מדע אזרחי – זה הזמן שלכם


 

פוסט אורח של אלעד אברון מהבלוג "מדע להמונים":

הוותיקים שבקוראים בטח זוכרים את התוכנה SETI@Home; התוכנה שוחררה בשנת 1999 ואיפשרה למשתמשים לרתום את כוח המיחשוב שלהם לטובת עיבוד אותות עבור אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, במסגרת הפרוייקט לחיפוש חיים תבונתיים מחוץ לכדור הארץ. הפרוייקט נחשב להצלחה מספרית מסחררת, ויועד בתחילתו לכ- 50,000-100,000 משתמשים בלבד [1], אבל במהרה התוכנה הפכה לכל כך פופולארית שבשיאה הייתה מותקנת ופעילה בו זמנית במעל 5.2 מליון מחשבים, ואפילו נכנסה לספר השיאים של גינס בשנת 2001 (רק שנתיים לאחר שחרורה) בתור "החישוב הגדול ביותר בהיסטוריה" [2].

אות מחייזרים הם לא מצאו, אבל ההצלחה של הפרוייקט גרמה למדענים שונים ברחבי העולם להבין את העוצמה הכמעט אינסופית של כוח המחשוב האזרחי, ובעקבות SETI@Home החלו להיוולד פרויקטים חדשים כגוןFolding@Home שנועדה לבצע חישובים הקשורים לקיפולי חלבונים, Einstein@Home
שמעבדת מידע מהחיפוש אחר גלי כבידה, ועוד פרויקטים אחרים קטנים וגדולים שדורשים כוח עיבוד עצום.

כל הפרויקטים הללו עדיין פעילים, ובאפשרותכם להוריד את אחת התוכנות הנ"ל כדי לעזור למדע להתקדם מהר יותר, וזוהי בדיוק הנקודה של "מדע אזרחי" – מדע שמבוצע בעזרתם של אנשים שאינם מדענים; אנשים שרוצים לתרום למדע בדרך כזו או אחרת אבל אין להם את היכולת, הזמן, או ההכשרה כדי להיות מדענים בעצמם.

המוח האנושי הוא עדיין המעבד החזק ביותר המוכר לאדם

כוח עיבוד, רב וזמין ככל שיהיה, אינו המשאב היחידי שבו מעוניינים המדענים מאיתנו "האזרחים"; יש דברים שאפילו המחשב הכי חזק עם האלגוריתמים הכי מתקדמים עדיין לא עושה באותו דיוק ואותה יעילות של בן אדם ממוצע עם הכשרה מינימלית. קחו לדוגמה את מיפוי פני השטח של כוכבי לכת, ירחים, ואסטרואידים במערכת השמש. ספציפית, אחד הדברים החשובים ביותר במיפוי של גופים אסטרונומים הוא זיהוי מכתשים. אנו יודעים פחות או יותר כל כמה זמן נוצר מכתש חדש בגופים קיימים, ויודעים מתי היו תקופות אלימות יותר ופחות בהיסטוריה של מערכת השמש שלנו, וכתוצאה מכך אנו יודעים כמה מכתשים היו אמורים להיווצר על הגופים השונים במהלך השנים. אם מצליבים את המידע הזה עם כמות המכתשים הקיימת בפועל על הגופים הללו, אפשר ללמוד לא רק על ההיסטוריה של מערכת השמש ביתר דיוק, אלא גם על הפעילות הגיאולוגית הקיימת (אם קיימת) על גופים אלו, שכן זו גורמת למכתשים בינוניים וקטנים להיעלם או להיבלע. מכתשים הם סממנים מעולים לדברים רבים שעוזרים לאסטרונומים וחוקרים פלנטריים לקבל תמונה מדויקת יותר של מערכת השמש שלנו במהלך ההיסטוריה.

יש רק בעיה אחת: בעוד שיש לנו המון תמונות באיכות גבוהה מאד של גופים שונים במערכת השמש, כולל מאדים, הירח, ולאחרונה אפילו האסטרואידים וסטה וקרס (Ceres), אלגוריתמי המחשב המתקדמים ביותר עדיין לא מצליחים להבדיל לעיתים בין מכתשים לבין צללים ורעשים. למשימה זו דרושים בני אדם, אבל כמות המידע היא עצומה – וכאן נכנס למשחק הרעיון של "מדע אזרחי".

