הם זוכרים את מיקומיהם של עשרות עצים בכל רגע נתון וכן את זמני מתן הפירות. נקבת עטלף פירות והגור שלה. צילום: סשה דנילוביץ
יש מי שרואים בעטלפי הפירות מטרד, אבל מדובר בבעל חיים מרתק, עם יכולות קוגניטיביות מרשימות וזיכרון מרחבי שלא היה מבייש את ווייז. תפוצתו של עטלף הפירות המצרי בעולם היא מדרום טורקיה בצפון ועד דרום אפריקה בדרום, ומזרחה עד הודו. בישראל מדובר בעטלף הנפוץ ביותר, שסביר שיצא לכם להיתקל בו בהליכה לילית מתחת לשדרת פיקוסים או עצי פרי אחרים.
ביקשנו מפרופ' יוסי יובל מבית הספר לזואולוגיה, מבית הספר סגול למדעי המוח וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, שיספר לנו על היונק המעופף. במחקריו, יובל מנסה בין היתר להבין כיצד מקבלים עטלפי הפירות החלטות, ואיך הם משקללים מידע שמבוסס על הזיכרון שלהם עם מידע מפרטים אחרים.
מה מייחד את עטלפי הפירות בהשוואה לחיות אחרות?
"מה שמייחד עטלפים לעומת יונקים אחרים הם כושר התעופה וחוש הסונאר שלהם (המשותף גם ללווייתני שיניים). גם הפיזיולוגיה שלהם ייחודית ומאפשרת להם לחיות יותר מ-20 שנה, שזה המון זמן לחיה כל כך קטנה".
"עטלפי פירות יכולים לעוף עד 100 ק"מ אל עץ שמניב פירות, אם כי בדרך כלל הם יסתפקו במרחקים של 10–40 ק"מ. הם רואים מצוין בלילה, ובכל זאת יש להם גם מערכת סונאר והם יודעים להשתמש בשני החושים. יש להם זיכרון מדהים של מרחב ושל זמן; הם זוכרים את מיקומיהם של עשרות עצים בכל רגע נתון וכן את זמני מתן הפירות. מדובר במין חברתי מאוד וגמיש מאוד, שיודע לנצל כל מקור מזון חדש שמופיע בסביבה".
מה התפקיד של העטלפים במערכת האקולוגית?
"אני לא אוהב לדבר על תפקיד; זה אנושי מאוד לחשוב במונחים של תפקידים. עטלפי פירות מאביקים מיני עצים מסוימים, כולל מינים חקלאיים חשובים במזרח אסיה כמו דוריאן. הם מפיצי זרעים יעילים בזכות המרחקים שהם גומעים. כאשר מתחיל לצמוח במרפסת שלנו פיקוס, זה בדרך כלל בזכות עטלף פירות".
"עטלפי חרקים הם כמובן מדבירי חרקים חשובים. לאחרונה פורסם מאמר ב-Science שמקשר בין תמותה של עטלפי חרקים בצפון אמריקה בגלל פטרייה לבין עלייה של כ-30 אחוז בהדברה חקלאית. לפי המאמר נצפתה עלייה של כ-7 אחוזים בתמותת תינוקות באותם האזורים שבהם עלה השימוש בחומרי ההדברה. זה דורש עוד מחקר ובכל זאת מטריד מאוד".
איך פעילות האדם שינתה את אורחות חייו של עטלף הפירות?
"עטלפי פירות 'אוהבים' את העיר ויודעים לנצל את היתרונות שבה. זה כולל היצע גדול של מזון, בכל עונות השנה, טמפרטורה חמה יותר ומקומות משכן רבים, כמו חניונים תת-קרקעיים. במעבדה אנחנו חוקרים הבדלים בהתנהגות של עטלפי עיר ועטלפי כפר ומוצאים שהעטלפים בעיר חקרניים יותר ונוהגים לבקר יותר עצים בכל לילה מאשר עמיתיהם בכפר".
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה". פרופ' יוסי יובל. צילום: Ofri Eitan
איך משבר האקלים עלול להשפיע על עטלף הפירות?
"עטלפי פירות לא צפויים להיפגע באופן חריף כנראה, אבל עטלפים רבים אחרים כן. מרבית העטלפים אוכלים חרקים ולפי כמה מחקרים בשנים האחרונות נראה שהשינויים הגלובליים שאנחנו חווים מובילים לפגיעה קשה מאוד באוכלוסיות החרקים, מקור המזון שלהם".
