60 אחוז מכלל בזבוז המזון מתרחש במשקי הבית. צילום: Pixabay
האם בעיית בזבוז המזון עומדת לקבל התייחסות אחרת מצד הרשויות והצרכנים? אפשר לקוות שכן, עם יעד עולמי חדש ושאפתני לצמצום בזבוז המזון, וחודש שלם של מודעות לנושא שמצוין השנה החודש בארץ. בזבוז מזון נתפס אולי בעיקר כסוגיה כלכלית – מה שנכון, אך לא חושף את כל התמונה: מתברר שההשפעה הסביבתית של כמויות המזון הלא מנוצל היא גדולה בהרבה ממה שרובנו כנראה מעריכים.
על פי דו"ח מדד פסולת המזון של האו"ם, כחמישית מהמזון ברחבי העולם המיוצר לצריכה אנושית אובד או מתבזבז, ואחראי לייצור של כ-10 אחוזים מהפליטות העולמיות של גזי החממה (בהם פחמן דו-חמצני ומתאן) – כמעט פי 5 מסך הפליטות של ענף התעופה. 60 אחוז מכלל בזבוז המזון מתרחש במשקי הבית. למרות ההשפעה הדרמטית הזו, לא הרבה מדינות מתייחסות היום לנושא באופן מספק מבחינה אסטרטגית ותקציבית.
קפיצת דרך משמעותית נרשמה בנובמבר האחרון, כאשר הוכרזה בוועידת האקלים (COP30) בברזיל יוזמת ה-Food Waste Breakthrough, שהגדירה לראשונה יעד עולמי לצמצום פליטות מתאן, דרך טיפול בבזבוז מזון. היעד המרכזי של היוזמה החדשה הוא הפחתה של בזבוז המזון בחצי עד שנת 2030, ובסך הכול הפחתה של 7 אחוזים מהפליטות הגלובליות.
תחזיות אסטרטגיות וביטחון תזונתי: השלכות הגידול באוכלוסייה על מאזן הפסולת הגלובלי
ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית The Natural Step Israel (TNS ישראל), מספרת מה כבר נעשה לקראת מימוש היוזמה: "יש כבר מספר ערים מרכזיות באירופה שהצטרפו למהלך, והוקמה קרן תמיכה לביצוע של חלק מהתוכניות שכבר גובשו", היא אומרת. "אחת התובנות החשובות שעלו בוועידה היא שאם לא נטפל עכשיו, עד 2050 בזבוז המזון יוכפל. בין היתר האוכלוסייה גדלה ותנאי מזג אוויר נעשים קיצוניים יותר, ובמקביל העלייה ברמת החיים וצריכה גבוהה יותר של מזון לנפש יובילו להאצת הבזבוז".
ביטרמן מדגישה כי הקשר בין בזבוז מזון לשינוי האקלים הוא דו-כיווני. "אני קוראת לזה 'מעגל הרשע'", היא אומרת. "מכיוון אחד, בזבוז מזון גורם לשינוי האקלים, הן בייצור גז מתאן והן דרך המשאבים העצומים שהוא צורך בכל שלב: בגידול, בשינוע ובטיפול בפסולת. מהצד השני, שינוי האקלים מגדיל את הבזבוז. שינויים חדים במזג האוויר כמו גם טמפרטורות גבוהות או נמוכות באופן קיצוני מובילים לשינויים בקרקע ובפרודוקטיביות שלה, והתוצאה היא אתגר הולך וגדל של ניהול ביקושים, ויותר ויותר סחורה שהולכת לפח".
ישראל לא שותפה ליוזמה החדשה כרגע, אבל גם כאן נרשמה לאחרונה התפתחות חיובית בנושא: בספטמבר פורסמה בפעם הראשונה תוכנית ממשלתית לצמצום אובדן ובזבוז מזון, בהובלת המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף משרד החקלאות, ובמרכזה יעדים השואפים להשיג צמצום של עד 20 אחוז באובדן ובבזבוז מזון בשנת 2035, ועד 50 אחוז בשנת 2050. "התוכנית שאומצה בישראל (אך טרם תוקצבה) עומדת אומנם על יעדים שאפתניים פחות מהיעדים הבין-לאומיים, אבל אני ממש מקווה שלפחות זה יתממש", אומרת ביטרמן.
