טורפים ושומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות. נקבת כריש עפרורי. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל
הכריש העפרורי הוא כריש נפוץ יחסית בעולם, ואפשר למצוא אותו במים הממוזגים בכל האוקיינוסים. בעולם הוא מוגדר בסכנת הכחדה. אולם, בים התיכון הוא מוגדר מין שחסר עליו מידע, מכיוון שעד לא מזמן כלל לא היה ידוע שהוא נמצא בים התיכון. בכל זאת, מדובר בכריש שברגע שרואים אותו, קשה לפספס: אורכו מגיע ל-4 מטרים והוא מצטיין בשחייה למרחקים ארוכים.
שוחחנו עם ד"ר עדי ברש, חוקרת פוסט-דוקטורט במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המנהלת המדעית של עמותת כרישים בישראל ועמיתת תוכנית ממשק במחזור ט"ו. היא סיפרה לנו כמה מעט ידוע על דג כל כך גדול, על הכרישים בחדרה ועל איך העלייה בטמפרטורת הים יכולה להשפיע עליהם.
מדוע החלטת לחקור דווקא כרישים?
"כשסיימתי את התואר הראשון חיפשתי נושא למחקר שחסר עליו מידע. נסעתי עם חבר על כביש החוף, ואמרנו לעצמנו 'מה עם הכרישים בחדרה?' זה נושא שאף אחד לא עסק בו לפני כן, ולא ידעו עליו כלום חוץ מכמה אנשים שהלכו לשם ודייגים שניסו לתפוס כרישים".
ברש גילתה שבעונת החורף מתקבצים בזרם המים החמימים שנפלטים מתחנות הכוח החופיות – בעיקר 'אורות רבין' בחדרה ו'רוטנברג' באשקלון – עשרות כרישים מהמינים סנפירתן וכריש עפרורי. בשנים האחרונות נהייה אזור השפך של נחל חדרה למוקד משיכה למי שרוצים לחזות במו עיניהם בטורף הימי.
התקבצות כרישים בקרבת תחנת הכוח בחדרה. צילום: מירון שגב, עמותת כרישים בישראל
מה הדברים שהפתיעו אותך לגלות על הכריש העפרורי?
"בתחילת המחקר חשבתי שהזיהוי בחדרה לא נכון. הגיעו דיווחים על תצפיות של כרישים עפרוריים ליד תחנת הכוח בחדרה, אבל לפי הספרות המדעית אין כרישים עפרוריים בים התיכון, שבו הוא נחשב לכריש נדיר מאוד, עם 20 תצפיות אי פעם. כיום, כעבור 13 שנים, אנחנו מבינים שבים התיכון יש כרישים עפרוריים כמעט רק אצלנו בארץ. יש כמה תצפיות מטורקיה ומלוב, אבל מבחינת אוכלוסייה מבוססת זה רק אצלנו".
"כשחיפשנו את הסיבה לכך, התברר שלפחות חלק מהכרישים היגרו כנראה מים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ. כלומר, הם הצטרפו לאוכלוסייה ממקור אטלנטי שכבר נמצאת בים התיכון. עוד אפשרות היא שמעט פרטים שנכנסו מהאוקיינוס האטלנטי לים התיכון פגשו במעט הפרטים שעברו מים סוף ונוצרה איזושהי אוכלוסייה מקומית שהיא ערבוב. מה שידוע לנו הוא ממחקר גנטי, שמראה רק חלק קטן מהתמונה. קשה להשלים את התמונה הזאת בלי ללמוד עוד על התפוצה שלהם על ידי מעקב באמצעות משדרים כדי לגלות איפה הם נמצאים".
לדבריה, מאז 2015 חוקרים מתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה מתייגים בתגים אקוסטיים כרישים בתחנת הכוח. מדובר בתג שמשדר אות קולי שאפשר לקרוא באמצעות מקלטים אקוסטיים שמוצבים באזור. "כלומר, ברגע שכרישים עוזבים את האזור, אנחנו לא יודעים עליהם כלום". נוסף על כך, "הוצמדו לכמה כרישים עפרוריים תגים לווייניים, אבל בינתיים זה לא עבד".
מה התפקיד של הכרישים העפרוריים במערכת האקולוגית?
