כדי לפתור את הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבים יש להבין את דפוסי ההתנהגות של החזירים. צילום: יעל מסלטון
תופעת חזירי הבר שמשוטטים באזור חיפה מייצרת אתגר מורכב לתושבים ולרשויות. חזירי הבר הם חלק בלתי נפרד מהמערכות האקולוגיות באזור והם נוכחים בצורה יום-יומית בסביבה העירונית. כך נוצר הקונפליקט בין הרצון לשמור על הטבע ועל בעלי החיים לבין הצורך להגן על הביטחון ועל הרכוש של הציבור. מחקר חדש חשף ממצאים מפתיעים שמצביעים על קשר בין הטיפול בחזירים לבין המאפיינים הסוציו-אקונומיים של התושבים, והעלה את השאלה: האם בעיית חזירי הבר בחיפה היא בעיה של עשירים בלבד?
איפה יש הכי הרבה
דו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי מציג תמונת מצב מאתגרת בנוגע לניהול חזירי בר ברשויות המקומיות בישראל. הדו"ח מצא כי אין בארץ אסדרה חוקית ייעודית בנושא, אין אסטרטגיה ארוכת טווח ואין תוכניות מניעה מתואמות, כך שלמעשה הטיפול בתופעה מתבצע על ידי כל רשות כראות עיניה. על פי הדו"ח, בחיפה קיימים קשיים במעקב ובהערכת יעילות הפעולות שננקטות.
כדי לפתור את הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבים יש להבין את דפוסי התפוצה ואת דפוסי ההתנהגות של החזירים. זה עשוי לסייע לרשויות לגבש מדיניות יעילה יותר, שתאפשר חיים משותפים ובטוחים יותר לבני האדם ולחיות הבר. מחקר שנערך על ידי ערן שוורצפוקס מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר דרור בן עמי וד"ר תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב, וד"ר דניאל אורנשטיין מהטכניון, התבסס על אלפי דיווחים למוקד העירוני על הופעות חזירי בר בשכונות שונות בחיפה בשנים 2014–2016. החוקרים השתמשו בכלים מתקדמים של ניתוח גיאוגרפי ולמידת מכונה כדי למפות את תפוצת חזירי הבר ואת הקשר בין הופעתם לבין מאפיינים סביבתיים ומאפיינים חברתיים. המחקר התמקד בשני מודלים מקבילים לבחינת תפוצת החזירים בחיפה: מודל אקולוגי ומודל סוציו-אקונומי. המודל האקולוגי הצביע על הופעת החזירים בקרבה לאתרי טבע, בקרבה לאגני הניקוז שהם הוואדיות בחיפה ובאזורים עם צפיפות אוכלוסין בינונית. עד כאן היה דמיון למחקרי העבר שנעשו בנושא.
התוצאות המפתיעות הגיעו מהמודל הסוציו-אקונומי. ניתוח הדיווחים שהתקבלו הראה שתושבים בשכונות עם מעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחות יותר על הופעת חזירי בר. לעומת זאת, תושבים בשכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שביניהן נמנות שכונות עם אוכלוסייה ערבית או אוכלוסייה חרדית, דיווחו מספר פעמים מועט יחסית על הופעת החזירים. משמעות הדבר היא שאף על פי ששכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך עומדות בקריטריונים האקולוגיים להופעת חזירי הבר, הן כמעט שלא מקבלות טיפול עירוני בגלל שהתושבים מדווחים עליהם פחות. לדברי שוורצפוקס, הטיפול בחזירים שמתבצע על ידי העירייה מתבסס באופן כמעט בלעדי על דיווחי תושבים וכשהציבור לא מדווח – לא יודעים ולא מטפלים בבעיה. כלומר, תושבי השכונות במעמד סוציו-אקונומי גבוה מדווחים יותר למוקד העירוני ולכן זוכים ליותר תגובה מהעירייה, בעוד שתושבי שכונות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים פחות על חזירי הבר, גם כשהחזירים מופיעים שם בפועל.
עתידים להישאר במרחב האורבני. חזירי בר בחיפה. צילום: יהלה דור
גישה סלחנית לחזירי הבר
"בשכונת נווה שאנן ראינו ממצא מעניין", מספר שוורצפוקס. "למרות שמדובר בשכונה ממעמד סוציו-אקונומי בינוני, מספר דיווחי החזירים היה נמוך מאוד. זה הרגיש לנו מוזר בהתחלה כי מבחינה אקולוגית השכונה מתאימה להופעת חזירי הבר. המחשבה שלנו היא שאולי בשכונה הזו יש תהליכים של חינוך או של הסברה שמצליחים להפחית את החששות ואולי אף לשנות את התפיסות כלפי חזירי הבר. ייתכן שזה מוביל לפחות דיווחים ופחות קונפליקטים עם החיות", הוא אומר.
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בגישה רב-ממדית להתמודדות עם חזירי הבר שאינה מסתמכת רק על קריטריונים אקולוגיים אלא גם לוקחת בחשבון את ההקשר החברתי-כלכלי. כך ניתן לשפר את האיזון בין שמירת הטבע לבין צורכי התושבים ולגבש פתרונות מותאמים לכל קהילה ולקונטקסט הייחודי שלה. "ניהול חזירי הבר דורש התייחסות ביולוגית והבנה של התגובות של התושבים בכל אזור. גילינו שהממד הסוציו-אקונומי משחק תפקיד משמעותי; זה דבר שלא נבדק לעומק בעבר", מסביר שוורצפוקס.
"אנחנו יודעים שחיות בר כמו תנים וכמו חזירי בר עתידות להישאר במרחב האורבני. תוצאות המחקר מדגישות שלקונפליקט עם חיות הבר יש ממד חברתי מובהק. כלומר, רשויות מקומיות יכולות לשפר את מזעור הקונפליקט שנוצר בין תושבים לבין חיות הבר על ידי שיטות הסברה והתערבות מדויקת יותר שמתייחסת לאופי המגזרי של התושבים", מסביר בן עמי.
מי האחראי פה
התופעה של חזירי הבר בחיפה ממחישה את האתגר המורכב של החיים בעיר שבה הטבע והאדם נפגשים ומשתלבים. כדי להתמודד עם תופעת חזירי הבר בצורה הוליסטית ויעילה יותר יש לשפר את דרכי הניהול והטיפול בחזירי הבר בחיפה ובערים נוספות בישראל. השקעה בהסברה מותאמת, ניטור מתמשך ושימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים יכולים לסייע במניעת קונפליקטים ובהבטחת חיים משותפים ובטוחים לטובת כל הצדדים.
לא משנה אם מדובר בחזירים בחיפה, בתנים ברמת גן, יבעלים במצפה רמון או בצבועים במודיעין – העתיד של המרחב העירוני תלוי ביכולת שלנו ללמוד, להתאים ולפעול מתוך הבנה רחבה של מורכבות הקשרים בין האדם לטבע. רק כך נוכל ליצור עיר שבה חיות הבר והתושבים מתקיימים במערכת הרמונית ומתחשבת ככל האפשר.