יש לאפשר לחקלאים למכור גם את התוצרת שלא נראית מושלמת. צילום: unsplash
אובדן מזון בשרשרת הערך המקומית: ניתוח כלכלי-סביבתי של המשק הישראלי
הנתונים הרשמיים מעידים על היקף התופעה בארץ, וחושפים את גודל ההשלכות, הן הכלכליות והן הסביבתיות: על פי דו"ח של לקט ישראל ו-BDO, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בעשור האחרון איבד המשק הישראלי מזון בשווי מצטבר של 211 מיליארד שקלים. ב-2024 נזרקו בישראל 2.6 מיליון טונות מזון, שהם 39 אחוז מהמזון המיוצר בארץ. על פי הדו"ח, העלות הסביבתית של אובדן מזון נאמדת בכ-4.2 מיליארד שקלים בשנה וכוללת בזבוז משאבי מים וקרקע, פליטת מזהמים וטיפול בפסולת.
החל מ-2019 מצוין בישראל יום הצמבוז (צמצום בזבוז מזון) הלאומי. השנה הוא הורחב לחודש שלם, ובמהלכו יתקיימו פעילויות מגוונות. ב-31 במאי עד ה-5 ביוני יתקיים במקומות שונים בארץ "שבוע המדע והסביבה", בסימן שיקום וחוסן סביבתי, שמאורגן על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף רשויות מקומיות מהנגב המערבי ועד הגליל העליון. בין עשרות האירועים השונים ייערכו גם סדנאות צמבוז, וב-5 ביוני יתקיים ברחובות אירוע מיוחד, בשיתוף TNS ישראל, שכל כולו יוקדש לצמבוז.
"החודש הזה נועד להעלות את המודעות לכך שנדרש מכולנו לשנות את ההרגלים: לשנות את האופן שבו אנחנו מסתכלים על אוכל, מאחסנים וצורכים אותו", אומרת ביטרמן. "בזבוז מזון היא בעיה מורכבת, ובשביל להגיע לפתרון צריך את כולם – גם את קובעי המדיניות, גם את המגזר העסקי וגם את צרכן הקצה. מה שיכול להניע את השינוי בראש ובראשונה הוא ההבנה ששינוי התנהגות במטבח הביתי, לצד שיפור מערכתי בשרשרת האספקה – מהחקלאי ועד הצרכן, הם המפתח לשבירת 'מעגל הרשע' של בזבוז המזון וההתחממות הגלובלית".
ביטרמן מציעה כי, ראשית, יש להתמקד בכלכלה המקומית ולראות איך ניתן להביא לכך שמה שמיוצר פה בארץ מתומחר כראוי, בין היתר כתוצאה מהפחתת יבוא ומניהול ביקושים מדויק יותר ברמה הלאומית. "אפשר, למשל, להקים מרכזים אזוריים שיצמצמו שרשראות אספקה ויחברו את הפירות והירקות לצרכן הקצה בטריות מקסימלית, מה שיאפשר לחקלאים למכור גם את התוצרת שלא נראית מושלמת", היא אומרת ומוסיפה: "במקביל, עסקים יכולים להכניס יותר ויותר פרקטיקות של תמחור דינמי, למניעת השלכת מזון עם תוקף קצר. גם לרשויות המקומיות יש כאן תפקיד חשוב. הן צריכות להבין שיש להן המון השפעה על הדרך שבה התושב צורך את המזון שלו. הן יכולות להנגיש את הידע למערכת החינוך ולקהל הרחב, ולדאוג שהעסקים יאמצו מדדים של צמצום בזבוז מזון".
"ולבסוף, אין מנוס משינוי ההתנהגות אצל הצרכנים", היא אומרת. "בנוסף לשינוי המנטלי של חיבור למזון שאנחנו צורכים, צריך לשבור את מעגל האסתטיקה המזויף. אנחנו מחפשים את המושלם – את התפוח שנראה הכי בוהק ועגול. מראה לא סטנדרטי נראה לנו לא מושלם ולא טוב, וזה פשוט לא נכון. שני התפוחים טובים בדיוק באותה המידה".
לסיכום, ביטרמן מקווה שהתזמון של חודש המודעות יאפשר לקדם סוף-סוף את השינוי המיוחל לגבי צמצום בזבוז מזון: "אני מקווה שעכשיו יהיה לנו את הקשב לנושא ואת ההבנה עד כמה הוא מהותי לחיים של כולנו", היא אומרת.