צילום מסך מהאתר CosmoQuest.org
צילום מסך מהאתר CosmoQuest.org

האתר CosmoQuest.org שהוקם בשנת2011 על ידי האסטרונומית ד"ר פמלה גיי, מאפשר למשתמשים לסמן מכתשים ושאר תופעות גיאולוגיות מעניינות דרך האינטרנט. המידע נאסף ומנותח על ידי מודלים ממוחשבים כדי לוודא שהוא אמין, ושימש עד היום למספר מחקרים מדעיים על הירח [3], כשבעתיד צפויים להתפרסם מאמרים גם על מאדים, האסטרואיד וסטה, ואפילו כוכב הלכת חמה – כולם על סמך סימוני מכתשים של משתמשים.

עוד מקור מוצלח למדע אזרחי הוא Zooniverse – אתר המארח פרויקטים רבים כגון PlanetHunters בו יכולים המשתמשים לעזור למצוא כוכבי לכת במערכות שמש אחרות על ידי סימון אנומליות באותות בהירות של כוכבים, חיפוש אחרי מערכות שמש חדשות ועיבוד מידע על גלקסיות רחוקות, ואפילו דברים ארציים יותר כגון מעקב אחרי קהילות בעלי חיים שונות בטבע, ועוד.

גם בישראל

תחום המדע האזרחי בישראל מתמקד בעיקר בתחומים סביבתיים ואקולוגים כגון מעקב אחר בעלי חיים בטבע ובסביבות העירוניות השונות בארץ [4]; בולט במיוחד הוא הפרויקט שלמרכז הצפרות בישראל בשיתוף פעולה עםהמרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר, אשר עוקב בתקופות הנדידה של הציפורים אחרי קהילות ציפורי הבר על ידי איסוף נתונים מחובבי צפרות בכל הארץ. המרכז לטיפוח ציפורי הבר מאפשר אף למשתמשים לדווח על תצפיות של ציפורים באופן שוטף כדי לאסוף כמה שיותר מידע על דפוסי הנדידה שלהן. עוד פרויקטים ראויים לציון הם ניתור תפוצת הפרפרים בישראל, מבצע איריס הסרגל (שאפילו מבטיח פרסים למשתתפים) והפרויקט לניתור זנים פולשים של רשות הטבע והגנים, וְ- "האם החתול שלכם הוא נמר?" של החברה להגנת הטבע [5].

זה הזמן שלכם

אם תמיד רציתם להיות מדענים – זו ההזדמנות שלכם. אתם יכולים לקחת חלק בפרויקטים חשובים בתחומי הביולוגיה, האסטרונומיה, האקולוגיה, האסטרו-פיזיקה וכמעט כל תחום אחר שניתן להעלות על הדעת, בנוחות המחשב הביתי שלכם ובלי דרישות מוקדמות או צורך בהכשרה מתקדמת. זו ההזדמנות שלכם לקחת חלק במדע ולעזור לקדם את הידע האנושי באמצעות שני המשאבים היקרים ביותר שיש לכם: זמן ומוח.

 

אלעד אברון הוא סטודנט למדעי המחשב שהחליט לפתוח את הבלוג "מדע להמונים" לאנשים שאינם מדענים, מתוך אהבה אמיתית, סקרנות, ורצון לשתף עם כולם את הכיף והעניין שבמדע

 

מקורות

[1] "Astronomical and Biochemical Origins and the Search for Life in the Universe", Proc. of the Fifth Intl. Conf. on Bioastronomy.
[2] Guinness World Records, Largest Computation
[3] Cosmoquest Publications
[4] "מדע אזרחי", שלופית ליפשיץ, אתר הצפרות הישראלי
[5] "מדע אזרחי – שיתוף הציבור בביצוע מחקר מדעי", יעלה גולומביק, אילת ברעם-צברי וברק פישביין, אקולוגיה וסביבה



אולי יעניין אותך