"מדובר בטורפים. כמו טורפים ביבשה, גם הטורפים בים אוכלים את בעלי החיים החלשים, החולים, המתאימים פחות, מתוך אוכלוסיית הטרף שלהם, ועל ידי כך הם מחזקים אותה. הם שומרים את אוכלוסיות הדגים בריאות".
"חוץ מזה, כשהם אוכלים ושוחים למקומות אחרים הם מעבירים מזון מעומק הים למים הרדודים, ובין אזורים שונים, וכך גורמים להסעה של חומרי הזנה (נוטריינטים). במילים אחרות, הם אוכלים במקום אחד, ועושים צואה במקום אחר, וכך חומרים שלא נמצאים במקום מסוים מגיעים לשם במינון נמוך. זה מאפשר לנוטריינטים להגיע לאזורים עניים יותר בנוטריינטים בים; זה חשוב למאזן המערכת האקולוגית".
מהם האיומים המשמעותיים ביותר על הכריש העפרורי כיום?
"בגלל שהכריש העפרורי הוא דג גדול, וגם שוחה קרוב יחסית לחוף, הוא נתפס לא מעט על ידי דייגים – בעיקר כשלל לוואי (כלומר, בלי כוונה), ובמקומות מסוימים בעולם גם כדג מטרה. הוא מושפע מאוד מדיג חופי, וגם מדיג פלאגי (דיג בים הפתוח). אנחנו רואים ירידות של כ-70–80 אחוז בגודל האוכלוסיות מסביב לעולם. כמו הרבה כרישים אחרים, גם במין הזה קצב הרבייה נמוך מאוד. הוא מגיע לבגרות מינית רק בסביבות גיל 15 או 20 שנה, ומחזורי ההיריון של הנקבות נמשכים כשנתיים, שלוש, עם מעט צאצאים באופן יחסי. קצב הרבייה של הכרישים לא עומד בקצב הפגיעה בהם".
איך משבר האקלים משפיע על הכריש העפרורי?
"בעולם אנחנו רואים שהתחממות המים גורמת לשינוי בנתיבי נדידה של כרישים, בעיקר כרישים פלאגיים (בים הפתוח), ששוחים הרבה. בארץ, תחנות הכוח מייצרות מקום לשהות בו בעונה שבה הים קר, וכך הכרישים יכולים למצוא מים בתנאים של ים טרופי במשך כל השנה".
"אנחנו רואים שעם ההתחממות הגלובלית, הים התיכון מתחמם מהר יותר מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי, כך שהוא נהיה יותר ויותר מתאים לטווח הטמפרטורות שמועדף על הכריש העפרורי. מתיוגים במשדרים אקוסטיים מצאנו שהכרישים בחדרה מעדיפים את הטמפרטורות שסביב 22–26 מעלות צלזיוס. כשהים מתקרר בחורף, והטמפרטורה יורדת מתחת ל-20 מעלות, הם מתחילים להתקבץ ליד תחנות הכוח. כשהים מתחמם מעל ל-20 מעלות, הם מתחילים לעזוב ולחזור לים הפתוח. עליית הטמפרטורה של המים תשנה, בהתאם, את המיקומים שבהם הכרישים מעדיפים לשהות בעונות השונות".
אז יכול להיות ששינוי האקלים אפילו טוב להם?
"לפי התצפיות שעשינו, מזרח הים התיכון נהיה מותאם יותר לכרישים העפרוריים ככל שהים הולך ומתחמם. קשה לומר אם זה טוב או רע. מבחינת הפרט עצמו, הכריש עצמו, כנראה שהוא יהיה 'שמח'. מבחינת המערכת האקולוגית, אנחנו לא יודעים להעריך את משמעות הדבר. יכול להיות שנראה יותר כרישים עפרוריים בשנים הקרובות, ובטווח תפוצה רחב יותר; כלומר, לא רק בארץ אלא שנתחיל לראות אותם בלוב, במצרים, בטוניס, בטורקיה וביוון".
איך שומרים על הכריש העפרורי?
"במדינות שונות בעולם יש מגבלות על דיג, חובת שחרור במקרה של תפיסה וחובת דיווח. בארץ כרישים ובטאים מוגנים באופן גורף".
