התזונה המוצעת היא אינה בהכרח טבעונית או צמחונית. צילום: Unsplash
מה אם היו אומרים לך שיש לך אפשרות לאכול אוכל בריא, שאינו מזיק לסביבה, מעודד צדק חברתי והדובדבן שבקצפת: לא מאלץ אותך לוותר לחלוטין על שום מאכל אהוב? (כן, אפשר לאכול אפילו את הדובדבנים ואת הקצפת). דו"ח שפורסם לאחרונה על ידי ועדת EAT-Lancet טוען שאפשר לעשות את כל הדברים האלה. מדובר בנושא חשוב מאוד, במיוחד לנוכח הנתונים העגומים העולים מדו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי לשנת 2024, שפורסם בנובמבר ושלפיו יותר מרבע ממשקי הבית בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי. על פי הדו"ח של EAT-Lancet, מערכות המזון שלנו אחראיות כיום לכשליש מכלל פליטות גזי החממה בעולם, ומעבר עולמי לתזונה המתוארת בו יפחית את פליטות גזי החממה ממערכת המזון בכ-50 אחוז עד 2050. נוסף על כך, מעבר כזה יכול למנוע כ-40 אלף מקרי מוות מוקדמים ביום ולהפחית שכיחות של מחלות לב, של שבץ, של סוכרת מסוג 2 ושל סוגים מסוימים של סרטן.
ועדת EAT-Lancet, שיתוף פעולה בין ארגון EAT שפועל לשינוי מערכות המזון העולמיות, לבין כתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet. היא מאגדת עשרות אנשי ונשות מדע מובילים מרחבי העולם, ומטרתה לגבש תפריט תזונתי שישמור על בריאות האדם, על בריאות הפלנטה ועל יכולותיה לכלכל את אוכלוסיית העולם שהולכת וגדלה. הוועדה פרסמה את רעיון דיאטת הבריאות הפלנטרית (Planetary Health Diet). "כשמדברים על דיאטות בנות-קיימא, מתייחסים לדיאטות שהן סביבתיות ובריאות לאדם; שהן מתאימות תרבותית, ונגישות, מבחינה פיזית ומבחינה כלכלית", מסביר ד"ר אלון שפון, ממוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט והמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב והפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. "החזון של תזונה בת-קיימא חייב לעמוד בכל הקריטריונים האלה. היום אנחנו מבינים שביטחון תזונתי חייב לכלול מערכות טבע שלא נמצאות בקריסה, אלא כאלה שמזון בהן מגודל באופן שהפגיעה שלו בסביבה היא מינימלית. כשמדברים על הדיאטה לבריאות פלנטרית, מדברים למעשה על מיזוג בין בריאות האדם – האישית והחברתית – והבריאות של הטבע".
עקרונות תזונה פלנטרית: איך לאכול למען בריאות אישית ושמירה על הסביבה?
הדיאטה שמוצעת היא תזונה מבוססת צומח (plant-forward), כלומר היא מורכבת בעיקר ממזונות מן הצומח כמו ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, אך היא אינה טבעונית או צמחונית בהכרח. היא יכולה לכלול כמויות מתונות של מזונות מן החי: דגים, ביצים, מוצרי חלב, וכמות קטנה מאוד של בשר. הדיאטה גם מתייחסת להפחתה משמעותית בצריכת מזונות אולטרה-מעובדים.
יתרון מהותי בתזונה המוצעת היא שלא מדובר בדיאטה נוקשה, קפדנית או ספציפית במיוחד, אלא כזו שהיא גמישה ויכולה להתאים בקלות למגוון רחב של תרבויות, של טעמים ושל זמינות עונתית. למשל, את הדיאטה הים-תיכונית שמומלצת על ידי משרד הבריאות כקו מנחה לתזונה בריאה אפשר להתאים בקלות לדיאטה לבריאות פלנטרית.
היבט חשוב בדו"ח מתייחס לנושא של צדק חברתי ושל מניעת אי-שוויון במערכות המזון. בדו"ח מודגש שהמהפכה התזונתית לא תוכל להצליח אם היא תהיה רק סביבתית או בריאותית. שינוי אמיתי במערכת המזון מחייב גם צדק חברתי כמו שכר הוגן לחקלאים ולעובדים במערכת המזון, תנאי עבודה בטוחים, גישה שוויונית למזון בריא והפחתת הריכוזיות של תאגידי המזון הגדולים. המטרה, כפי שמגדיר צוות המחקר, היא "מערכת מזון שמזינה את בני האדם – ולא מנצלת אותם".
כיום בארצות הברית כמות הבשר שצורך אדם ממוצע עומדת על בערך פי 7 מהמומלץ בדו"ח. צילום: unsplash
מדיניות ורגולציה במערכת המזון: למה השינוי התזונתי חייב להגיע מהממשלה?
