מה לסבסד, אנרגיות מתחדשות או דלקי מאובנים?


טורבינות רוח להפקת חשמל בדלתא של נהר סקרמנטו, קליפורניה. צילום: Franco Folini
טורבינות רוח להפקת חשמל בדלתא של נהר סקרמנטו, קליפורניה. צילום: Franco Folini

בעולם יש לא מעט כלכלנים, פוליטיקאים, פקידי ציבור ואנשי תעשיית האנרגיה שחושבים שלא כדאי להשקיע בטכנולוגיות חדשות להפקת חשמל (שמש, רוח, ביומסה, גלים וכדומה) כל עוד הן אינן משתלמות כלכלית. המשקיעים צריכים לחכות עד שהן יהיו כלכליות ורק אז לתמוך בהן, ומובן שאין לסבסד אותן עד אז.

מחקר חדש חושף שבשנת 2012 עמדה הסובסידיה השנתית העולמית הישירה לדלקי מאובנים על 775 מיליארד דולר. סכום זה אף עולה ל-2 טריליון דולר אם כוללים עלויות חיצוניות כמו זיהום אוויר, השפעה על הבריאות, שינויי אקלים וכדומה. לעומת זאת, בשנת 2013 הייתה הסובסידיה השנתית העולמית לאנרגיות מתחדשות 101 מיליארד דולר בלבד. בהחלט רואים את ההבדל.

כל זה קורה למרות קריאות חוזרות שנשמעות בעולם להעביר את שוק האנרגיה במהירות משימוש בדלקי מאובנים שכמותם מצטמצמת במהירות לדלקים ירוקים המבוססים על אנרגיות מתחדשות.

אם כך, האם שוק האנרגיה הוא שוק חופשי? עד כמה כלכלי השימוש בדלקי המאובנים? ואם בכל מקרה ניתן לתעשיות האנרגיה סבסוד, האם לא עדיף להפנות אותו מאנרגיות מתכלות מזהמות אל טכנולוגיות שהן מזהמות פחות ופוגעות פחות בסביבה?

לכתבות נוספות בנושא לחצו כאו, כאן וכאן



אולי יעניין אותך