לצד מאמצי השימור שמובילים ארגונים ורשויות, ברש טוענת שיש משהו שכל אחת וכל אחד מאיתנו יכולים לעשות, והוא ללמוד על הכרישים: "ללמוד על התפקיד שלהם בים, על הנוכחות שלהם בטבע שלנו, על החשיבות שלהם, ולבוא לצפות בהם מהחוף סמוך לתחנות הכוח. יש לנו פחד תהומי מכרישים. כשרואים את החיה בטבע, התחושה היא אחרת מאשר לשבת בבית, לדמיין אותה ולפחד".
תקיפת הכריש שהייתה בחדרה באפריל האחרון, ועלתה בחיי אדם, היא אירוע נדיר מאוד – וזה בכל זאת קרה. מה ייתכן שגרם לה?
"אני לא יודעת מה גרם לתקיפה עצמה, אבל המצב בחדרה היה בלתי סביר עם אינטראקציה אינטנסיבית מאוד של בני אדם וחיות בר. ראינו שם האכלות, רדיפות, המון אנשים במים יחד עם כ-50 כרישים. אם זאת הייתה להקה של 50 כלבים, אף אחד לא היה חושב להיכנס לתוכה. בחודש אפריל מדי שנה המים בנחלים מתחממים, וכשיש מכות חום גדולות מגיעים הרבה דגים מתים לים. הכרישים ניזונים, מסתובבים במים רדודים מאוד סמוך לחוף, וכנראה מתכוננים ליציאה חזרה אל הים הפתוח. במקביל, מזג האוויר המתחמם מושך טיילים רבים ועוד יותר בחול המועד פסח, מה שיוצר סיטואציה של אנשים, כרישים ותחנת כוח על כך המשתמע מכך, בשילוב נפיץ מאוד. אזור המים החמים בחדרה לא טבעי ומזמן כמות גדולה של כרישים בקרבת החוף. זאת הזדמנות נהדרת לבוא וללמוד עליהם, אבל אנחנו לא צריכים להיות במים איתם".
אילו תגליות מדעיות חדשות יש על הכריש העפרורי?
"לאחרונה גילינו לגבי הכרישים בתחנות הכוח שהם מבצעים תנועה יומית. זאת התנהגות שמוכרת מכרישים שחייניים (כרישים פלאגיים, ששוחים למרחקים בים הפתוח) מכל העולם. הם יורדים לעומק בפרק זמן מסוים ביממה. מאמר שסקר כמה מיני כרישים הראה שהם לוקחים תורות, כשלכל אחד מהמינים היו זמנים שונים ביום באתר ספציפי, ככה שכמעט לא הייתה חפיפה ביניהם".
"גילינו שהמשמרות האלה עובדות גם בתחנת הכוח בחדרה, בין הכריש העפרורי והסנפירתן. בלילה שני המינים עולים לטווח עומקים רדוד יותר, ואילו ביום הם שוהים עמוק יותר. במקרה שלנו, זה מוזר מאוד כי העומק סמוך לתחנת הכוח בחדרה מגיע מקסימום ל-7 מטרים. הכריש העפרורי עובר מעומק של 2 מטרים בלילה לעומק של 4 מטרים ביום, וכריש סנפירתן עובר מעומק של 4 מטרים בלילה ל-6.5 מטרים ביום. זאת תנועה יומית של 2 מטרים שעושים כרישים באורך של 4 מטרים. כנראה שזה חלק מהתנועה הטבעית שלהם שהם משמרים אפילו כשהם נמצאים בשטח קטן, בטווח עומקים מוגבל".
ברש מספרת שיש עוד הרבה מה לגלות. בתחנת הכוח נצפות רק נקבות של הכריש העפרורי. "חשבנו שזה קשור אולי להיריון, אבל דווקא אצל סנפירתנים אנחנו רואים זכרים". שאלה מסקרנת נוספת היא איפה הכרישים נמצאים בעונת הקיץ, כשהם לא במים החמים ליד תחנות הכוח: "לאן הכרישים הולכים כשהאגם לא קפוא?"
במסגרת פעילות העמותה, צוללים, דייגים, אנשי ים אחרים ואזרחים שהיו במקום הנכון ובזמן הנכון מצלמים בטבע דגי סחוס, כלומר כרישים ובטאים (שזכו לכינוי חתולי ים), ושולחים את התיעוד שבהמשך משמש למחקר. אם גם אתן או אתם זוכים לראות כריש בים התיכון, או בביקור באילת, אז תוכלו לדווח על התצפית בקבוצת הפייסבוק כרישים בישראל.