שינוי תזונתי הוא אתגר לא קטן. איך בכלל מתחילים? גם אם מדובר בדיאטה שהיא גמישה במיוחד ושמציעה טווחים של מזונות מקבוצות שונות, הכמויות המומלצות רחוקות כיום מאוד ממה שצורכת רוב אוכלוסיית העולם. למשל, כיום בארצות הברית כמות הבשר שצורך אדם ממוצע עומדת על בערך פי 7 מהמומלץ בדו"ח, ואילו האירופאי הממוצע צורך לפחות כפול מכמות מוצרי חלב המומלצת. מבחינת ירקות, המצב הפוך: צפון-אמריקאים, לדוגמה, יצטרכו להגדיל את כמות הירקות שהם אוכלים כמעט פי 3. ב-2020 בישראל צריכת בשר בקר לאדם הייתה 74.5 גרם ליום. על פי הדיאטה הפלנטרית, ההמלצה היא 14 גרם ליום בממוצע. כלומר הישראלי הממוצע אוכל יותר מפי 5 בקר מאשר הכמות המומלצת.
לדברי שפון, בגלל ששינוי דיאטה הוא לא דבר פשוט, הציפייה מהאוכלוסייה לאמץ את ההמלצות באופן אישי לא תספיק כדי לייצר שינוי משמעותי במערכות המזון. "למקבלי החלטות יש נטייה להטיל את האחריות הזאת על הצרכן הבודד: אתה תצמצם את צריכת הבשר שלך ונהיה בסדר. אבל זה ניסיון להתחמק מלקחת אחריות ולהוביל שינוי מערכתי גדול", הוא אומר. "כלומר, שינוי מקיף שכזה חייב להגיע בעיקר מלמעלה ובצורה של מדיניות כדי לעודד אימוץ של דיאטות בנות-קיימא", הוא מסביר.
"יחד עם זאת, שינויים במערכות מזון לא מקודמים כמעט. לצערי הרב, הנושא של שינוי במערכות המזון והחשיבות שלו, לא נמצאים היום מספיק במוקדי קבלת ההחלטות, בארץ ובעולם. עדיין חסרה מודעות לנושא. נוסף על כך, יש הרבה גופים חזקים שפועלים נגד שינוי מערכת המזון, למשל תאגידי מזון גדולים שיש להם כוח רב ואינטרס לשמר את המערכת כפי שהיא. אנחנו יכולים לראות את הדברים האלה גם בארץ: תאגידים שמונעים למשל החלה של מיסוי על מזון מזיק. המשמעות היא שכל עוד כוח רב יהיה נתון בידיים של מספר מצומצם של שחקנים וששורת הרווח תהיה הדבר העיקרי שמניע את התהליך, נתקשה לראות טרנספורמציה משמעותית", הוא מסביר.
התוכנית הלאומית לביטחון מזון: דוגמאות להצלחת שינוי מערכתי בישראל ובעולם
אבל יש גם דוגמאות חיוביות. "אנחנו יכולים לראות שינויים כאלה קורים כשיש מדיניות מתכללת. דנמרק למשל, מקדמת היום תוכנית למעבר לתזונה מן הצומח. זה ממש חזון של איך מדינה שלמה יכולה לעשות את השינוי הזה. אבל כדי שדברים כאלה יעבדו, זה חייב להיות מלווה במהלכים משמעותיים: בקמפיינים להעלאת מודעות, בתמריצים כמו הורדת מחירים של מזונות שרוצים לעודד את הציבור לצרוך, ובמיסוי של כאלה שרוצים לעודד אותו להפחית. אם זה היה המצב, היינו רואים הרבה מאוד אנשים משנים את הדיאטות שלהם", מספר שפון. "זה נתפס כדבר קשה להשגה או כמעט בלתי אפשרי, אבל זה אפשרי, זה פשוט דורש התכווננות מערכתית. יש הרבה יוזמות חיוביות שקורות ברמה של קהילות ושל אנשים פרטיים – גם השינוי שמגיע מלמטה חשוב, אבל כדי להניע טרנספורמציה אמיתית במערכת המזון, חייב לקרות משהו יותר גדול", הוא אומר.
ובישראל, אפשר להתחיל לראות לאט לאט שינויים מערכתיים מתרחשים: לאחרונה פורסמה להערות הציבור תוכנית לאומית לביטחון מזון שמטרתה "להבטיח אספקה סדירה של מזון בריא, בטוח, מגוון ובר השגה לכלל האוכלוסייה בישראל – בטווח הקצר, הבינוני והארוך", על פי התוכנית.
"זה צעד חשוב מאוד קדימה, אחרי הרבה שנים שמדברים על הצורך בבנייה של תוכנית אסטרטגית לביטחון תזונתי", אומר שפון. "התוכנית מתייחסת להרבה אלמנטים חשובים שמקדמים ביטחון תזונתי, אבל נדרשים שינויים הרבה יותר מרחיקי לכת. השינויים האלה קורים לאט מדי לעומת המשברים: הפגיעה העצומה בטבע ופליטות גזי החממה שתורמים למשבר האקלים. ובכל זאת, זה צעד בכיוון חיובי", הוא מסכם.
