Frontiers Planet Prize. הפרס מוענק מדי שנה למחקרים המציעים פתרונות ממשיים למשברי האקלים, המזון והמערכות האקולוגיות של כדור הארץ. ועדת הפרס בחרה במחקר של שפון כאחד מ-25 המחקרים המובילים שהוגדרו כפתרונות מדעיים ישימים למשבר האקלים. ההגעה לשלב הגמר נחשבת למעין "חותמת איכות" למחקרים בעלי פוטנציאל להשפעה על מדיניות גלובלית ועל האופן שבו מדינות ותעשיות יתמודדו עם אתגרי העתיד. שלושת הזוכים הסופיים בפרס יוכרזו בינואר 2027, במסגרת טקס שיתקיים בדאבוס שבשווייץ.
