להציל את האוכל

בריאות ומזון |
כשליש מהמזון בעולם מתבזבז ונזרק לפח. בדנמרק לא עברו על זה בשקט: הממשלה הקצתה תקציב מיוחד לצמצום אובדן המזון, המרכולים מוכרים מזון פג תוקף והאזרחים חולקים מתכונים לארוחות משאריות. בקרוב בישראל?

285 אלף ילדים בישראל סובלים מאי-ביטחון תזונתי חמור. במקביל, נזרקים לפח בכל שנה כ-35 אחוז מהמזון בישראל. כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה.

האובדן העצום הזה של מזון מהווה נזק עצום לחברה וגם לכלכלה, אך בנוסף גם לסביבה: במהלך גידול המזון משתמשים בקרקע, בדשן, במים ובחומרי הדברה; במהלך השינוע והאספקה שלו מושקע דלק שפליטותיו מזהמות את האוויר; והמזון שמתבזבז ועובר להטמנה גם פולט גזים רעילים וגזי חממה לאוויר, ובכך מוסיף חטא של זיהום על פשע הבזבוז.

המצב בעולם אינו טוב בהרבה מהמצב בישראל, ולפי הערכות, כשליש מכלל המזון המיוצר בעולם אינו נצרך והולך לאיבוד בשלבים שונים של שרשרת ייצור המזון – החל מהשדה ועד לצרכן. אלא שיש מדינות שהחליטו שהגיע הזמן לקחת את המצב לידיים ולהילחם בבזבוז המשווע הזה. פרויקטים שונים קמו בהן, חלקם ביוזמת המדינה (כמו למשל הולנד ובריטניה שיזמו תכניות ממשלתיות לטיפול בסוגיה), וחלקם ביוזמתם של אנשים פרטיים וארגונים שונים – שהבינו את החשיבות והפוטנציאל שבהצלת מזון רגע לפני שהוא מושלך אחר כבוד לפח.

TAZ
כ-35 אחוז מהמזון בישראל מבוזבזים מדי שנה בישראל. כלומר, כ-2.5 מיליון טונות של מזון בעלות של כ-18 מיליארד שקל הולך לאיבוד מדי שנה. תצלום: TAZ

מחאת הקוטג' הדנית

המדינה שנמצאת בחזית המאבק בנושא איבוד המזון היא דנמרק, שהצליחה לצמצם מאז 2010 ב-25 אחוז את כמות המזון המבוזבז שלה. אך במקום לנוח על זרי הדפנה, בדנמרק הפנימו שזוהי דרך נהדרת גם לטפל בעוני וגם לצמצם את הנזקים לסביבה, ולאחרונה הודיע השר הדני להגנת הסביבה כי סכום של כ-5 מיליון קרונות (כ-750 אלף דולר) יוקצה לפרויקטים שונים שיוכיחו את יכולתם לטפל ולצמצם עוד את איבודי המזון במדינה.

בדומה למחאה החברתית שהתרחשה בקיץ 2011 בישראל, שהחלה כמחאת הקוטג׳ והדיור, גם המלחמה באובדן המזון בדנמרק החלה מפרסום בפייסבוק של אישה אחת – סלינה ג׳ול, שהתרעמה על מה שנראה לה כעוולה חברתית וכבזבוז בלתי סביר. ג׳ול, שהיגרה כילדה לדנמרק מברית המועצות, הקימה לפני שבע שנים דף פייסבוק בשם Stop Spild Af Mad ("הפסיקו לבזבז מזון"), כיוון שלדבריה לאחר שגדלה במקום בו מחסור חמור במזון היה נחלת הכלל, היא נדהמה לראות את כמות המזון בדנמרק שאינו מנוצל ופשוט מושלך לפח, כשלמעשה אין בו כל בעיה והוא יכול היה להאכיל אנשים רבים כל כך. דף הפייסבוק שלה תפס תאוצה והיה לארגון, שאחראי במידה רבה להצלחתה של דנמרק לצמצם את אובדן המזון שלה בשנים שחלפו מאז.

הצלחת הארגון טמונה בכך שהוא אינו רק מעלה את הבעיה, כי אם מתמקד בעיקר בלהציע פתרונות. ג׳ול מספרת שהתחילה בלהציע טיפים קטנים לצרכנים – כמו לערוך רשימת קניות לפני שיוצאים אל הסופר, או לצלם בטלפון את המקרר הפתוח כדי לראות מה חסר, לרוקן פעם בחודש את הפריזר ולבשל ארוחה מדברים שלא זכרתם שנמצאים בו, ולעשות בכל יום שבת ״ארוחת טאפאס״ מהשאריות שהצטברו במהלך השבוע במקרר.

מאז, הנושא תפס תאוצה בדנמרק וקמו יוזמות רבות נוספות בנושא, שעוסקות לא רק בצרכן הנמצא בקצה שרשרת המזון אלא גם בשלבים השונים שלה – הגידול, השינוע והאספקה. כך, למשל, בכל רשתות הסופרמרקט בדנמרק קיימת תכנית להפחתת איבודי מזון, וכך גם במסעדות רבות במדינה, בחברות קייטרינג ובבתי חולים. בדנמרק גם נפתח בחודש פברואר האחרון הסופרמרקט הראשון שאינו למטרת רווח המוכר מזון שפג תוקפו או שאריזתו נפגמה, בהנחה משמעותית של כ-30-50 אחוז. כעת, עם תכנית המימון שמציע השר הדני להגנת הסביבה, יש לשער שדנמרק תצליח לצמצם אף יותר את אחוז איבודי המזון שלה, ותנסה להוכיח ליתר מדינות העולם שאין כל סיבה שכל כך הרבה מזון יושלך לפח.

הרצאת TED של סלינה ג'ול בנושא בזבוז מזון:

גם בישראל זה אפשרי

על פי הערכות ארגון "לקט ישראל", כ-50 אחוז מהמזון המבוזבז בישראל ניתן להצלה. הארגון עצמו דואג להצלת מזון ולחלוקתו לעמותות, המעבירות אותו לנזקקים. יוזמה חדשה שמנסה לצמצם את אובדן המזון בישראל נוגעת לצמצום אובדן הירקות והפירות, המהווים 75 אחוז מכלל המזון האבוד בישראל: מכירה של פירות וירקות "מכוערים" בהנחה. מדובר באותם פירות וירקות שאינם בעלי המראה המקובל בקרב הצרכנים, אך פרט לעובדה שהם לא-מושלמים ברמה האסתטית, אין בהם כל פגם והם מתאימים לחלוטין לאכילה. קבוצה של סטודנטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה שחקרה את הנושא מצאה כי אחוזים גבוהים מהצרכנים הישראלים וכן מקרב החקלאים מעוניינים בקנייה ומכירה של התוצרת ה"מכוערת" בהנחה, אם תינתן להם האפשרות.

גם ברמה המדינית גוברת אט-אט המודעות לנושא: ב-2015 יצא דו״ח מבקר המדינה שעסק בנושא אובדן המזון, ובו שורה של פתרונות שונים והמלצות למשרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים להתחיל לטפל בבעיה. בשילוב המודעות ההולכת וגוברת לנושא בקרב הצרכנים, שיכולים לחסוך כך גם כסף, ובאמצעות יישום של צעדי מדיניות וסבסוד ממשלתי של פרויקטים בנושא, גם אנחנו נוכל להיות כמו דנמרק ולצמצם משמעותית את אובדן המזון  – צעד שממנו כולנו נרוויח מכל הבחינות.



אולי יעניין אותך