טבע מרפא: איך הטבע יכול לתמוך במי שסובלים מטראומה נפשית?

למרות היתרונות המוכחים של טיפולים מבוססי טבע, הם עדיין לא חלק מהממסד הטיפולי הרשמי בישראל, והם קיימים היום רק במסגרות כמו יוזמות פרטיות, קהילתיות או לא פורמליות, שמשלבות את הגישה הזו בתהליך הטיפולי בנפגעי טראומה. שיטות כמו גינון טיפולי, הליכה מודרכת בטבע או תרפיה חוץ-קלינית עדיין לא זוכות להכרה מקצועית רשמית. "המקצועות האלה לא מוכרים על ידי משרד הבריאות, וזה החסם המרכזי לשילוב רחב שלהם”, מסביר להד. "היום המערכות הקלאסיות עדיין פחות מאפשרות. אבל יש יותר פתיחות במרכזים פרטיים או משלימים".

להד מדגיש שטיפול בטבע יכול להתאים במיוחד לאנשים שמתקשים להיפתח בטיפול מילולי או מרגישים חוסר נוחות במסגרת קלינית סגורה, כמו גם למי שמגיבים טוב יותר לתנועה, למגע, לפעילות גופנית או לגירויים חושיים. לדבריו, "היציאה לטבע יכולה להפשיר את ההסתגרות ולהחזיר את האמון בחושים, וזה קריטי – כי כאמור, חלק גדול מהאנשים שסובלים מפוסט-טראומה מאבדים את האמון הזה".

אז מה מומלץ למי שחוו טראומה? "יש סיכוי גדול להשתקם ממרבית הסימפטומים, אם פונים לטיפול כמה שיותר מהר," אומר להד ומוסיף שכדאי למצוא טיפול שמשלב בין הגישות, ולאו דווקא להסתפק רק בטיפול הקונבנציונלי. הוא מוסיף שאין דרך אחת שמתאימה לכולם, וחשוב לבחור טיפול שמתאים לאדם עצמו. אנשים שמתחברים לטבע ולתנועה עשויים להפיק תועלת מטיפול בטבע, ואילו אחרים ימצאו את מקומם בטיפול באומנות, בקבוצה או בדמיון מודרך, הכול בהתאם לאישיות ולנטייה הטבעית של כל אחד ואחת.

בסופו של דבר, הטבע יכול להיות הרבה יותר מאשר מקום מפלט רגעי. הוא עשוי לשמש מסלול ריפוי של ממש. "אני ממליץ למי שסובל מפציעה או טראומה לחפש את התוספת הזו, שיכולה לתת לו תחושה של ערך עצמי, של מקום שבו הוא מצליח להוסיף רכיבים של רגיעה, נינוחות והחלמה", מסכם להד. בישראל, שבה טראומה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של רבים, אולי הגיע הזמן לפתוח את השיח ולהכניס את קולות הרוח והציפורים לתהליך הריפוי, ואפילו לשגרת היום-יום.