מהם האיומים הגדולים על עטלף הפירות כיום?
"עטלפי פירות במקומות אחרים בעולם סובלים מאוד מחקלאים שמאשימים אותם ללא הצדקה בפגיעה בפירות שלהם. בארץ, עטלף הפירות סובל מפחות איומים, בהם טורפים כמו נחשים, עופות דורסים וחתולים. לעומת זאת, מיני עטלפים אחרים סובלים מאוד מסכנות רבות, מרביתן תוצאה של פעולות האדם. חיסול שטחי מחיה ומקומות משכן הוא כנראה האיום העיקרי. גורם סיכון נוסף ומוכר פחות הוא טורבינות הרוח שקוטלות עטלפים רבים בעולם. זוהי דוגמה חשובה לדילמת הירוק-ירוק, אנרגיה מתחדשת מול מגוון מינים".
"בגלל שהם נפוצים אין כיום מאמצים מיוחדים לשמירה על עטלפי הפירות בישראל. למרות זאת, לאחרונה הם הוכרזו כמין מוגן, ורשות הטבע והגנים פרסמה נוהל פינוי עטלפים ממבנים לפני בינוי. נוהל זה חשוב מאוד מכיוון שעטלפי פירות רבים שוכנים במבנים שמיועדים להריסה ונפגעו קשות בעבר. צריך לשבח את רשות הטבע והגנים על הנוהל, וגם לציין לטובה את נורה ליפשיץ שמנהלת את עמותת עטלף שמסייעת לעטלפי פירות חולים ופצועים".
איך אתה חוקר את עטלף הפירות?
"אנחנו חוקרים את העטלפים גם בשדה וגם במעבדה. כשאפשר אנחנו מעדיפים לעבוד בשדה, כשהחיות חופשיות, אבל לעתים רוצים לבדוק משהו מבוקר מאוד ואז אנחנו מביאים את החיות למעבדה. נוסף על כך, יש אצלנו מושבת עטלפים מיוחדת שלנו, שבה העטלפים חופשיים לצאת ולחזור – זו מעין הכלאה בין השדה למעבדה".
מה התגלית הכי מפתיעה שלך לגבי עטלף הפירות?
"לא בטוח שזו התגלית הכי מפתיעה דווקא, אבל לפני כמה שנים מצאנו שאימהות עטלפי פירות מלמדות את הגורים שלהם לנווט. כשהגורים קטנים האימהות נושאות אותם לעצים במרחק של כמה קילומטרים מהמושבה, וכשהגורים מתחילים לנווט עצמאית הם עפים לאותם העצים בדיוק. נראה שהם לומדים את הדרך כשהם על אימא. נקודות הציון שמהווים העצים האלה מאפשרות לגורים עוגן ראשוני שממנו הם יודעים לחזור הביתה".
"לאחרונה פורסם מחקר בהובלתם של ד"ר לי הרתאן, צ'ן קסינג וליאור דה מרקס שמראה שעטלפי פירות ממפים זמן. העטלפים זוכרים כמה זמן כל עץ נותן פירות וכמה זמן עבר מאז הפעם האחרונה שבה ביקרו בכל עץ, וכך הם יכולים לתכנן את הביקור הבא שלהם. מדובר ביכולת קוגניטיבית גבוהה מאוד".
אילו שאלות מחקר נותרו פתוחות בנוגע לעטלפי הפירות?
"המון שאלות נותרו פתוחות. למשל, האם העטלפים משתמשים במידע לאורך שנים? האם הם זוכרים פרטים אחרים לאורך שנים? מהן היכולות הקוגניטיביות שלהם?"
"יש גם שאלות רבות שקשורות לגנים ולפיזיולוגיה שלהם. איך הם חיים כל כך הרבה שנים, ואיך מערכת החיסון שלהם מצליחה להתמודד עם וירוסים?" לדברי יובל, למרות התדמית שלה הם זכו, עטלפים לא אחראים לקורונה, ואף על פי שפעמים רבות הם מואשמים בהעברת מחלות לאדם, זה לא הוכח מדעית. "יש להם מערכת חיסון יוצאת דופן שנחקרת בימים אלה במעבדות רבות, והיא כנראה גם מאפשרת להם להתמודד עם וירוסים וגם לחיות חיים ארוכים כל כך".
